השטר שמעיד על המשטר

סלמאן מצאלחה

השטר שמעיד על המשטר

על הון ועל שלטון ידובר כאן. וכדי להיות יותר מדויק, הכוונה היא לסמלי ההון הנמצאים בכל ארנק. באחרונה דיווחה התקשורת כי בנק ישראל עתיד להנפיק שטרות חדשים. במקום תמונות של מנהיגים, שטרות אלה אמורים לשאת את תמונותיהם של סופרים ומשוררים.

מכיוון ששטרות עוברים מיד ליד, לאורך ההיסטוריה הם היוו כר נרחב להעברת מסרים שהשלטון חפץ להפיץ ולהטמיע בקרב נתיניו. השטרות שימשו, בין השאר, להאדרת השליט ולאזכור אירועים מכוננים בתקופת שלטונו. חשוב מאוד לקרוא את האותיות הקטנות, אומרים לנו. אכן, צריך ללמוד לקרוא בשטרות מעבר לערכם הנקוב. ניתן להבין לעומק את מהותו של השלטון מתוך עיון בשטרות שהוא מנפיק.

מן הראוי, אם כן, לומר כמה מלים על השטרות בארץ. לא רק ערך כספי יש להם, כי אם גם ערכים נוספים. דומה כי השטרות בארץ משמשים כרוזי תעמולה ציונית. אזרח, שנאלץ לעמוד בתור, יכול בינתיים לעיין בדברי זלמן שז"ר (200 ש"ח), וללמוד לאן כספי המסים שלו מיועדים, בין השאר, ללכת: "ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק - כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".

אזרח אחר שנקלע לתור יכול ללמוד מיצחק בן-צבי (100 ש"ח), כי "שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קירוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת". לא זו אף זו: "מאמין אני שרק כוח אחד מגובש ומלוכד... יהיה מסוגל ומוכשר למלא את ייעודה ההיסטורי הנעלה של אומה זו; רק כוח כזה יצליח לדחות כל אויב ומתנקש".
גם עיר הקודש ובית מקדשה אינם נפקדים מכיסו של האזרח. הם חקוקים על שטר אחר בזו הלשון: "בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה", לדבריו של ש"י עגנון (50 ש"ח).

סוף סוף קמו, לדברי משה שרת (20 ש"ח), צבא וחיילים יהודים לשמש חומת מגן לכל יהודי באשר הוא: "בכל דור ודור גלו יהודים מא"י כלעומת שעלו לא"י. הפעם יצאו אלפים מהארץ... לא כקורבנות חולשה אלא כמפגיני כוח... בפעם הראשונה מאז גלותם הופיעו אנשי צבא יהודים בחזית מלחמה כבני אומה מושרשת בארצה ובעלת תרבות משלה".

אכן, כל אזרח, ובייחוד האזרח הערבי, צריך לקרוא, בין ש"ח לש"ח, את האותיות הקטנות כדי לדעת את מקומו. השלטון יוצר, בסמליו, את הניכור של האזרחים הערבים כלפי המדינה. הדוגמה הבולטת לכך היא העדר כיתוב בערבית על מכוניות המשטרה, המסמלת את שלטון החוק במדינה האמורה להיות גם מדינתו.

הנפקת שטרות חדשים עם תמונות של סופרים יכלה להיות הזדמנות שבה יוכיח השלטון את נאמנותו כלפי האזרחים הערבים. למשל, אפשר היה לצרף לרשימה את הסופר המנוח אמיל חביבי, חתן פרס ישראל. אך פעם נוספת נכשל השלטון כישלון חרוץ במבחן. נראה שאזרח ערבי במדינת ישראל לא שווה אפילו שקל.
*
פורסם: מאמרים ודעות-הארץ, 24 באפריל 2011

***
Read article in
English

_______________________

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה

על קופים, חזירים ושאר בהמות

"הגידול במספר המאמינים וחלק מההתנהגויות שלהם יוצרים בעיה", אמר קלוד גיאן, שר הפנים הצרפתי, והוסיף: "ברור שהתפילות ברחוב הן מחזה מזעזע בעיני חלק מבני ארצנו". כך צוטט השר ערב הדיון שערכה מפלגתו של הנשיא סרקוזי בנושא "החילוניות והאיסלאם בצרפת". השר הצרפתי הולך בעקבות ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, שהצהיר בפברואר בוועידה לענייני ביטחון במינכן, כי הרב-תרבותיות נכשלה כישלון חרוץ, וכי על מדינות אירופה "להתעורר ולראות מה קורה במדינות שלנו".

ובכן, האם אירופה מאבדת סבלנות? האם החזירות המערבית פורחת בימים אלה? או, שמא, חזירות זו היא תגובה נוצרית הולמת לשיח חזירי גלובלי התופס תאוצה בעולם?

לפני כמה חודשים חשף תחקיר "פנורמה" של הבי-בי-סי, כי בתי ספר מוסלמיים בבריטניה מלמדים חומרים קשים המתבססים על ההלכה המוסלמית, ומטיפים לשנאת בני דתות אחרות ובראשם היהודים. לא אחת נשמעת ברבים הטענה, כי המוסלמים מתארים את היהודים כצאצאי קופים וחזירים.

