בכל איסלאמיסט יש סמוטריץ' לטנטי


אין זה מקרה, שדאעש פועל במדינות כמו עיראק, סוריה, מצרים ולוב, שנשאו בעבר את דגל הלאומיות הערבית.


סלמאן מצאלחה ||

בכל איסלאמיסט יש סמוטריץ' לטנטי


הטרוריסטים של דאעש, שביצעו את הטבח בקופטים בעיר אלמניא במצרים, השאירו במקום כרוז המלמד על כך שהטבח תוכנן למועד תחילת הרמדאן. על רקע צילום של הכעבה ושל ספר קוראן נרשמו בכרוז פנייה ותפילה לכל המוסלמים: "כולנו תפילה שאללה יקבל את צומכם וימחל לכם על חטאיכם. שנה טובה וחג שמח".

מקומות וזמנים מקודשים מעולם לא הפריעו למוסלמים פנאטים לבצע פשעים. לדוגמה, החליף הרביעי של מוחמד, הנחשב למייסד הזרם השיעי באיסלאם, עלי בן אבי טאלב, נרצח בחודש הרמדאן בתוך מסגד, בעת שעמד בראש קבוצת מתפללים. ואם כך בנוגע למוסלמי, קל וחומר כשמדובר בכופרים, על כל סוגיהם.

מנקודת מבטם של האיסלאמיסטים, כל הנחשלות של העולם הערבי והמוסלמי בתקופה המודרנית מקורה בהתרחקותם של המוסלמים מציוויי הדת על פי הדגם של ראשית האיסלאם, או כפי שהם מדמיינים אותו.

כשנשאל פעם מנהיג האחים המוסלמים במצרים אם הוא רואה במדינה ישות לאומית, הוא ענה: "טוז פי מצר ואבו מצר". כלומר, מצרים מבחינתו יכולה ללכת לעזאזל. לכן, האיסלאמיסטים חשים זרות בכל מקום שמתקיימת בו מדינת לאום. כך הדבר במדינות ערב, וכך במדינות המערב. חזונם הוא חזון אימפריאליסטי, שמטרתו השלטת חוקי האיסלאם בכוח הזרוע על פני כדור הארץ.

אין זה מקרה, שדאעש פועל במדינות כמו עיראק, סוריה, מצרים ולוב, שנשאו בעבר את דגל הלאומיות הערבית. האיסלאמיסטים, על כל זרמיהם, שוללים מכל וכל את הלאומיות הערבית. מנהיגי האחים המוסלמים בישראל אינם שונים בעניין זה. על כך אנו למדים ממאמר שפירסם בשבוע שעבר השייח כמאל חטיב, סגן ראש התנועה האיסלאמית בישראל, הפלג הצפוני, זה שהוצא אל מחוץ לחוק. המאמר התפרסם באתר הערבי־הישראלי הנפוץ "אל־ערב", הפועל מנצרת.

"הנה בא עלינו רמדאן זה", כותב השייח חטיב, "זהו רמדאן אשר מזכיר לנו את ימי הזוהר של העבר ואת ההשפלות שאנו סופגים בימים אלה, השפלות שהן תוצאה של נשיאת דגל הלאומיות הערבית המנותקת מהדת". והוא ממשיך ומזכיר בנוסטלגיה את כיבוש קונסטנטינופול והפיכתה לבירת האימפריה המוסלמית שהגיעה עד שערי וינה, ולא פוסח על הכיבושים האחרים — החל בקפריסין וכלה באנדלוסיה. הוא משווה בין הקיסר הביזנטי, שניסה לברוח בלבוש אשה, לבין "חיילים מצרים שפשטו את מדיהם וניסו לברוח [מהצבא הישראלי] בלבוש נשים בדואיות מסיני".

גם את ביקורו של נשיא ארה"ב באזור מגייס השייח לעניין זה. הוא משווה בין ריקוד החרבות עם הנשיא האמריקאי בסעודיה לבין חרב שלופה אחרת — זו ששלף חאלד בן אל־וליד בימי ראשית האיסלאם מול הביזנטים, הפרסים ושאר הכופרים, ו"באמצעותה השפיל והכניע אותם והפיל את ממלכותיהם".

על מה הדברים מלמדים?
התשובה ברורה. בכל איסלאמיסט יש איזשהו "סמוטריץ' לטנטי", שחולם על מלכותו שלו, החליפות האיסלאמית. הוא מחכה לשעת רצון כדי לצאת למסעות כיבושים במטרה להחזיר את עטרת החליפות ליושנה. הוא חולם על היום שבו "הצבא יידע מה לעשות".
אידיאלוגיות מן הזן הזה ימשיכו להמיט אסונות על עמי האזור ועל שאר העולם. ראו הוזהרתם!
*
הארץ, 30 במאי 2017

***
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית