הולי ניר | אנ׳לא פוחד

 

הולי ניר | אנ׳לא פוחד

  תירגם: סלמאן מצאלחה

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד, לֹא מִ״יהוה״
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד, לֹא מֵאַלְּלַה
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד, לֹא מִיֵּשׁוּ
אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.

קוּם הִזְדַּקֵּף עִם כּוֹחֲךָ הָעֶלְיוֹן
הָסֵר אֶת הַפַּחַד, הוּא יָבִיא עָלֶיךָ כִּלְיוֹן
הִזָּהֵר מִיֻּהֲרָה שֶׁל זוֹ הָעֵת
כָּל הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים זֹאת
הֵם אֵלֶּה שֶׁעָלֶיךָ יִרְצוּ לִכְפּוֹת.

הִזְדַּקֵּף, וּמְצָא סִפּוּר נִשְׂגָּב
הִשְׁתַחְרֵר מֵאֱלֹהֵי תְּהִלָּה וּקְרָב
הִזָּהֵר מֵאִיּוּמֵי טָהֳרָה בִּכְלוֹת הַזְּמַן
נִשְׁמַת הָרוּחַ לֹא תָּנִיב לְךָ ״מַכָּה״,
לֹא עַל חֵטְא, לֹא עַל שָׂטָן.

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִבְּרִיתְךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתּוֹרָתְךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִקֻּרְאָנְךָ
אַל תַּרְשֶׁה לִלְשׁוֹן הַחֹק
אֶת הַאֲהָבָה לְעַמְעֵם בְּךָ

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מֵהַהוֹן שֶׁלְךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתַּרְבּוּתְךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִבְּרֵרוֹתֶיךָ
אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִיּוֹם שַׁבְּתוֹנְךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מֵרוּחֲךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמּוֹרֶיךָ
אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מֵרִקּוּדֶיךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִנִּגּוּנֶיךָ
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִצֶּאֱצָאֶיךָ
אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.


*


Holly Near | I Ain't Afraid

 

לא על המתים

 סלמאן מצאלחה

לא על המתים

(א)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
חֲשׂוּפִים לְפִגְעֵי הַשָּׁרָב
שֶׁקָּפָא בְּאַרְצֵנוּ עַל שְׁמָרָיו,
עֲמוּסֵי הֲזָיוֹת, עַל סִפָּהּ שֶׁל
תְּהוֹם, עַל עָתִיד מְעֻטָּר
נִצָּחוֹן בְּאַסְפַּמְיָה, הֲלוּמֵי
חֲלוֹמוֹת לֹא פְּתוּרִים,
סִפּוּרִים לֹא גְּמוּרִים עַל
קוֹרוֹת הַמַָּקוֹם. לֹא עַל
הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשֻּלְחוּ
אֶלֵי קְרָב אַחֲרוֹן, אֲפוּפֵי
אַגָּדָה עַל חֲלוֹם בְּהָקִיץ,
רְכוּבִים עַל סוּסִים בְּנֵי
כִּלְאַיִם, דּוֹהֲרִים עַל הַיָּם,
שׁוֹעֲטִים עַל הָאָרֶץ,
רוֹחֲפִים בַּשָּׁמַיִם
לְהָמִיט עַל כֻּלָּנוּ
כִּלָּיוֹן.

(ב)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר
הַיּוֹם. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁנָּשְׁרוּ
עַל הַדֶּרֶךְ מֵאִילַן יֻחֲסִין
וְהוֹרִישׁוּ לַחַיִּים אַלְבּוֹמִים
וְיָגוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁפָּסְעוּ
חֲרִישִׁית בִּשְׁבִילֵי בֵּית־עָלְמִין
אַחֲרֵי הָאָרוֹן. לֹא עַל דָּם
שֶׁנִּשְׁפָּךְ עַל לֹא עָוֶל בְּשֵׁרוּת
הָאָדוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשָּׁקְדּוּ
לְהַתְקִין בַּחֶלְקָה הַשְּׁמוּרָה
בְּצֵל מָוֶת, עוֹד שׁוּרָה, עוֹד
בּוֹרוֹת מְנוּחָה לְתִפְאֶרֶת
סוֹחֲרֵי אֲבַדּוֹן.

