סלמאן מצאלחה
זה הלב
אֵיךְ הַשִּיר יְגוֹלֵל,
בְּמִלִּים רוֹחֲשוֹת,
אֶת קוֹרוֹת הַדְּמָמָה?
אֲלֻמָּה רְתוּמָה
כְּמוֹ אוֹרוֹת לְצֵל
עַל הָאָרֶץ שָמְמָה.
מִי יִשָּא אֶת הַקּוֹל,
הוֹ חַיָּל בַּצָּרִיחַ,
בֵּין הַיָּם הַתָּכֹל
לֶעָפָר הַטּוֹמֵן בְּחֻבּוֹ
חֲלוֹמָהּ שֶל יַלְדָּה
בְּרָפִיחַ?
וְאִם יֵש נֶחָמָה,
מִיהוּ זֶה שֶיִּתְּנֶנָּהּ?
מִי יָשִיר לָעוֹלם
עַל יַלְדָּה יְתוֹמָה
שֶהָיְתָה וְאֵינֶנָּה?
וְאוּלַי הוּא יוֹסִיף
לְשִירוֹ עוֹד שוּרָה,
עוֹד "אֶחַד, מִי יוֹדֵעַ?"
מִי יִנְצֹר אֶת זִכְרָהּ
לְמוֹעֵד מְשַוֵּעַ?
לֹא הַטַּל הַיּוֹרֵד
כִּפְנִינִים עַל צַוָּאר,
לֹא אֶגְלֵי הַמָּטָר.
זֶה הַלֵּב הַנּוֹבֵעַ.
***
השיר פורסם במוסף "ידיעות אחרונות", דצמבר 2004
שיר יפהפה. אני אוהב את כתיבתך עד מאד. תודה.
השבמחק