סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה
זה הלב
אֵיךְ הַשִּיר יְגוֹלֵל,
בְּמִלִּים רוֹחֲשוֹת,
אֶת קוֹרוֹת הַדְּמָמָה?
אֲלֻמָּה רְתוּמָה
כְּמוֹ אוֹרוֹת לְצֵל
עַל הָאָרֶץ שָמְמָה.
מִי יִשָּא אֶת הַקּוֹל,
הוֹ חַיָּל בַּצָּרִיחַ,
בֵּין הַיָּם הַתָּכֹל
לֶעָפָר הַטּוֹמֵן בְּחֻבּוֹ
חֲלוֹמָהּ שֶל יַלְדָּה
בְּרָפִיחַ?
וְאִם יֵש נֶחָמָה,
מִיהוּ זֶה שֶיִּתְּנֶנָּהּ?
מִי יָשִיר לָעוֹלם
עַל יַלְדָּה יְתוֹמָה
שֶהָיְתָה וְאֵינֶנָּה?
וְאוּלַי הוּא יוֹסִיף
לְשִירוֹ עוֹד שוּרָה,
עוֹד "אֶחַד, מִי יוֹדֵעַ?"
מִי יִנְצֹר אֶת זִכְרָהּ
לְמוֹעֵד מְשַוֵּעַ?
לֹא הַטַּל הַיּוֹרֵד
כִּפְנִינִים עַל צַוָּאר,
לֹא אֶגְלֵי הַמָּטָר.
זֶה הַלֵּב הַנּוֹבֵעַ.
*
השיר פורסם במוסף "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2004
השיר פורסם במוסף "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2004
האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר, 
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,