ממשלת אחדות ליהודים בלבד:

יש מי שיכנה זאת אקרובטיקה פוליטית מבית מדרשו של "הקוסם" בנימין נתניהו. אולם הפליק-פלאק לאחור שעשה נתניהו אינו מעיד על עוצמה.

 

סלמאן מצאלחה || 

ליהודים בלבד

לילה לבן עבר על חברי הכנסת שלנו בשבוע שעבר. במדינת היהודים רעש מהומה, אך המהומה הזאת היא על לא מאומה. אין חדש תחת שמי הפוליטיקה הישראלית. ייתכן שאהוד ברק פחד לאבד את מעמד המפקד. ייתכן שראש ש"ס פחד מהאריה השואג בעורפו. ייתכן שראש "קדימה" פחד מיאיר לפיד המזנב בו. ייתכן גם שראש הממשלה מפחד מכל תזוזה בסטטוס קוו.

אני מודה, איני מבין על מה מלינים הפרשנים. מה בסך הכל קרה כאן? הלכנו לישון עם ריח בחירות, וקמנו עם חמרמורת קשה של אחדות לאומית דביקה. התרגיל הלילי, ה"מסריח", שהפתיע כביכול את כולם, הוא בסך הכל אקורד קטן במנגינה הבסיסית שעליה מושתתת תפישת העולם המוסיקלית של אותם פרשנים.

מי שהקפיד במשך שנים להלעיט את הציבור במנגינה השקרית ששמה מדינה יהודית-דמוקרטית בל יתפלא, שהוא קם בוקר אחד עם ממשלה יהודית לא דמוקרטית.

מרגע שהפרשנים הלכו בעקבות הפוליטיקאים, קטנים כגדולים, ונשאו את המנגינה הזאת לכל מקום, בלי לנסות לבער את הנגע מן השיח הציבורי, הם חברו למשימת הכשרת השרץ בפוליטיקה הישראלית. ובכן, ממשלת האחדות הלאומית החדשה הקמה עלינו לכלותינו היא פרי הבאושים של אותה סיסמה שהכתה שורשים בציבוריות הישראלית.

יש לזכור, כי ראש "קדימה", שאול מופז, נבחר לראשות המפלגה הזאת, בין היתר, בזכות מפקדי ארגזים של חמולות ערביות, כנהוג במקומותינו מימים ימימה. אף על פי כן הוא לא זכר לכל בוחריו הערבים את חסד הארגזים. משתמה ספירת הקולות בפריימריס, הוא הפסיק לספור אותם. שכן מופז מעולם לא שכח "מה זה להיות יהודי", כמאמר יהודי אחר שאליו הצטרף כעת לממשלה.

תחושת הגועל מהתנהלות הפוליטיקאים והעסקנים הקטנים, בלא הבדל דת, גזע ומין, איננה קלה. התרגיל שרקח מי שרקח מאחורי הקלעים והביא לעצירת רכבת הבחירות, הוא הוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית.

יש מי שיכנה זאת אקרובטיקה פוליטית מבית מדרשו של "הקוסם" בנימין נתניהו. אולם הפליק-פלאק לאחור שעשה נתניהו אינו מעיד על עוצמה. לא איראן ולא חוק טל הם שעמדו מול עיניו. הקש ששבר את גב הגמל הגיע ממקום לא צפוי. הקש הוא החלטת בג"ץ בעניין פינוי גבעת האולפנה. החלטה זו העמידה אותו לפני הבחירות במצב של עימות חזיתי עם שלטון החוק, כשמולו אופוזיציה צעקנית. התפישה המשיחית היהודית הקשורה לארץ ישראל, היא שהכתיבה לו את המהלך. כעת ימצא נתניהו בוודאי דרך עוקפת בג"ץ, בתמיכה כלל יהודית.

זו איננה ממשלת אחדות לאומית. זוהי ממשלה חד-לאומית, המיישמת את הסיסמה השקרית "יהודית-דמוקרטית". ואם להזכיר את ההצהרה של שלי יחימוביץ', שאינה פוסלת הצטרפות לממשלת נתניהו לאחר הבחירות, הרי שברור כי אנו ניצבים לפני האמת המרה הזאת. לחברי הכנסת הערבים נועד תפקיד אחד: תפקיד העלה המכסה את הערווה היהודית-הדמוקרטית.

וכך, כש"במדינת הגמדים" צועד לו בבטחה נתניהו המפקד, וכשכמעט כל חברי הכנסת היהודים קדים לו קידה, בעוד הפרשנים מזדנבים מאחור רכובים על פירושים, מי צריך עוד בחירות וסקרים. המשחק ממילא מכור. הוא מכור ליהודים בלבד.

פורסם: דעות-הארץ, 17 במאי 2012

***
For English, press here
________