שינון הבלים הוא תופעה שקיימת בכל הדתות ובכל התרבויות, ודעות קדומות שמבוססות על אגדות הן לחם חוקו של המון נבער, מאז ומעולם. הבלים כאלה הם סוג של "ידע פרימיטיבי" שחושף, לצד החשש מהאחר, את עומק הבורות של המחזיק בו. לא קל להתמודד עם "ידע" כזה שקם על יוצרו, אוטם את אוזניו ומסמא את עיניו.

לו ההמון המוסלמי היה מודע למקור האגדה על יהודים כ"צאצאי קופים", כפי שמלעיטים אותו סוכני הבערות, הדברים היו נראים אחרת בעיניו. ובכן, הנה סקופ: האגדה, כפי שמסופרת בפרשנות הקוראן, מאמצת דווקא את הנרטיב היהודי המקראי של יציאת בני ישראל ממצרים, ואף מעלה על נס את הדיבר הרביעי של קדושת השבת. שכן, לא כל היהודים הפכו קופים, אלא רק אלה מהם שלא שמרו את השבת כהלכתה. וכך, דומה כי מי שאמורים לצהול, ואולי אף לאמץ את האגדה המוסלמית, אלה הם היהודים הדתיים ושומרי השבת על כל זרמיהם.

כיאה לסיפורי מעשיות, האגדה הזאת עוררה דיון "בכובד ראש" ואף יצרה מחלוקת פרשנית מוסלמית. ובכן, שנו המפרשים: "יש האומר, כי קופים היא לשון השאלה. יען כי, הפכו קופים בלבותיהם ולא נעשו קופים בצורתם. אך נכון לומר כמאמר הרוב, כי המעשה שבפרשה מובא גם כלשון השאלה וגם כלשון מעשה שהיה" - זאת, לדברי המקורות המוסלמיים מן המאה התשיעית. על פי האגדה, כך גם נפוצו להם הקופים בעולם.

נבערים מוסלמים ישמחו בוודאי לאמץ תוצאות מחקר אמריקאי חדש שמצא, כי לענף קופי העולם הישן - דוגמת קופי מקוק - יש מודעות ורגעים של פקפוק עצמי. הנבערים יראו בכך הוכחה ל"צאצאי הקופים". שכן היהודים, השייכים לענף העולם הישן, ידועים כבעלי מודעות עצמית והרבה פקפוקים.

אולם, הקופים המשעשעים מן האגדה המוסלמית מחווירים לעומת הדברים המפורשים בהלכה היהודית הקובעת, כי ההבדל בין הנשמה היהודית ובין נשמת הגויים כולם "הוא יותר גדול ועמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה", כדברי הרב קוק שהולך בעקבות חז"ל: "אתם קרויים אדם ואין האומות קרויים אדם".

אמנם נכון, סיפורי אגדה, הלכה והבלים נשמעים משעשעים והזויים לכל בר-דעת. אך, כאשר אלה משתלטים על תודעת המון נבער הם מפסיקים לשעשע. ואם לשאול את דברי השר הצרפתי, אפשר לומר: אכן, הגידול במספר המאמינים, ובייחוד המונותיאיסטים לכל סוגיהם, יוצר בעיה רצינית בעולם. שכן, כל התורות האלה הן תורות פרימיטיוויות וגזעניות.

ובכן, לא יצאנו מעבדות לחירות. הסדר הוא הפוך. שכן, דווקא המונותיאיזם הוא אשר שולל מן האדם את החירות ומחזיר אותו לבורות ולעבדות. עיין ערך עובדיה, עבדאללה ושות'.
*
פורסם: מאמרים ודעות-הארץ, 18 באפריל 2011
___________________

כל הפרטים

טל ניצן | שיר ערש נכה

טל ניצן

שיר ערש נכה

לטל אשרף אבו ח‘טאב, שנולדה בעזה ב-1.5.2010

לַתִּינֹקֶת הַנּוֹשֵׂאת אֶת שְׁמִי מָלְאוּ הַיּוֹם חֹדֶשׁ וְיוֹמָיִים

וּבְלִי לָדַעַת שֶׁנוֹלְדָה לְגֵיהִנּוֹם הִיא מְקַמֶּטֶת אַף קָטֹן

וּמְאַגְרֶפֶת יָדֶיהָ כְּמוֹ תִּינוֹקוֹת בְּכָל מָקוֹם.

אַרְבַּעַת הַקִּילוֹ שֶׁלָּהּ וְהָעוּגָה שֶׁסָבָהּ לֹא אָפָה

מִשְׁקֹלֶת עַל לִבִּי.

אִם אֶשְׁלַח לָהּ דֻּבִּי הוּא יִצְלֹל כְּאֶבֶן.

הַסְּנַפִּיר הַחַד חָג אֶת עִגוּלַיו. אֲנִי עוֹלָה,

כַּף רַגְלִי עַל הַסִּפּוּן, בֶּהָלָה וּכְלִימָה עַל פָּנַי.

הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי נִשְׁאֲרָה מֵאָחוֹר.

***

For Arabic, press here
For English, press here
***

כל הפרטים