19 במאי 2017

אם לא יהיו שתי מדינות, לא תהיה אף מדינה


בארץ המאובטחת הזאת אין מדובר על אומה מסוכסכת בינה לבין עצמה, אלא על שני עמים

סלמאן מצאלחה ||

אם לא יהיו שתי מדינות, לא תהיה אף מדינה

הציונות, בעיני חסידיה, היא תנועת השחרור הלאומית של העם היהודי, הטוענת לבעלות בלעדית על ארץ ישראל. אש"ף, בעיני חסידיו, הוא תנועת השחרור הלאומית של העם הפלסטיני, הטוענת לבעלות בלעדית על פלסטין.
בתחילת הדרך, בראשית המאה שעברה, לא היו שני עמים בארץ הזאת, אלא ערב רב של קהילות אתניות, עדתיות ודתיות. ככל שהמאבק על המרחב תפס תאוצה, החלו הקהילות השונות לעבור תהליך מואץ של גיבוש. סכסוכים ועימותים הם אלה שמרחיבים את תחושות הסולידריות הפנימית בקרב הקהילות השונות. ככל שהסכסוך מחריף, הן עוברות תהליך עמוק של גיבוש כשבט נרחב יותר שנקרא עם.

כך, מקץ שנים רבות של מאבק על הארץ הגענו למצב שבו נוצרו שני עמים קשי עורף, יהודי־ישראלי מחד גיסא וערבי־פלסטיני מאידך גיסא. הם נלחמים זה בזה ומקיזים זה את דמו של זה ללא הפסק. בפני שני העמים האלה עומדות עכשיו כמה אופציות.

אופציה אחת היא המשך המצב הקיים. במלים אחרות, העמקת הכיבוש, האצה של חקיקה פרלמנטרית ושל יצירת מנגנונים שלטוניים המקבעים שלטון של אפרטהייד. תהליך כזה לא יבטיח שקט ולא יביא שלום על הארץ ועל יושביה. נהפוך הוא, המשך המצב הקיים והאצת צעדים כגון אלה יובילו לבלקאניזציה של המצב בארץ. מצב בלקאני כזה עתיד להביא לשפיכות דמים חסרת מעצורים, כזאת שתושבי הארץ לא הכירו עד עכשיו.

מיותר לציין שמלחמה אתנית־דתית כזאת לא תפתור את הבעיות שעומדות בפני שני העמים. מלחמה כזאת רק תקפח את חייהם של חפים מפשע, ובסופו של תהליך יצטרכו ההנהגות של שני העמים להתכנס יחד ולחפש דרכים איך לצאת ממעגל הדמים.

אופציה שנייה שייכת לעולם הפנטזיה. היא מבצבצת מדי פעם במוחותיהם הקודחים של הוזים משמאל ומימין. אלה חולמים שלא ירחק היום שבו שני העמים יזכו לפתע להארה, יפלו האחד בזרועות רעהו, יכו על חטא שחטאו כל שנות הסכסוך וישנסו מתניהם כדי ליצור מדינה אחת שוויונית, שבה איש יחיה תחת גפנו ותחת תאנתו. חלק מההוזים מן הסוג הזה מביאים את הדוגמה של דרום אפריקה וועדות האמת והפיוס, וחלקם נתלים בדברי נביאים כאלה ואחרים.
גם בקשר לכך מיותר לציין, שאין הרי המצב בדרום אפריקה כהרי המצב בארץ. די אם נזכיר את דבריו של דזמונד טוטו בפתח הישיבה הראשונה של ועדות האמת והפיוס בדצמבר 1995: "אנחנו אמורים להיות חלק מתהליך הריפוי של האומה שלנו, של העם שלנו, של כולנו. שכן, כל דרום־אפריקאי עבר טראומה במידה כזו או אחרת. אנחנו עם פצוע... כולנו זקוקים לריפוי". בארץ־ישראל־פלסטין אין ולו מנהיג אחד שיכול לאמץ אל לבו את תוכן הדברים הנ"ל. אף אחד כאן, בשונה מדרום אפריקה, לא שואף להתיך את תושבי הארץ וליצור עם אחד. איש כאן, יהודי כערבי, לא יכול להצהיר באמת ובתמים: "אנחנו חלק מתהליך הריפוי של האומה שלנו". אין ולו מנהיג אחד כאן שרואה ביהודים הישראלים ובערבים הפלסטינים "אומה אחת".

בארץ המאובטחת הזאת אין מדובר על אומה מסוכסכת בינה לבין עצמה, אלא על שני עמים הנאבקים ביניהם ושואפים, לפחות ברמה ההצהרתית, לשמר את תרבותם ומורשתם הלאומית במדינתם הריבונית הנפרדת. אשר על כן, נותרה בפניהם אופציה אחת ללכת בה. אך החסידים של שתי התנועות ה"לאומיות", הן בצד היהודי והן בצד הערבי, הם אוסף של שקרנים ומאחזי עיניים.

צריך לשוב ולהזכיר לכולם את האמת הבסיסית. אם הסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא סכסוך "לאומי", הרי שהפתרון המתבקש חייב להיות גם הוא "לאומי". שתי מדינות לאום לשני עמים־לאומים, עם גבול ברור ביניהן. בלי יישום פתרון כזה לא תהיה כאן אף מדינה.
וזו כל התורה על רגל אחת.
*
הארץ, 19 במאי 2017


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 

גלריה

גלריה
שקיעה בשארנקל, צרפת, אוקטובר 2017
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים