13 בנובמבר 2017

ציונות ומוסר הוטנטוטי

בשנים האחרונות, ועל רקע התנהלות הכנסת והממשלה, דומה כי חברי הכנסת והשרים לא רק "שכחו מה זה להיות יהודים", הם שכחו גם מה זה להיות ציונים.  



סלמאן מצאלחה ||

ציונות ומוסר הוטנטוטי


ההצגה בארץ הזאת התחילה עם ראשית התנועה הציונית, ולאן שתביט — עוד חוזר הניגון. הדברים המובאים להלן לא יצאו מפי שמאלני קיצוני או מפי אנטישמי נוטף שנאה ליהודים: "אנו רואים צורך בשינוי המשטר בכיוון זה, ששתי החטיבות הלאומיות, היהודים והערבים, מבלי הבדל רוב ומיעוט, יהיו משותפים במידה שווה — על יסוד פריטטי — בשלטון הארץ". "אנו מודיעים נוכח דעת הקהל", אמר האיש בפאתוס והוסיף, "שלא נשלים ולא נסכים את השלטת קיבוץ לאומי אחד בארץ על משנהו — לא עכשיו ולא בעתיד". הוא אף הרעים בקולו והדגיש: "אין אנו מקבלים את הנוסחה של מדינת יהודים המכוונת לשלטון היהודים על תושבי הארץ הערבים".

אלה הם דברים שנשא דוד בן־גוריון בנאומו בפני הקונגרס הציוני הי"ז, שהתכנס בבזל ביולי 1931.

מבחינת ההתיישבות היהודית, לא היה כמעט הבדל בין הציונות של בן־גוריון לבין זו של זאב ז'בוטינסקי בימים ההם. "אפשרויות ההתיישבות אינן מצומצמות לחלק המערבי של ארץ ישראל", אמר בן־גוריון באותו קונגרס, והוסיף כי בעבר המזרח של הארץ "ישנן רזרבות קרקעיות עוד יותר רבות ויותר פנויות, ואין להניח שהירדן יהיה הגבול לעלייתנו ולהתיישבותנו".

ההבדל בין בן־גוריון לז'בוטינסקי הצטמצם והתמקד בשתי נקודות: האחת, קריאת המציאות בשטח, והאחרת קשורה למרחב התמרון הדיפלומטי של התנועה הציונית. בן־גוריון דגל ב"ציונות קשה ומחמירה", כהגדרתו, לעומת "הציונות הקלה" של התנועה הרוויזיוניסטית.

דומה שהסוגיה הדמוגרפית היתה בראש מעייניו של בן־גוריון: "אם נישאר בארץ ישראל כמו שהננו בכל הארצות — מעטים בין מרובים... אם לא נהיה כוח עממי גדול", אמר, הרי ש"גורל הגולה, גורל הטמיעה וההתנוונות התרבותית והגופנית ידביק אותנו גם בארץ ישראל".

בן־גוריון התייחס גם למוסר הציוני: "התוכן המוסרי של הציונות וצרכיה החיוניים הממשיים מחייבים פוליטיקה של התקרבות והבנה הדדית את שכנינו הערבים גם בשטח הכלכלה והתרבות וגם בשטח הפוליטי". המוסר הפוליטי של הציונות, בעיניו, מחייב שותפות שלטונית: "אין אנו מכירים במוסר ההוטנטוטי האוסר על חברו מה שהוא מתיר לעצמו... כשם שאנו שוללים השתלטות הערבים עלינו, כך אנו שוללים את השתלטותנו אנו על הערבים".

בשנים האחרונות, ועל רקע התנהלות הכנסת והממשלה, דומה כי חברי הכנסת והשרים לא רק "שכחו מה זה להיות יהודים", הם שכחו גם מה זה להיות ציונים.

לו הייתי נמנה עם הח"כים של הרשימה המשותפת, הייתי מגיש את דברי בן־גוריון כהצעת חוק לכנסת. הייתי רוצה לראות כיצד אבירי הציונות זורקים את דברי "הזקן" לכל הרוחות. די היה בכך כדי להציג את היצירה הציונית ששמה מדינת ישראל במערומיה. שכן מה שנותר ממנה הוא רק "מוסר הוטנטוטי", כדברי "הזקן".
*
הארץ, 13.11.2017


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות דמוקרטיה הדרך עוד ארוכה...

    כל הפרטים

    בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
ישראל - פלסטין
  • תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

  • בטרגדיה הבלתי גמורה

    זה הזמן להודות, עם כל הצער בדבר, שידו של הימין בקרב הפלסטינים והישראלים גם יחד היא על העליונה. הימין הזה, הפלסטיני והישראלי, הנשען על מיתוסים דתיים, אין לו יכולת להתפשר...

    כל הפרטים


הקש על התמונה לשליחת דוא״ל


מוסיקה קלאסית

***
ג׳אז




ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
פרוזה
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
שירה
  • מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר ארץ

    בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
    אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

    וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
    מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

    כל הפרטים

  • על חופש היצירה בעידן הלאומי

    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים