31 במאי 2012

עוד לא אבדה נכבתנו

יש לומר בפה מלא: כל האסונות הקשורים לארץ הזאת משותפים ליהודים וערבים.

סלמאן מצאלחה || עוד לא אבדה נכבתנו

נניח לרגע את שיח הזכויות הלאומיות ואת הדיון בצדק הטבעי כי ישועה לא תצמח מהם. מה עוד, שאלה לעולם לא יובילו לפתרון הסכסוך; להיפך, הם ישפכו עוד שמן על גחלי הסכסוך וידחפו להמשך ההתבוססות בבוץ, באש האינסופית. העיסוק הגובר בסוגיית ה"נכבה" מעיד יותר מכל שזהו אירוע חי הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים. העבר הטעון של הארץ הוא בצה טובענית; יש מי שבוחר לפנות אל העבר כדי להישאר שם, נובר עד שהוא מוצא את עצמו שקוע עד צוואר בבוץ העבר.

יש לומר בפה מלא: כל האסונות הקשורים לארץ הזאת משותפים ליהודים וערבים. הם משותפים כי הם מדידים שינה מעיני כולם ומשפיעים על מהלך החיים של כל תושבי הארץ בלא הבדל דת, גזע ומין.

מן הראוי להבין את שורש הטרגדיה הישראלית-הפלסטינית. שכן האסון של הארץ, ליתר דיוק של היושבים בה, יהודים כערבים, מקורו בתהום הפעורה בין שתי תפישות מנוגדות של המושג הטעון "מולדת". היהודי-הציוני תופש את הארץ כולה כמולדת, שבה הוא יכול לעבור ממקום למקום, להתנחל ולחיות בה. לעומתו, הפלסטיני חושב על הכפר המסוים, העץ והמעיין המסוימים שאינם עוד. במלים אחרות, היהודי-הציוני איננו קשור לחלקת אדמה פרטית מסוימת, ואילו הערבי קשור יותר מדי לחלקת אדמה מסוימת ומצומצמת.

להמחשת הניגוד בין שתי תפישות המולדת נפנה אל השירה העברית והערבית. המשורר אהרן שבתאי, למשל, מבטא את הימצאותו במולדת בכל גרגיר אדמה מדן ועד אילת: "בכל גרגיר מדן ועד אילת משתרעת המולדת/ ואיני מצוי בשום מקום זולת המולדת/ ישאל אותי איש: 'היכן אתה?' ואענה: 'במולדת'.../ ונניח שייקח מקבת, יהלום ברקתי/ וייצא וישאל פלוני או אלמוני:/ 'היכן הוא הגבר האידיוט שהרגתי?' / התשובה תהיה בהכרח: 'גם כעת האיש במולדת' / כי אהרן כי אהרן כי אהרן הוא רק במולדת" (מתוך: "ארצנו, שירים 1987-2002").

לעומת התפישה המרחיבה הזאת קיימת התפישה המצמצמת של הפלסטיני. המבטא הבולט ביותר של תפישה זו הוא דווקא מחמוד דרוויש, המשורר הפלסטיני הלאומי: "אני משם. ויש לי זיכרונות.../ יש לי אמא/ ובית עם הרבה חלונות.../ למדתי את כל המלים ופירקתי אותן, על מנת להרכיב מלה אחת/ היא המולדת". אולם "המולדת" של דרוויש איננה מולדת פוליטית, איננה עזה ואיננה רמאללה, כפי שהצהיר לא פעם, "לא דן ולא אילת", אלא מקום קטן מאוד ומצומצם: "אני אוהב לנסוע/ אל כפר שלא תלה את לילי האחרון על ברושיו". המולדת של דרוויש היא בסך הכל כפר קטן בגליל: "אשליך הרבה ורדים לפני שאגיע אל ורד אחד בגליל", כך המשורר הלאומי חושף את מהות המולדת בתפישה הפלסטינית.

לאחר שחזר לרמאללה בעקבות הסכמי אוסלו הצהיר דרוויש בראיון ל"ניו יורק טיימס" במאי 1996, שהוא רוצה לבקש אזרחות ישראלית, והוסיף: "אני מקבל על עצמי כל תעודה שתיתן לי את הזכות להיות שם". כך מסכם המשורר "הלאומי" הפלסטיני את משאת הנפש ואת מהות המולדת.

שתי התפישות המנוגדות של המושג "מולדת" הן שורש הטרגדיה. מצד אחד התפישה היהודית-הציונית, שהיא תפישה מרחיבה ומתפשטת על פני הארץ כמפץ הגדל ומתנחל. מצד אחר התפישה הערבית-הפלסטינית, שהיא תפישה מצמצמת, מתכנסת בתוך עצמה וקורסת לאחור אל תוך חור שחור.
*
פורסם: דעות-הארץ, 31 במאי 2012
***
For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות דמוקרטיה הדרך עוד ארוכה...

    כל הפרטים

    בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
ישראל - פלסטין
  • תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

  • בטרגדיה הבלתי גמורה

    זה הזמן להודות, עם כל הצער בדבר, שידו של הימין בקרב הפלסטינים והישראלים גם יחד היא על העליונה. הימין הזה, הפלסטיני והישראלי, הנשען על מיתוסים דתיים, אין לו יכולת להתפשר...

    כל הפרטים


הקש על התמונה לשליחת דוא״ל


מוסיקה קלאסית

***
ג׳אז




ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
פרוזה
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
שירה
  • מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר ארץ

    בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
    אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

    וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
    מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

    כל הפרטים

  • על חופש היצירה בעידן הלאומי

    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים