לו הייתי אסד

מאמר ב"הארץ" משנת 1996:

איך ניהלתי את המדיניות הסורית ונתתי רעיונות להנטינגטון?
____

סלמאן מצאלחה

לו הייתי אסד

ייתכן שהסדר כפוי כלשהו יסיים את קטטת הבחירות המתוקשרת שמתרחשת עכשיו בלבנון. אולם כשישובו לוחמי שבט "אפאצ'י" אל בסיסיהם, אחרי בציר "הענבים"*, הם יותירו הרבה זעם אחריהם. את הזעם הזה אפשר לכבוש לזמן מה, אך גם הוא וגם שאר הקלפים של המשחק נשארים בידי סוריה, כלומר בידי.

האם אמהר לחתום על הסכם שלום עם ישראל?
אני יודע שהכוח נמצא כיום בידי העולם המערבי - ארצות הברית ואירופה. אני יודע שבעימות הגלובלי באזור הזה, אין שום סיכוי שהעולם המערבי יעמוד לצד העולם הערבי-מוסלמי, נגד ישראל. כי בישראל, בעיני המערב, נמצאים שורשיה התרבותיים של הנצרות. בסופו של דבר המלחמה היא מלחמת תרבות.

אני שואל את עצמי אם החזרת רמת הגולן צריכה להטות אותי מן הדרך של השגת המטרות של האומה הערבית כפי שאני ומפלגת הבעת' מאמינים בהן. לא. רמת הגולן חשובה, אך המטרות של העולם הערבי - שאני ומפלגת הבעת' נושאים על כתפינו חשובות עוד יותר.

העולם הערבי מחולק מאז ימי קדם לגושים אחדים שתמיד התחרו ביניהם על ההגמוניה: חצי האי ערב; עיראק; מצרים; צפון אפריקה. חצי האי ערב וצפון אפריקה נמצאים בשוליים של המיתוסים הלאומיים הערביים, וכך יישארו. עיראק משותקת, מאז מלחמת המפרץ. המצרים אוהבים רק לדבר. מה שנשאר זה אנחנו. סוריה עתידה לתפוס את המושכות בהנהגת העימות בין הלאומיות הערבית ובין המערב, שישראל היא חוד החנית שלו.

בעימות הזה כבר זכיתי לכמה הצלחות לא מבוטלות. לבנון נמצאת תחת חסותי, והדבר קיבל גושפנקא. המערב, כולל ישראל, מקבלים זאת כעובדה. אני לא הולך לבקר את "נשיא לבנון" בביירות; הוא בא לדמשק להתייעץ איתי בכל עניין הקשור בלבנון. אין שגרירות סורית בביירות, כי לבנון וסוריה חד הן.

גם פלשתין היא עוד חבל בסוריה הגדולה. אני אסד, מנהיג מפלגת הבעת', נושאת דגל הלאומיות הערבית, לא יכול לשלוח שגריר לתל-אביב. הלבנונים ושאר הערבים יגידו - הנה סוריה ממנה שגריר בישות הציונית אבל נמנעת ממינוי שגריר בלבנון, שהיא חברה בליגה הערבית.

ישראל וערפאת משתעשעים בהסכמים שחתמו. אני הרי יודע שאין להם כל סיכוי. ההסכם שערפאת עשה עם ישראל הוא בדיחה לא-מצחיקה. ערפאת הפך להיות ראש אגודות הערים הפלשתיניות, מוכתר מעופף. הרי על כל צעד שלו, ושל חברי המועצה המצחיקה שלו הם זקוקים להיתר מישראל. ולכן, תתרחש בעתיד אינתפאדה חריפה עוד יותר.

וכשזה יקרה, האם יישאר על כנו המשטר בירדן, שרוב תושביה פלשתינאים? מסופקני. וכשתהיה רעידת אדמה בירדן, ממי יבקשו להשליט סדר בחבל זה של סוריה? שאלה רטורית. ירדן תלך בעקבות לבנון, בהסכמה ערבית ובשתיקה מערבית. כי המערב, כולל ישראל, יצטרכו לבחור בין שנים: או שפונדמנטליסטים ישתלטו על ירדן, או שישתלט עליה חילוני כמוני, שיודע לטפל בקנאי האיסלאם כמו שצריך.

אז, בשלב הזה אני מוכן לקבל את רמת הגולן, בלי לוותר על סנטימטר, ותמורת זה תקבלו שלום, כלומר גבול שקט ותו לא. איפה כתוב ששלום פירושו פתיחת גבולות והחלפת שגרירים? שלום הוא סולחה בין שבטים, ואין משמעותו שצריך להתחתן עם בת השבט היריב.

אם המערב לא יקבל את תנאי, ולא יתחשב באינטרסים של האומה הערבית הגדולה, (וגם האסלאמית אם ארצה), אני יכול לעשות לו צרות צרורות. אופציות רבות פתוחות לפני. אני יכול לחבור לאיראן, אני יכול גם לחבור לעיראק, אני יכול למוטט את ירדן. מעל הכל: אני יכול לחזור ולעשות את המוות לישראל בלבנון. יש לי הרבה קלפים ביד, ואני לא ממהר לשום מקום. יש לי כל הזמן שבעולם.

***

פורסם: מוסף הארץ, 19 באפריל 1996
_________

* "ענבי זעם" הוא מבצע צבאי שביצע צה"ל, בין ה-11-27 באפריל 1996, בדרום לבנון בעקבות ירי קטיושות של חזבאללה על ישראל.

For English, press here
________________________________