13 ביוני 2012

העדות לכשלון הלאומיות הערבית

העדות לכשלון הלאומיות הערבית:
אדוניס ממשיך, כמובן, ליהנות ממנעמי החופש המערבי בעיר האורות. אולם החופש של אדוניס הוא תרמית. שכן הוא מעולם לא הפנים את ערכי החופש.

סלמאן מצאלחה || 

שתיקתו הרועמת של המשורר


כשעלה רוחאללה חומייני לשלטון באיראן מיהר המשורר הסורי הנודע, אדוניס, לפרסם שיר הלל למהפכה האיסלאמית ולייחל לקריסת המערב. וכך כתב: "איך אספר לאיראן על אהבתי/ בעוד אנחותי קצרה ידן של מלים מלהביע?/ אני אשיר לקום העיר כדי שתהפוך לסערת אש מרחפת על המפרץ/ העם של איראן רושם למערב/ הנה פניך, הו מערב, מתמוטטות/ הנה פניך, הו מערב, הולכות ומתות".

זה שנה ויותר משגר הנשיא הסורי בשאר אסד את צבאו וזורע הרג והרס בערי סוריה. מדי יום אנו קוראים על טבח פה וטבח שם. אסד חוזר ואומר להד"ם ומטיל את האחריות לפשעים על כנופיות טרוריסטים. נראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. אכן מדובר בכנופיות טרוריסטים - כנופיות ה"שביחה", גדודי הרצח "תומכי הלחימה" מבית מדרשו של שלטון הבעת השבטי.

משטר הבעת הרצחני, שהתיימר לשאת את דגל הלאומיות הערבית, הוא העדות המדממת לכישלונה של לאומיות זו. התרמית הזאת נחשפת לעיני כל בזוועות המתבצעות מדי יום ברחבי סוריה. והעולם, כולל החלק בו שמכונה "העולם הערבי", ממשיך לשבת בחיבוק ידיים. העולם הערבי מחכה שמדינות זרות, לא ערביות, תבואנה לעזור ל"אחים הערבים" שנטבחים על ידי ערבים.

למרבה האירוניה, המשורר הסורי שייחל למות המערב לא מצא מקום אחר לחיות בו כאדם חופשי חוץ מפאריס, חוץ מאותו מערב. לפני זמן מה סערה התקשורת בגלל שיר שפירסם הסופר הגרמני גינטר גראס בקשר לאיראן. השיר, כמובן, העיר שדים רבים מרבצם. אולם בהשוואה למשורר הסורי דומה כי כף הזכות נוטה לצדו של גראס דווקא.

לפני שנים, בטרם בוא "האביב הערבי", נסעה משלחת סופרים לתימן להשתתף בכנס תחת הכותרת "דיאלוג תרבותי ערבי-גרמני". החבורה כללה, בין השאר, את גראס, מחמוד דרוויש המנוח, אדוניס ואחרים.

הנשיא התימני הזמין את האורחים לארמונו. לאחר שבירך אותם, "בערבית קלוקלת" כפי שסיפר אחד הנוכחים במפגש, הוא ביקש להעניק את אות הכבוד של תימן לסופר הגרמני. אולם גראס הפתיע את הנשיא כשנעמד והודיע כי איננו יכול לקבל את אות הכבוד כל עוד הוא לא מודיע על שחרורו של סופר תימני צעיר שנאסר בגלל שהביע את דעתו.

הנשיא ה"ערבי" היה נבוך מאוד כמובן, הואיל ואיננו מורגל לדברים כאלה במעמד שכזה. אולם המבוכה היתה צריכה להיות מנת חלקם של כל הסופרים הערבים. שכן, במעשה זה הציג הסופר הגרמני את חבורת האינטלקטואלים הזאת באפסותה. שוב אלה הם ה"זרים" שאוזרים עוז לצאת להגנת חופש הביטוי של "אחיהם" הערבים.

אדוניס ממשיך, כמובן, ליהנות ממנעמי החופש המערבי בעיר האורות. אולם החופש של אדוניס הוא תרמית. שכן הוא מעולם לא הפנים את ערכי החופש. נהפוך הוא, אדוניס נותר שבוי בעולם השבטי שממנו הוא בא. על כך אנו למדים משתיקתו הרועמת לנוכח מה שקורה במולדתו, סוריה. הוא מתפתל שוב ושוב ולא אוזר עוז לצאת נגד המשטר הרצחני בארצו. בראיון שהעניק באחרונה אף הגדיל אדוניס לעשות כשניסה לגונן על הקצב מדמשק. הוא הצהיר כי צרפת בוגדת בערכי המהפכה הצרפתית בכך שהיא תומכת בכוחות ריאקציוניים בעולם הערבי. משל היה הקצב מדמשק אביר החירות, השוויון והאחווה של המהפכה הצרפתית.

אולם רק אם נזכור שאדוניס משתייך לשבטו העלאווי של אסד, נבין את שורש הרע בעולם הערבי. ההתפתלויות שלו נוכח הזוועות בסוריה מדגימות את בגידתו בערכים שהוא מתיימר לייצג. ובהשוואה לגראס, הרי שאדוניס ודומיו הם חלק מן הבעיה של הערבים ולא מן הפתרון.
*
פורסם: דעות-הארץ, 13 ביוני 2012
***
For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים