כל מי ששולח נציגים לכנסת, מצפה שנציגים אלה יהיו חלק מהשלטון שקובע את גורלו. לשם כך הנציגים חייבים להיות חלק מקואליציה ממשלתית, ולקבל אחריות על משרדים ממשלתיים. שאם לא כן, אין כל טעם בריצה לכנסת.

סלמאן מצאלחה ||

הרשימה המשותקת

תארו לעצמכם שלפני הבחירות הבאות תקום בישראל מפלגה או רשימה שתכלול את מרצ, הבית היהודי, ישראל ביתנו, המחנה הציוני והליכוד גם יחד. זה אולי נשמע הזוי, אך זה מה שקרה בפועל בבחירות האחרונות. כזאת היא הרשימה המשותפת, שכללה את "מפא"י הערבית", העונה לשם חד"ש, את "פלסטין ביתנו", המכונה בל"ד, ואת "ש"ס הערבית והבית האיסלאמי", המכונים רע"ם תע"ל.

לפני הבחירות חזרו דוברי הרשימה המשותפת ללא הרף על המנטרה כי ברצונם להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ישראל. הם השיגו את מבוקשם. אולם עוד לפני שיבשה הדיו על תוצאות הבחירות, שהציבו את הרשימה המשותפת במקום השלישי, ועוד לפני שהם נשבעו אמונים למדינת ישראל, הם דאגו לבשר לנו שהתחילו בצעדי נסיגה ובוויתורים על הזכויות המוקנות להם על פי חוק.

כך קרה שבישיבה של הוועדה המסדרת, זו שאמורה לשבץ את הח"כים לוועדות השונות עד להרכבת קואליציה, התברר שעל פי הנוהל הקיים ועל פי גודלה זכאית הרשימה המשותפת לשני מושבים בוועדת החוץ והביטחון. אבל נציג הרשימה המשותפת בוועדה המסדרת, ח"כ אחמד טיבי, הודיע לחברי הוועדה על רצון הרשימה לוותר על המושבים בוועדת החוץ והביטחון, ולהחליפם במושבים בוועדת הכספים. וכך ויתרו נציגי הרשימה המשותפת מראש על הזכות להיות חברים בוועדה החשובה.

הכנסת הינה הזירה הפוליטית המרכזית במדינה. היא מחוקקת חוקים שקובעים את גורל האזרחים, כולל אלה ששלחו את חברי הרשימה המשותפת לייצגם בבית הנבחרים. מי שלא רוצה להיות חבר בוועדת החוץ והביטחון מתבקש שלא לרוץ לכנסת. כל מי שמשתתף במשחק הדמוקרטי הישראלי צריך לעמוד על זכויותיו הדמוקרטיות. בין הזכויות האלה נמנית גם החברות בכל הפורומים הפרלמנטריים שקובעים את עתיד האזרחים במדינה. יתרה מכך, כל מי ששולח נציגים לכנסת, מצפה שנציגים אלה יהיו חלק מהשלטון שקובע את גורלו. לשם כך הנציגים חייבים להיות חלק מקואליציה ממשלתית, ולקבל אחריות על משרדים ממשלתיים. שאם לא כן, אין כל טעם בריצה לכנסת.

הרשימה המשותפת, המורכבת מזרמים שונים שקיימים בחברה הערבית, היא מעין מלכודת שסגרה על נציגי הערבים בכנסת. מלכודת זו שמה את כולם בסל אחד, למרות השוני האידיאולוגי, החברתי והפוליטי ביניהם.

במדינה מתוקנת אסור שהחלוקה הפוליטית תתבסס על רקע אתני, שכן זהו מתכון לשסע חברתי שלא ניתן לאחותו. המאבקים החברתיים והפוליטיים מתנהלים במדינות מתוקנות על בסיס השקפות עולם חברתיות וכלכליות, שמטרתן להיטיב עם האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין.

במתכונתה הנוכחית, הרשימה המשותפת היא רשימה משותקת, המשחקת לידי הימין היהודי הלאומני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא נציגו המובהק. כך יכול המסית הלאומי להנציח את שלטון הימין באמצעות הנעת סיסמאות שבטיות יהודיות בכמויות ברשתות החברתיות כל אימת שהוא נזקק לכך.

באחרונה מדברים על מקומו של השמאל בחברה הישראלית. זה הזמן להזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו: במדינת ישראל, שחיים בה אזרחים יהודים, אזרחים ערבים וגם אזרחים אחרים, לא יכול להתקיים גוף פוליטי המתקרא שמאל אמיתי שאיננו חוצה את הגבולות הלאומיים והדתיים. במדינה כמו ישראל, לא יכולה להיות חיה כזאת הנקראת "שמאל יהודי" או "שמאל ערבי". אשר על כן, ולמען איזרוח השיח הפוליטי והחברתי בארץ ולמען פירוק המוקשים הלאומניים, יש להביא לפירוקה של הרשימה המשותפת ולהקמתה של מפלגת שמאל אמיתי על בסיס אזרחי ותו לא. זוהי האלטרנטיבה היחידה לחיים נורמליים כאן. ככל שהדבר ייעשה מהר יותר, כן ייטב לכלל האזרחים, יהודים וערבים כאחד.

*

הארץ, 4 באוגוסט 2017