4 באוגוסט 2017

הרשימה המשותקת

כל מי ששולח נציגים לכנסת, מצפה שנציגים אלה יהיו חלק מהשלטון שקובע את גורלו. לשם כך הנציגים חייבים להיות חלק מקואליציה ממשלתית, ולקבל אחריות על משרדים ממשלתיים. שאם לא כן, אין כל טעם בריצה לכנסת.


סלמאן מצאלחה ||

הרשימה המשותקת


תארו לעצמכם שלפני הבחירות הבאות תקום בישראל מפלגה או רשימה שתכלול את מרצ, הבית היהודי, ישראל ביתנו, המחנה הציוני והליכוד גם יחד. זה אולי נשמע הזוי, אך זה מה שקרה בפועל בבחירות האחרונות. כזאת היא הרשימה המשותפת, שכללה את "מפא"י הערבית", העונה לשם חד"ש, את "פלסטין ביתנו", המכונה בל"ד, ואת "ש"ס הערבית והבית האיסלאמי", המכונים רע"ם תע"ל.

לפני הבחירות חזרו דוברי הרשימה המשותפת ללא הרף על המנטרה כי ברצונם להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ישראל. הם השיגו את מבוקשם. אולם עוד לפני שיבשה הדיו על תוצאות הבחירות, שהציבו את הרשימה המשותפת במקום השלישי, ועוד לפני שהם נשבעו אמונים למדינת ישראל, הם דאגו לבשר לנו שהתחילו בצעדי נסיגה ובוויתורים על הזכויות המוקנות להם על פי חוק.

כך קרה שבישיבה של הוועדה המסדרת, זו שאמורה לשבץ את הח"כים לוועדות השונות עד להרכבת קואליציה, התברר שעל פי הנוהל הקיים ועל פי גודלה זכאית הרשימה המשותפת לשני מושבים בוועדת החוץ והביטחון. אבל נציג הרשימה המשותפת בוועדה המסדרת, ח"כ אחמד טיבי, הודיע לחברי הוועדה על רצון הרשימה לוותר על המושבים בוועדת החוץ והביטחון, ולהחליפם במושבים בוועדת הכספים. וכך ויתרו נציגי הרשימה המשותפת מראש על הזכות להיות חברים בוועדה החשובה.

הכנסת הינה הזירה הפוליטית המרכזית במדינה. היא מחוקקת חוקים שקובעים את גורל האזרחים, כולל אלה ששלחו את חברי הרשימה המשותפת לייצגם בבית הנבחרים. מי שלא רוצה להיות חבר בוועדת החוץ והביטחון מתבקש שלא לרוץ לכנסת. כל מי שמשתתף במשחק הדמוקרטי הישראלי צריך לעמוד על זכויותיו הדמוקרטיות. בין הזכויות האלה נמנית גם החברות בכל הפורומים הפרלמנטריים שקובעים את עתיד האזרחים במדינה. יתרה מכך, כל מי ששולח נציגים לכנסת, מצפה שנציגים אלה יהיו חלק מהשלטון שקובע את גורלו. לשם כך הנציגים חייבים להיות חלק מקואליציה ממשלתית, ולקבל אחריות על משרדים ממשלתיים. שאם לא כן, אין כל טעם בריצה לכנסת.

הרשימה המשותפת, המורכבת מזרמים שונים שקיימים בחברה הערבית, היא מעין מלכודת שסגרה על נציגי הערבים בכנסת. מלכודת זו שמה את כולם בסל אחד, למרות השוני האידיאולוגי, החברתי והפוליטי ביניהם.

במדינה מתוקנת אסור שהחלוקה הפוליטית תתבסס על רקע אתני, שכן זהו מתכון לשסע חברתי שלא ניתן לאחותו. המאבקים החברתיים והפוליטיים מתנהלים במדינות מתוקנות על בסיס השקפות עולם חברתיות וכלכליות, שמטרתן להיטיב עם האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין.

במתכונתה הנוכחית, הרשימה המשותפת היא רשימה משותקת, המשחקת לידי הימין היהודי הלאומני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא נציגו המובהק. כך יכול המסית הלאומי להנציח את שלטון הימין באמצעות הנעת סיסמאות שבטיות יהודיות בכמויות ברשתות החברתיות כל אימת שהוא נזקק לכך.

באחרונה מדברים על מקומו של השמאל בחברה הישראלית. זה הזמן להזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו: במדינת ישראל, שחיים בה אזרחים יהודים, אזרחים ערבים וגם אזרחים אחרים, לא יכול להתקיים גוף פוליטי המתקרא שמאל אמיתי שאיננו חוצה את הגבולות הלאומיים והדתיים. במדינה כמו ישראל, לא יכולה להיות חיה כזאת הנקראת "שמאל יהודי" או "שמאל ערבי". אשר על כן, ולמען איזרוח השיח הפוליטי והחברתי בארץ ולמען פירוק המוקשים הלאומניים, יש להביא לפירוקה של הרשימה המשותפת ולהקמתה של מפלגת שמאל אמיתי על בסיס אזרחי ותו לא. זוהי האלטרנטיבה היחידה לחיים נורמליים כאן. ככל שהדבר ייעשה מהר יותר, כן ייטב לכלל האזרחים, יהודים וערבים כאחד.
*
הארץ, 4 באוגוסט 2017




שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 

גלריה

גלריה
שקיעה בשארנקל, צרפת, אוקטובר 2017
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים