22 ביוני 2017

החטא הקדמון

כך הגענו עד הלום, ודומה שישראל משתלבת יפה במרחב המזרח־תיכוני הפונדמנטליסטי.

סלמאן מצאלחה ||

החטא הקדמון


כדי להבין את הסבך שאליו נקלעה ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים וכיבוש הגדה המערבית, יש לחזור אל מגילת העצמאות ואל "התקווה", הימנון המדינה.

במגילת העצמאות מופיע המונח "ארץ־ישראל" תשע פעמים, "העם היהודי" מופיע שמונה פעמים ו"מדינה יהודית" חמש פעמים. לעומת זאת, המונח "העם העברי", שיש בו רמז לפן לא דתי, מופיע פעם אחת בלבד. גם ב"התקווה", הימנון המדינה, אין רמז לחילוניות של הציונות. גם כאן הדגש הוא על "נפש יהודי הומייה... ועין לציון צופייה". לכן ההימנון הוא מעין תפילה דתית־יהודית, ולא שיר לאומי ישראלי שיכול להכיל גם את מי שלא נולדו לאם יהודייה.

ראוי גם להזכיר, שכל ההתנהלות של המדינה במרחב הציבורי מתקיימת במתכונת מסורתית ודתית. כך בטקסי זיכרון ואבל, כך ימי השבתון במדינה חופפים לחגים היהודיים, בבתי המשפט נשבעים על ספר תנ"ך, וענייני אישות מתנהלים בבתי דין רבניים.

במלים אחרות, מאז הקמתה קבעו קברניטי המדינה שזוהי מדינת "שריעה" (הלכה) יהודית, ולא מדינה חילונית. החטא של אי־הפרדה בין דת למדינה הוא החטא הקדמון של הציונות. כעבור שני עשורים מהקמתה פרצה מלחמת ששת הימים וקירבה את ה"יהודי" אל המקומות העמוסים במטענים דתיים יהודיים. על החטא הקדמון הזה נוספו רגשי נחיתות של החילוניות הישראלית מול השיח הדתי הפונדמנטליסטי, שהלך וגבר בעקבות אותה מלחמה.

בשונה ממה שמכונה שמאל, ידע הימין על כל גווניו, הדתיים והלא דתיים, לעורר את הסולידריות השבטית היהודית. התמהיל הרעיל של שבטיות ודתיות שרקח הימין הישראלי הוא בית הגידול של האידיאולוגיה שהובילה בסופו של דבר לרצח ראש ממשלה ב–1995. הטענה המרכזית של המסיתים נגד ראש הממשלה יצחק רבין והסכמי אוסלו היתה, שאין לו "רוב יהודי" לביצוע מדיניותו. כך קם גולם המדינה היהודית על יוצרו.

רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, יצחק רבין, הגיע להארה בכהונתו השנייה. הוא ודאי זכר את הוויכוח שהתנהל במסדרונות הממשל בעקבות הכיבוש והשליטה על ערבים רבים כל כך. עוד בימים הרחוקים ההם, כפי שעולה מהפרוטוקולים מישיבות הממשלה שנחשפו לאחרונה, רבים היו מודעים לבעיה הדמוגרפית שעמה תצטרך ישראל להתמודד. אך בלהט הניצחון על מדינות ערב, ולנוכח שלושת הלאווים של הפסגה הערבית בחרטום, החלה תנועת ההתנחלות היהודית בשטחים הכבושים, במקומות עתירי מיתוסים דתיים.

ככל שהזמן חלף הבעיה הדמוגרפית הלכה והחריפה, ובמקביל תכפו הדיבורים על "מדינת הלאום של העם היהודי", בדגש על הפן "היהודי" של ישראל. "אני הולך להתעסק בעצמי בחוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", הצהיר במאי 2014 ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוסיף: "זה חוק מאוד חשוב שישפיע על איך מדינת ישראל תיראה בעתיד... אני רוצה לעגן בחוק הזה, שיהיה חוק יסוד, שמדינת ישראל קמה וקיימת על בסיס התורה והמסורת היהודית... נגדיר בחוק את הגמרא כבסיס למערכת המשפט הישראלית".

במציאות שנוצרה, הכיבוש "היהודי" המתמשך בשטחי "יהודה ושומרון" יצר שלטון של עם אחד, יהודי, על עם אחר, פלסטיני, הנאבק על שחרורו. מכאן הדרך היתה סלולה לחיבור של מדינה יהודית שבה אין הפרדה בין דת ומדינה, עם מגמות גזעניות שהלכו והתפתחו במרוצת השנים, עד לחיבור "תורת המלך", אשר דן ביחס ל"גוי" מנקודת מבטה של ההלכה היהודית.

כך הגענו עד הלום, ודומה שישראל משתלבת יפה במרחב המזרח־תיכוני הפונדמנטליסטי. שליטי ירושלים נדמים יותר ויותר לשליטי טהראן, וראש ממשלת ישראל, נתניהו, מתנהל ככפילו של נשיא טורקיה, ארדואן.
*
הארץ, 22.6.2017



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים