יובל דרור | שימוש שגוי וחתרני

אין תגובות:
יובל דרור | שימוש שגוי וחתרני

במאמרו "קשים גרים לישמעאל" ("הארץ", 28.12) ציטט סלמאן מצאלחה ממאמר שפירסמתי ב-1979 בכתב העת "קתדרה" על "הגרים הרוסיים בגליל בראשית המאה העשרים". וכפי שקורה כאשר עושים במאמר שימוש פוליטי, השימוש במחקרי היה שגוי ואף קונספירטיבי.

דוד בן גוריון ואבות הציונות אכן רצו לברוא כאן יהודי חדש, אך לא הביאו "מתייהדים" בשל "המחסור ביהודים אותנטיים", כפי שנכתב. הגרים הם שיזמו את בואם לארץ ישראל אז - ממניעים אמוניים-יהודיים - ורק בהמשך התוודעו לחובבי ציון וליק"א (החברה היהודית להתיישבות) ונעשו ציונים.

היחידי ש"עט על המציאה" היה חיים מרגליות קלווריסקי (אגרונום שהיה ממונה על המושבות בצפון מטעם יק"א), שניסה להביא גרים המיומנים בעבודה חקלאית, אך הוא לא ייצג את התנועה הציונית ורוב מאמציו נכשלו.

הגרים של ראשית המאה ה-20 באו מאזורים שונים ברוסיה ונמנו עם כיתות וקבוצות שונות (על "הסובוטניקים ברוסיה: סיפורה של כת קטנטונת" - הקיימת גם כיום ורק חלק מאנשיה עלו בעשורים האחרונים לישראל - כתבה פרופ' שולמית שחר ב"זמנים", 2007 ,97).

ההסתמכות על סיפורים היסטוריים כבסיס למסקנות עכשוויות בעייתית. כך, למשל, דבריו של ד"ר הלל יפה כי לא יזיק לדם היהודי, "להתערבב קצת בדם נוצרי", נכתבו מפי אשתו, רבקה, מה שמצאלחה לא ציין. הסיפור על יעקב ניצ'ייב שצעק בשכרותו "בי ז'ידי" (הכו ביהודים), לקוח כנראה מספרו של יואב רגב, "סובוטניקים בגליל", שם הוא נכתב בהסתמך על ספר הזיכרונות של זלמן טפליצקי, "נעורים בסג'רה". לפי מצאלחה, זהו המקור ל"קריאה הנפוצה בעברית ארצישראלית איטבח אל יהוד", שהיא "המצאה ציונית שנועדה לעשות דמוניזציה של הערבי באשר הוא". התיאוריה הקונספירטיבית הזאת לא מוכחת היסטורית ואף מגוחכת.

יש די טיעונים, יהודיים ואוניברסליים, שאפשר להסתייע בהם כדי לצאת נגד קריאות וחוקים שרווחים לצערנו היום בישראל. אין צורך להידרש לגרים דווקא.
*
פרופ' דרור מלמד היסטוריה של החינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב
ـــ
פורסם: דעות-הארץ, 17 בינואר 2012
***
כל הפרטים
בארץ

  • יהודים ואחרים

    האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
    כל הפרטים

  • העבר עוד לפנינו

    הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
    כל הפרטים
 
במרחב

  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.

  • בין טהראן לירושלים

    פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
    כל הפרטים

תרגומים

  • הולי ניר | אנ׳לא פוחד

    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
    אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.

  • רוברט פרוסט | אש וקרח

    יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
    בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
    מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
    בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.

  • וו. ה. אודן | בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.