(ג)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
רְכוּנִים עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹן
שֶׁהֻגַּף עַל שְׂרִידֵי הַתִּקְוָה
שֶׁחָרְבָה עִם הַלֵּב, עַל שִׁבְרֵי
הַחֲלוֹם שֶׁנִּרְדַּף עַד נִבְכֵי
אֲדָמָה בּוֹכְיָּה, רְחוּמָה עַד
כְּאֵב, עַל פְּרִי הָאַהֲבָה
שֶׁנֶּעֱטַף בְּרִגְבֵי הֶעָפָר,  
שֶׁנֶּאֱסַף רֶגֶב רֶגֶב מֵחַוָּה,
מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. הִנֶּה הוּא
כָּאן יָשַׁן, כָּאן חָלַם. הִנֵּה
הוּא כָּאן חָלַף, כָּאן נָדַם;
בִִּתְּמוּנָה שְׁעוּנָה עַל מַדָּף,
בְּמִלִּים חֲקוּקוֹת בְּמַחְבֶּרֶת,
בְּצִיּוּר צִבְעוֹנִי שֶׁפָּרַח עַל
נְיָר וְטִפֵּס עַל הֵַקִּיר, בְּרֵיחוֹ
הַנִּדָּף לְכָל עֵבֶר, מֵחַלּוֹן
שֶׁנִּפְתַּח לָרְחוֹבוֹת שֶׁהִכִּיר,
מִן הַחֶדֶר שֶׁנִּשְׁמַר אֶל הַשֶּׁבֶר
שֶׁנִּפְעַר בַּנְּשָׁמָה וְהוֹתִיר
אַחֲרָיו דְּמָמַת שְׁמָמָה,
אֲנָקָה הָאוֹחֶזֶת בַּגָּרוֹן.

(ד)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל חַבְרֵי יַלְדּוּתָם שֶׁנָּשְׂאוּ
לִכְבוֹדָם אֶת הַזֵּר. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁפָּשְׁטוּ הַמַּדִּים וּמִהֲרוּ
לְפַזֵּר הֶסְפֵּדִים בָּאֻלְפָּן. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁהִסְפִּיקוּ לְסַפֵּר אֶת
שִׁבְחֵי הַמָּנוֹחַ שֶׁאִבֵּד אֶת מוֹתוֹ.
וְאוּלָם הוּא לֹא שָׂשׂ לְחַפְּשׂוֹ
מֵעוֹלָם. הוּא נִשְׁלַח אֶל מוֹתוֹ
לְכַפֵּר עַל פִּשְׁעֵי רוֹדָנִים,
וְאוֹתוֹ הוּא מָצָא לֹא הַרְחֵק.
בַּמִּרְפֶּסֶת הַצּוֹפָה עַל רְחוֹב
שֶׁשָּׁמַם. בֶּחָצֵר שֶׁסָּפְגָּה אֶת
הַדָּם. בַּמִּטְבָּח, בַּשֻּׁלְחָן
שֶׁנֶּעֱרַךְ לְאוֹרֵחַ, לְחָבֵר.
עַל מִטַּת יְלָדִים, עַל
סַפָּה, עַל שָׁטִיחַ שֶׁנִּפְרַשׂ
בַּסָּלוֹן.

(ה)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עֲיֵפִים
עַד הֲלוֹם, מֵחֲלוֹם הָאָבוֹת
שֶׁאִכְזֵב, מִגַּלְגַּל נְקָמוֹת
שֶׁסּוֹבֵב לְלֹא הֶרֶף, לֹא עוֹצֵר.
לֹא עַל אֵלֶּה הַמֵּתִים
יְדֻבַּר הַיּוֹם. זֶה הַזְּמַן לְדַבֵּר
עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר: עַל כָּל אֵלֶּה
הַחַיִּים עַל הַחֶרֶב, צוֹהֲלִים
עֶרֶב עֶרֶב מוּל מָסָךְ מְרַצֵּד
בַּעֵינַיִם. עַל כָּל אֵלֶּה, פֹּה
אוֹ שָׁם, שֶׁאִבְּדּוּ אֶת מִינָם,
שֶׁרוֹקְדִּים בָּרְחוֹבוֹת עַל
הַדָּם, וְשׁוֹפְכִים בְּרִנָּה עַל
הָאָרֶץ חֲמָתָם. עַל כָּל אֵלֶּה
שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת מַאֲמַר הַדִּבֵּר בֶּן
אַלְפַּיִם, אֶת חֲזוֹן הַנְּבִיאִים
שֶׁנִּשְׁכַּח מִדִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל
הָאָרֶץ, שֶׁהֻשְׁלַךְ בְּזָדוֹן
לְמִדְרַךְ הָרַגְלַיִם, עַל-יְדֵי
רוֹדָנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּבִטְחָה,
חוֹכְכִים בְּשִׂמְחָה הַיָּדַיִם,
וְנָחִים עַל זֵרֵי הַשִּׂנְאָה
שֶׁהִצְמִיחוּ בַּחֲרוֹן הָאַפַּיִם,
סוֹבְבִים עִדָּנִים עַל צִירֵי
אֲגָדוֹת שֶׁהִחְלִידוּ
בְּאֶלְ-קֻדְס, בְּצִיּוֹן.
מַבְטִיחִים לְמָחָר,
לֶהָמוֹן הַנִּבְעָר וְאַכְזָר,
רַק יְמֵי זִכָּרוֹן.


פורסם: הארץ, תרבות וספרות 18.10.2024

ארץ דווי

סלמאן מצאלחה

ארץ דווי


עַל אֶרֶץ דְּוַי הַלֵּב שׁוֹתֵת,
כְּמוֹ קֶסֶת דְּיוֹ
בַּגּוּף נִפְתַּחַת.

כֻּלָּנוּ כָּאן שְׁבוּיֵי הַחֵטְא,
מִדּוֹר לְדוֹר
צָרָה נִמְתַּחַת. 

הַזְּמַן תָּפַח, וְזוֹהִי עֵת 
לִתְפֹּר מִלִּים,
לוֹמַר בְּנַחַת:

אֶת אֶרֶץ דְּוַי עָבָר לוֹפֵת,
הֹוֶה בַּפַּח,
עָתִיד לַפַּחַת.

אוֹתָהּ טָוָה כִּכְלִי-שָׁרֵת,
הָאֵל אָבָה
בָּנָיו לָקַחַת;

אֶת בְּנֵי־חַוָּה בְּטֶרֶם עֵת
אֶל מִשְׁכָּבָם
בַּשְּׁאוֹל, מִתַּחַת

רִגְבֵי־עָפָר, מִנְחָה לָתֵת
לְאַשְׁמְדַאי
בְּאֵשׁ קוֹפַחַת.

בְּאֶרֶץ דְּוַי הַזְּמַן חוֹרֵת
קוֹלוֹת בְּאֶבֶן
מְטֻפַּחַת.

קִינָה רָפָה עוֹטֶפֶת אֶת
חֶלְקַת הַקֶּבֶר
הַתּוֹפַחַת.

שָׁבַק הַחַי, אָבָק הַמֵּת
הֵן לָנוּ יֵשׁ
פִּנָּה נִדַּחַת.

שְׁמוּרָה לָעַד בִּקְצֶה אֱמֶת
פִּנָּה קְטָנָה
וְכֹה מֻבְטַחַת.

 תרבות וספרות, הארץ 9.8.2024

אשכבה

סלמאן מצאלחה

אשכבה

תִּימְרוֹת עָשָׁן עָטָה הָאֹפֶק. 
וְהַר הִסְתִּיר שֶׁאֵשׁ קְרֵבָה. 
בָּרֹאשׁ חֲשָׁשׁ, עוֹלֶה הַדֹּפֶק, 
וְלֵב בּוֹעֵר כְּלֶהָבָה.

עַל פִּי תְּהוֹם הָלַךְ לוֹ חֶרֶשׁ,
הָאִישׁ הוֹזֶה בְּמַחְשָׁבָה
עַל שִׁיר אַחֵר, הוֹמֶה בַּנֶּפֶשׁ
כְּמוֹ תְּפִלָּה לְאַשְׁכָּבָה

שֶׁל זְמַן רָחוֹק, הָיָה כְּהֶרֶף,
בִּרְבוֹת לֵילוֹת וּדְאָבָה. 
מָנָה מֵאוֹת, מָנָה גַּם אֶלֶף 
נְשָׁמוֹת שֶׁפָּגוּ, וּרְבָבָה.

צַלְמֵי עָפָר, זָקֵן וָטַף
נִדְמוּ בָּאָרֶץ לִשְׁבָבָהּ.
אִשָּׁה וָאִישׁ, עָלֶה נִדָּף
בְּרוּחַ רַע, בִּשְׁבִי הַגַּאֲוָה.

אָבְדוּ בָּאֵשׁ יַלְדֵי הַגָּן,
וְזִיק עֵינֵיהֶם בָּהּ כָּבָה.
שְׂרִידֵי חֲלוֹם, חַיֵּי עִדָּן
כָּבוּ בָּעִיר הַחֲרֵבָה.

תִּימְרוֹת עָשָׁן בְּהַר וְגַיְא,
וְאֵשׁ רוֹשֶׁפֶת רְעֵבָה.
טָרְפָה בָּאָרֶץ לִבְלִי דַּי,
וְעוֹד דּוֹרֶשֶׁת נְדָבָה.

מִשָּׁם לְכָאן, מִכָּאן לְשָׁם
חַלּוֹן לַמָּוֶת רַאֲוָה.
מִגְּדַת נָהָר עַד פְּנֵי הַיָּם
זָבַת דָּמִים וְתַלְאוּבָה.

אָבִיב חָלַף, וּבָא הַקַּיִץ
עָמוּס יָגוֹן כַּעֲרָבָה.
וְלֹא יָדְעוּ שׁוֹעֵי הָאָרֶץ
מוּל פְּנֵי הַמָּוֶת עֲנָוָה.

 תרבות וספרות, הארץ 9.8.2024

For English, press here

רוברט פרוסט | אש וקרח

 

רוברט פרוסט | אש וקרח


יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
אַךְ אִם פַּעֲמַיִם הוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּגֵּר,
מַסְפִּיק שִׂנְאָה אֲנִי כְּבַר מַכִּיר,
כְּדֵי לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל הֶרֶס, קֶרַח
גַּם הוּא דָּבָר אַדִּיר,
וְיֵשׁ בּוֹ דַּי וְהוֹתֵר.

תירגם מאנגלית: סלמאן מצאלחה 

Robert Frost, "Fire and Ice", translated into Hebrew by Salman Masalha
For English, press here
For Arabic translation, press here

ברטולט ברכט | שלושה שירים

 


ברטולט ברכט | שלושה שירים

תרגם מגרמנית: סלמאן מצאלחה


הו גנרל, הטנק שלך מרכבה אימתנית

הוֹ גֵּנֵרָל, הַטַּנְק שֶׁלְּךָ מֶרְכָּבָה אֵימְתָנִית.
הוּא מַשְׁמִיד יְעָרוֹת וְקוֹטֵל מֵאָה בְּנֵי־אָדָם.
וְאוּלָם, יֵשׁ בּוֹ פְּגַם:
הוּא זָקוּק לְנָהָג.

הוֹ גֵּנֵרָל, הַמַּפְצִיץ שֶׁלְּךָ מְאוֹד מַבְהִיל.
הוּא מָהִיר יוֹתֵר מִסּוּפָה וְנוֹשֵׂא יוֹתֵר מִפִּיל.
וְאוּלָם, יֵשׁ בּוֹ פְּגַם:
הוּא זָקוּק לִמְכוֹנֵן.

הוֹ גֵּנֵרָל, הָאָדָם הוּא כֹּה מוֹעִיל.
הוּא יָכוֹל לָטוּס וְגַם יָכוֹל לַהֲרֹג.
וְאוּלָם, פְּגַם אֶחַד יֵשׁ בּוֹ, טוֹב:
הוּא יָכוֹל לַחְשוֹב.

(1938)
 
*

מזמור הוולטאבה

בְּקַרְקָעִית הַוּוֹלְטָאבָה נוֹדְדוֹת הָאֲבָנִים.
שְׁלוֹשָׁה קְבוּרִים בִּפְּרָאג עִם תֹּאַר קֵיסָר.
הַגָּדוֹל לֹא נִשְׁאָר גָּדוֹל, וְהַקָּטָן - לֹא קָטָן נִשְׁאָר.
תְּרִיסַר שָׁעוֹת יֶשְׁנָן בַּלַּיְלָה, וְאָז הַיּוֹם יִנְהַר.

הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים. הַתָּכְנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְגַם
הַחֲזָקִים נֶעֱצָרִים, נֶחְסֶמֶת בַּסּוֹף דַּרְכָּם.
וְהֵם הוֹלְכִים כְּתַרְנְגוֹלִים מְגֹאָלִים בְּדָם
הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים, וְלֹא תּוֹעִיל אַלִימוּת לְאָדָם.

בְּקַרְקָעִית הַוּוֹלְטָאבָה נוֹדְדוֹת הָאֲבָנִים.
שְׁלוֹשָׁה קְבוּרִים בִּפְּרָאג עִם תֹּאַר קֵיסָר.
הַגָּדוֹל לֹא נִשְׁאָר גָּדוֹל, וְהַקָּטָן - לֹא קָטָן נִשְׁאָר.
תְּרִיסַר שָׁעוֹת יֶשְׁנָן בַּלַּיְלָה, וְאָז הַיּוֹם יִנְהַר.

(1943)
 
*


הנאות

הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר מִבַּעַד לַחַלּוֹן
הַגִּלּוּי מֵחָדָשׁ שֶׁל סֵפֶר יָשָׁן
פָּנִים נִלְהָבוֹת
שֶׁלֶג, חִלּוּפֵי־עוֹנוֹת
הָעִתּוֹן
הַכֶּלֶב
הַדִּיאָלֶקְטִיקָה
מִקְלַחַת, שְׂחִיָּה
מוּסִיקָה יְשָׁנָה
נַעֲלַיִם נוֹחוֹת
הֲבָנָה
מוּסִיקָה חֲדָשָׁה
כְּתִיבָה, נְטִיעַת שְׁתִילִים
מַסָּעוֹת
שִׁירֵי רִנָּה
נֹעַם הֲלִיכוֹת.

(1954)

_________

הערות:
(1) ברכט שעבר את מלחמת העולם הראשונה רואה בשנת 1938 כיצד העולם דוהר פעם נוספת לעבר מלחמה גדולה שניה. בשיר האנטי מלחמתי, הוא עוד מאמין בכוחו של האדם לשנות מהלכים ולמנוע את התבערה המתקרבת. כל הכלים הנראים אימתניים, טנקים ומפציצים, הם בגדר מתכת דוממת חסרת ערך. הם הופכים כלי משחית כשהם נתונים בידי גנרלים הששים אלי קרב. בסופו של דבר, מותר האדם מהדומם בכך שהוא יכול לחשוב.

(2) מזמור הוולטאבה נכתב ב־1943, המלחמה כבר פרצה, צ׳יכוסלובקיה כבושה וברכט היה כבר בגלות ארה״ב. השיר היה אמור להיות משולב במחזה   ״שוויק״ שהתחיל ברכט לכתוב בהשפעת ״החייל האמיץ שוויק״ של הסופר הצ׳כי ירוסלב האשק. השיר הולחן ע״י הנס אייזלר בהשראת ״הוולטאבה״ של סמטנה. כנראה אלבומו בוב דילן משנת 1964 שנושא את שם השיר ״הזמנים משתנים״, נוצר בהשפעת שירו זה של ברכט.

(3) בערוב ימיו, חוזר ברכט אל הדברים הקטנים בחיי היומיום של כל אדם, כל הדברים שיכולים להסב לו נחת והנאה. מעל הכל עומד היחס בין אדם לזולתו שמסתכם ב״נועם הליכות״.
*

תרבות וספרות, הארץ

אלברט איינשטין | יהודי

אלברט איינשטין |

יהודי

כְּשֶׁאֶת הַיְּהוּדִים רוֹאוֹת עֵינַי,
שִׂמְחָתִי הִיא לֹא אַי אַי אַי. 
בִּרְאוֹתִי אֶת כָּל הַשְׁאָר,
הֲרֵינִי יְהוּדִי, וְשָׂמֵחַ בַּדָּבָר.  

תרגם: סלמאן מצאלחה 

***

Albert Einstein

>
Schau ich mir die Juden an,
hab' ich wenig Freude dran.
Fallen mir die andern ein,
bin ich froh, ein Jud zu sein.


ברטולט ברכט | הנאות

ברטולט ברכט

הנאות


הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר מִבַּעַד לַחַלּוֹן
הַגִּלּוּי מֵחָדָשׁ שֶׁל סֵפֶר יָשָׁן
פָּנִים נִלְהָבוֹת
שֶׁלֶג, חִלּוּפֵי־עוֹנוֹת
הָעִתּוֹן
הַכֶּלֶב
הַדִּיאָלֶקְטִיקָה
מִקְלַחַת, שְׂחִיָּה
מוּסִיקָה יְשָׁנָה
נַעֲלַיִם נוֹחוֹת
הֲבָנָה
מוּסִיקָה חֲדָשָׁה
כְּתִיבָה, נְטִיעַת שְׁתִילִים
מַסָּעוֹת
שִׁירֵי רִנָּה
נֹעַם הֲלִיכוֹת.

1954

עברית: סלמאן מצאלחה


 ***

Bertolt Brecht

Vergnügungen

Der erste Blick aus dem Fenster am Morgen
Das wiedergefundene alte Buch
Begeisterte Gesichter
Schnee, der Wechsel der Jahreszeiten
Die Zeitung
Der Hund
Die Dialektik
Duschen, Schwimmen
Alte Musik
Bequeme Schuhe
Begreifen
Neue Musik
Schreiben, Pflanzen
Reisen
Singen
Freundlich sein.

1954

*
Deutsche Lyrik

 

For Arabic, press here

בארץ
  • יהודים ואחרים

    האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
    כל הפרטים
  • העבר עוד לפנינו

    הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
    כל הפרטים
 
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • בין טהראן לירושלים

    פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
    כל הפרטים

תרגומים
  • הולי ניר | אנ׳לא פוחד

    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
    אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.
  • רוברט פרוסט | אש וקרח

    יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
    בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
    מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
    בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
  • וו. ה. אודן | בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.