4 בדצמבר 2015

בעקבות המופתי



מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני

סלמאן מצאלחה || בעקבות המופתי

הדרך לברלין, כמו לשאר העולם, עוברת בנתב״ג. באחרונה עברתי שם. אפשר לומר שהביטחון בנתב"ג מופתי והיחס לאזרח מסוגי הוא בהתאם. לא רק "סלקציה" קידמה את פני, אלא גם מצאו אצלי ״אינדיקציה״ מעוררת חשד, בלשונם של אנשי הביטחון שחיכו לי בהמשך הדרך להמשך ה״טיפול״. לרגע חשתי שאני מקבל יחס השמור כנראה למופתי הפלסטיני, בכבודו ובעצמו.

מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני, שלדברי נתניהו ״שיכנע את היטלר להרוג את היהודים״.

ובכן, קיים תיעוד של המפגש שנערך ב–28 בנובמבר 1941 בין המופתי להיטלר. אין בתמלול של שיחתם כל זכר לשקר שהפריח ראש הממשלה. אמנם מן הדברים עולה שהמופתי דיבר על האויבים המשותפים לערבים ולגרמנים, אך הוא כרך את היהודים יחד עם הבריטים והקומוניסטים. הוא גם ביקש שהיטלר יפרסם הצהרה פומבית התומכת בשאיפות הערבים לעצמאות. היטלר לא נענה לבקשה זו והסביר למופתי שזה לא הזמן לכך, מכיוון שגרמניה עסוקה במלחמה במקומות אחרים.

הדים לאכזבת המופתי מהפגישה נשמעים בראיון משנת 1945, שהעניק לעיתונאי הלבנוני כאמל מרווה, לימים מייסד העיתון "אל־חיאת". מרווה נמנה עם חבורת המקורבים למופתי ושימש מתורגמן בפגישותיו בגרמניה. ״אתה צריך לדעת״, אמר המופתי בראיון, ״שאין שיתוף פעולה רציני בינינו לבינם. הם, ככל הזרים, מחפשים רק את האינטרסים שלהם. בקשר לשאלה היהודית, מה שמעניין את הגרמנים הוא להיפטר מהיהודים שלהם, בין אם יילכו לפלסטין ובין אם לעולם אחר״.

המופתי הוסיף וגילה: ״לו היינו מוכנים לשתף פעולה עמם, הדברים היו נראים אחרת. כאשר הגיע צבאו של רומל לאל־עלמיין פנו אלינו הגרמנים והאיטלקים בבקשה לעורר מרד בפלסטין, לתקוף ולזנב מאחור בשיירות הסיוע של בעלות הברית. הם אף סיפקו לנו ציוד לשם כך, אולם סירבנו להיענות לבקשה מכיוון שהיא לא עלתה בקנה אחד עם האינטרסים של הערבים, וגם מפני שחשדנו במטרות ובשאיפות הנסתרות שהיו להם מאחורי בקשה זו״.

הראיון עם המופתי נערך ביער, הרחק מהווילה שבה ישב. ״לקירות יש עיניים ואוזניים״, אמר המופתי למראיין, ואף ביקש לדבר בלחש מכיוון שהשומר שהוצמד לו ״יודע ערבית טוב יותר מדובריה״.

בסוף 1943 נפגע הבית שבו התאכסן המופתי, ברחוב גתה 33 בפרבר צלנדורף בברלין, והוא נאלץ לעזוב למקום בטוח יותר. הפרבר נמצא במרחק שלוש תחנות רכבת מהווילה הידועה לשמצה על גדת אגם ואנזה, שבה התקבלה ב–1942 ההחלטה על הפתרון הסופי. שתי ציפורים במכה אחת, אמרתי לעצמי, גם לבקר במוזיאון של וילה ואנזה וגם לראות את גתה שטראסה של המופתי.

בוואנזה אין זכר למופתי. אבל מתברר שהידיעות על הפצצת הבית ברחוב גתה נכונות. שכן, לעומת שאר הבתים העומדים על תלם, הבית מספר 33 הוא בניין חדש בארכיטקטורה מודרנית לגמרי.

הנה אני עומד לי כאן במקום שבו שהה המופתי, לפני שברח לשווייץ ואחר כך לצרפת, שם נעצר. לבסוף, בסיוע חברים, הצליח לברוח מהכלא ובתחפושת ועם דרכון מזויף עלה למטוס ונחת במצרים. ממצרים של נאצר הוא נאלץ לעבור ללבנון, ושם בילה את שארית ימיו.

יש לציין שהמופתי מעולם לא נמנה עם חובבי ציון. הוא התנגד למפעל הציוני, שבעיניו בא לשמוט את הקרקע, תרתי משמע, מתחת לרגלי הפלסטינים. בערוב ימיו הוא התוודה בפני עיתונאי לבנוני אחר, סלים נצאר, כי בקשת העזרה מגרמניה היתה הברירה היחידה שעמדה לפניו, ״מכיוון שכל המעצמות נלחמו נגדנו וסירבו לתמוך בענייננו״. הוא סיכם באומרו כי ״הימר למען פלסטין והפסיד״.

דומה כי ההימור על חיי הפלסטינים הפך למקצוע המועדף על ההנהגה הפלסטינית. מאז ההפסדים רק הולכים ותופחים.
*
הארץ, 03.12.2015




שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים