אותה הגברת בשינוי אדרת

אכן, הדברים קשים לשמיעה לאוזן ישראלית, יהודית ודמוקרטית, ונקל להבין את ההכרזה על תנועה שאלה עקרונותיה ושאיפותיה כעל התאחדות בלתי מותרת.

סלמאן מצאלחה
|| אותה הגברת בשינוי אדרת ||


נראה שהמנדט הבריטי חוזר. הנה שר הביטחון, משה יעלון, נזקק לתקנות הגנה (שעת חירום) 1945 כדי להכריז על התנועה האיסלאמית כ״התאחדות בלתי מותרת״. ההכרזה אינה מבחינה בין תנועה איסלאמית צפונית לדרומית, אלא מתייחסת לכל ״חבר בני אדם המכונה ׳התנועה האיסלאמית׳, או ׳Islamic movement׳..., ולרבות מועצת השורא, ההנהלה הביצועית של התנועה וכן כל גוף, משרד... אגודה או מרכז, המשתייכים לתנועה זו — בכל שם שייקראו — הוא התאחדות בלתי מותרת״. בצו התפיסה שנלווה להכרזה מפורטים מוסדות ורכוש ש״ייתפסו לזכות ממשלת ישראל״. בין היתר עמותה לקידום החינוך במגזר הערבי, עמותת יפו לפעילות צדקה ועמותת אל־נור ללימודים איסלאמיים.

אך יעלון לא סיפק שום טיעון משכנע לצעד הדרסטי שנקט. בהעדר טיעונים משכנעים, ייתכן שמשהו באידיאולוגיה שלה מדליק נורות אדומות. לכן יש לבחון את העקרונות שעליהם מושתת הפעילות הענפה של תנועה חזקה ועשירה זו ברחבי הארץ. על פי פרסומי התנועה, היא נוסדה ״על בסיס נאמנות משולשת המתלכדת לאחדות אחת בלתי נפרדת: הנאמנות ל׳דת האיסלאם׳, הנאמנות ל׳אומה המוסלמית׳ ול׳דאר אל־איסלאם׳ (שטחי השלטון האיסלאמי)״. התנועה רואה ״בעצם ׳שחרור פלסטין׳ גילוי של אמונה וקדושה: הן בשל היותו שלב מכריע בתהליך ׳ניצחון האיסלאם׳ והן בשל היותו כלי מחזיק ברכה לקיבוץ גלויות ׳הפליטים הפלסטינים׳, לבניין הארץ, ולייסוד חיים ממלכתיים לאור ׳מצוות הקוראן׳. התנועה רואה במרכזיות של פלסטין את הבטחת האחדות והשלמות של האומה הערבית והאיסלאמית, בפלסטין וברחבי תבל״.

״התנועה תיאבק על זהותה האיסלאמית של פלסטין בכל המישורים: בחינוך, בתרבות, בצביון הממלכתי, במעמד האישי, בחברה ובחקיקה, כמדינה ערבית־מוסלמית.

״התנועה דוגלת באחדות האומה האיסלאמית ומאמינה שאחדות זו היא ערך עליון״. לכן היא ״תומכת בשיתוף פעולה עם כל חלקי האומה הערבית והאיסלאמית... בתחום המעשה הדתי האיסלאמי״. התנועה ״מעודדת הקמת מסגרות להפצת דת האיסלאם וללימודה בפלסטין, לפיתוח מדרסות ומכוני לימוד, לעידוד פעילות איסלאמית תרבותית בחוגים, בסמינריונים ובמפגשים פתוחים. לקירוב לבבות בין כל חלקי העם הפלסטיני, בארץ ובתפוצות הפליטים. ״התנועה שואפת לעצב את פלסטין ברוח הקוראן ורואה בכך המשך טבעי למפעל הדתי־האיסלאמי, כעולה מחזון הנביא מוחמד״.

״התנועה תחתור להשתית את המשפט של פלסטין על עקרונות ההלכה האיסלאמית ותפעל להפצה, לימוד ושילוב המשפט האיסלאמי המקורי בכל מערכות החקיקה והמשפט במדינת פלסטין העתידית".

אכן, הדברים קשים לשמיעה לאוזן ישראלית, יהודית ודמוקרטית, ונקל להבין את ההכרזה על תנועה שאלה עקרונותיה ושאיפותיה כעל התאחדות בלתי מותרת.

יש מי שמתפלא, כיצד איפשרו ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, לתנועה כזאת להתקיים ולפעול במשך שנים, בלא שיינקטו נגדה צעדים כלשהם. לכל מרימי הגבות הללו נציין, שאין מדובר כאן בעקרונות התנועה האיסלאמית, אלא בעקרונות התנועה היהודית דווקא. שכן כל הציטוטים לקוחים מילולית, בשינויים המתבקשים, ממצע התנועה המתקראת "הבית היהודי״. הדברים מתאימים ככפפה ליד גם לתנועה האיסלאמית.

האין זאת אותה הגברת, רק בשינוי אדרת?
*
הארץ, 19.11.2015



שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית