1 בנובמבר 2017

הטרגדיה הבלתי גמורה

אין שמאל, לא בישראל ולא בפלסטין


שמאל אמיתי במדינה מעורבת ורב־לאומית חייב לחצות את הגבולות האתניים והלאומיים. לא כך הוא הדבר עם ה"שמאל" בישראל.

סלמאן מצאלחה


הטרגדיה הבלתי גמורה


הימין הישראלי, על כל גוניו, דוגל בשלטון יהודי בלעדי על כל שטחי ארץ ישראל. לפלסטינים החיים במרחב הזה הוא מבטיח תושבות — ארעית כמובן — וכל זאת בתנאי שיורידו את הראש, יקבלו את המעמד שהועידו להם ויתנהגו בהתאם.

הימין הפלסטיני, על כל גוניו, דוגל בשלטון ערבי־איסלאמי על כל שטחי פלסטין. ליהודים החיים במרחב הזה הוא מבטיח, במקרה הטוב, מעמד של בני חסות, וכל זאת בתנאי שיקבלו על עצמם את מעמדם הנחות כאנשי ד'ימה ויתנהגו בהתאם. במקרה הרע, הוא מבטיח לשלח אותם אל מעבר לים, לארצות "מוצאם".

ישנו גם "מרכז ישראלי", כך נהוג לכנות בשיח הישראלי בליל של תנועות ומפלגות, החל מנושאי הלפיד של יש עתיד, עבור בחוסים תחת כנפי כחלון בכולנו, וכלה ביושבי האוהלים של מחנה הצופים העונה לשם "המחנה הציוני", שהוקם בחופזה על ידי מפלגת העבודה בעיניים. זו האחרונה הביאה לשכונה בחור חדש, אבי גבאי, והפקידה בידיו את ניהול מחנה הצופים הציוני.

חיש מהר התברר, שמחנה זה, המתיימר להחליף את השלטון, הולך שבי אחרי משנתו של שר ביטחון וגנרל, שהורחק מן המחנה היריב, "הלאומי", בגלל סטייה — התעקשות לדבוק בעקרון "טוהר הנשק" — וכולם ביחד שבים ומצהירים, שלא יהיה עוד פינוי התנחלויות. הגדיל לעשות אותו גנרל, בוגי יעלון, כאשר הצהיר לאחרונה, שיש מקום לעוד מיליון או שני מיליון מתנחלים. וכך דומה, שכל מה שמכונה "מרכז" ישראלי נשרך אחרי בנימין נתניהו, שנשרך אחרי נפתלי בנט.

ויש גם "מרכז פלסטיני". הוא אוחז ברסן השלטון ברשות מאז שזו באה לעולם בניתוח קיסרי באוסלו. המרכז הפלסטיני נשרך אחרי שלטון קיסרי מבית מדרשו של יאסר ערפאת, שהביא עמו את כל השחיתות של העולם הערבי וזרע אותה בשדות פלסטין. שחיתות זו הנביטה צמחים פולשים, שהשתלטו על המרחב והרסו כל חלקה טובה. גם המרכז הפלסטיני השליט נשרך אחרי הימין הפופוליסטי מבית מדרשו של חמאס, ומתחרה על התואר מי "לאומי" יותר.

זה הזמן להודות, עם כל הצער בדבר, שידו של הימין בקרב הפלסטינים והישראלים גם יחד היא על העליונה. הימין הזה, הפלסטיני והישראלי, הנשען על מיתוסים דתיים, אין לו יכולת להתפשר. דתות בכלל, ומונותיאיסטיות בפרט, אינן מתפשרות, מכיוון שפשרה בדת משמעה איבוד עצמי. לכן, מי שמציב את הדת בקדמת הבמה הפוליטית מבטיח כי הסכסוך יימשך עד אין קץ, או עד קצו של צד אחד.

ישאל השואל: והיכן השמאל בכל זה? התשובה על כך קלה. דומה שאין חיה כזאת במרחב הישראלי־הפלסטיני. די בהתבוננות בתוך המרחב הישראלי פנימה, כדי להגיע למסקנה המצערת ששמאל אמיתי לא הצליח להכות שורשים עמוקים בחברה הישראלית.

שמאל אמיתי במדינה מעורבת ורב־לאומית חייב לחצות את הגבולות האתניים והלאומיים. לא כך הוא הדבר עם ה"שמאל" בישראל. שתי התנועות הישראליות, מרצ וחד"ש, המתיימרות לייצג תפישה שמאלית, אינן מצליחות לחצות את הגבולות האתניים. מרצ שבה ומדגישה את היותה מפלגה ציונית, וחד"ש מדגישה את הלאומיות הפלסטינית. שתי התנועות מתקשטות בערבי וביהודי בהתאמה. אך זהו רק קישוט ותו לא.

אם שתי "תנועות שמאל" אלו לא מצליחות לגשר על הפערים ביניהן ולהציג אלטרנטיבה שפויה לכלל האזרחים, אזי ברור ששני העמים המסוכסכים במרחב הזה נידונים לעוד ימים נוראיים.

וכך הגענו למצב שבו לאיש שמאל אמיתי אין כתובת פוליטית, לא בישראל ולא בפלסטין.
*
הארץ, 1 בנובמבר 2017

For English, press here

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות דמוקרטיה הדרך עוד ארוכה...

    כל הפרטים

    בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
ישראל - פלסטין
  • תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

  • בטרגדיה הבלתי גמורה

    זה הזמן להודות, עם כל הצער בדבר, שידו של הימין בקרב הפלסטינים והישראלים גם יחד היא על העליונה. הימין הזה, הפלסטיני והישראלי, הנשען על מיתוסים דתיים, אין לו יכולת להתפשר...

    כל הפרטים


הקש על התמונה לשליחת דוא״ל


מוסיקה קלאסית

***
ג׳אז




ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
פרוזה
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
שירה
  • מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר ארץ

    בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
    אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

    וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
    מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

    כל הפרטים

  • על חופש היצירה בעידן הלאומי

    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים