כאלה הם הציונים

"מרבים בימים אלה להזכיר את הציונות, אך רוב האנשים לא יודעים על מה מדובר", פותח העורך, וכדי להשכיל את קוראיו הוא מצטט מדברי סופר מקושטא, שפירסם ביוני 1911 מאמר בעיתון הצרפתי "ל'אוניבר": "לפני שנודעה הקבוצה בשם 'ציונות' כינו אותה הטורקים בשם 'דונמה', ורק לאחר שהתפשטה נודעה בשמה האמיתי".
כל הפרטים...

יום רביעי, 3 במרץ 2010

שיעור מורשת

סלמאן מצאלחה

שיעור מורשת

הנה שיעור באזרחות על מורשת ציונית שזכתה לעדנה באמצעות החלטת ממשלה.

"מיטב השיר כזבו", נאמר על אמנות השיר, וכוחה של אימרה זו יפה גם לנאמר במסמך המכונן של מדינת ישראל, הוא מגילת העצמאות. תשקוד, היא אמרה לי, תשקוד: "על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה". המגילה אף קוראת "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל", לא ל"בני המיעוטים" החביבים על התקשורת הציונית, "ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

ואולם, מאז קמה לא קיימה המדינה את ההבטחה. היא המשיכה להתנהל כשלטון כיבוש ציוני על כל צעד ושעל. אמנם נכון, הממשל הצבאי הוסר ו"בני העם הערבי" נעים בדרך כלל בחופשיות במולדתם, ואף שולחים לכנסת נציגים, אך בזה מסתכם כל השוויון שנוסח והובטח.

הניכור בין ערבים ליהודים ניבט מכל עבר. הוא לא צמח אך ורק על רקע העימות הלאומי, אלא הוא תוצאה של מדיניות ממסדית, שהפקיעה את אדמות הערבים, הקימה יישובים ל"יהודים בלבד" ודחקה את האזרח הערבי אל יישובים הנתונים ב"מצור אתנו-ציוני" מכל עבר. משטרת ישראל, הזרוע האמונה על החוק והסדר הציבורי, היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך שהשלטון מתנהג כשלטון זר. היא מפקירה את היישובים הערביים לשלטונן של כנופיות פשע ומתערבת רק כשיש חשש לזליגת הפשע ליישובים יהודיים. הניכור הזה בולט לעין, בין השאר, בהיעדרותו של כיתוב בערבית על ניידות המשטרה. מהי תחושת האזרח הערבי כלפי משטרה שמופיעה ביישוב שלו בלי כיתוב בשפתו? האין זה מסמל יותר מכל את היותה מייצגת שלטון כיבוש, שלטון זר? שוו בנפשכם מה תהיה תחושת אזרח ביישוב יהודי, לו על ניידות המשטרה היה מופיע כיתוב רק בשפה זרה.

הניכור בולט גם בכל הקשור לשלטון המרכזי, שכן זוהי המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שחמישית מתושביה - המוכרזים, על הנייר לפחות, כשווי זכויות - לא זוכים לייצוג לא בממשלותיה ולא "במוסדותיה הזמניים והקבועים". וזאת עוד לפני שמתחילים לדבר על הקצאות תקציבים, תוכניות מתאר, בניין ערים ויישובים, חינוך, תרבות, תיעוש ועוד.

הניכור הלאומי מתבטא באפרטהייד המשתקף בכל המרחב התקשורתי. כל הצופה בתוכניות השיח בערוצי הטלוויזיה יבחין מיד באיזון הציוני הקדוש. האורחים באולפן תמיד מאוזנים; יש דתי ויש חילוני, יש מתנחל ויש איש שלום עכשיו. רק האזרח הערבי נעדר מכל שיח.

לו ניחנו חברי הכנסת הערבים בדמיון מפותח היו שולפים ממגילת העצמאות את המלים "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים", ומנסחים אותן כהצעת חוק. שכן, מה מותר פופוליסט ורשע יהודי מפופוליסט ורשע ערבי? הרי לא חסרים פופוליסטים ערבים, שיכולים להרגיש בבית עם פופוליסטים יהודים היושבים באולפנים או בוועדות שרים. אם ההצעה תתקבל, הרי שמקדמים בכך את עקרון השוויון. אם תידחה, הדבר יחשוף את השקר והכזב של נושאי שם המגילה לשווא.

***
המאמר התפרסם ב"הארץ", 3 במארס 2010

For English, press here



שיתופים



תגובות באתר: אפשר לכתוב כאן כל תגובה או התייחסות, לחיוב או לשלילה.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

סלמאן מצאלחה

אשכבה

תִּימְרוֹת עָשָׁן עָטָה הָאֹפֶק.
וְהַר הִסְתִּיר שֶׁאֵשׁ קְרֵבָה.
בָּרֹאשׁ חֲשָׁשׁ, עוֹלֶה הַדֹּפֶק,
וְלֵב בּוֹעֵר כְּלֶהָבָה.

עַל פִּי תְּהוֹם הָלַךְ לוֹ חֶרֶשׁ,
הָאִישׁ הוֹזֶה בְּמַחְשָׁבָה
עַל שִׁיר אַחֵר, הוֹמֶה בַּנֶּפֶשׁ
כְּמוֹ תְּפִלָּה לְאַשְׁכָּבָה


הצד הזה

ארכיון

 

שומר החומות
תרבות
  • בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.
  • על קופים וחזירים


    בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.…
    כל הפרטים
  • אתי מלבנון תבואי

    כך בא הקץ על הסכם השלום הישראלי לבנוני של הימים ההם. כך גם נקטע ביקורו ונאומו של סעיד עקל בירושלים וחזון השלום שלו עבר לארכיון המדינה.
מסות
  • להרוג שלושה ולנוח

    אני תוהה על קנקנה של הקריאה המצמררת הזאת ומנסה לברר, היכן כל העסק המתקרא "אטבח אליהוד" התחיל? לשם כך, אני מתדפק על דלתו של הרב "גוגל" שליט"א ושואל לעצתו בסוגיה שאני מתחבט בה. הרב גוגל נ"י לא מאכזב אף פעם את המתדפקים על דלתו.
    כל הפרטים
  • הג'ינים יצאו עם שחר

    דומה כי האצטרובלים שדמו לעטלפים תלויים על ענפי העץ החלו מתפקעים, אולי מצחוק הפעם, למשמע הקולות המשונים שנישאו באוויר החם. איש לא נוגע בעטלפים, שכן חל איסור על התנכלות להם כיוון שהם סייעו בכיבוי השריפה בעיר, כדברי האגדה.
מבחר