סלמאן מצאלחה ||
אם תרצו, כן זו הגדה
ואלה החוקים
וְאֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוּוּ אֻמּוֹת
הָעוֹלָם, לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם
חוֹזְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
לְמַעַן תִּירָא
אֶת הָאוּ"ם מַצִּילֶךָ,
לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקּוֹתָיו
אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה
וּבִנְךָ וּבִתְךָ וּבְנֵי-בֵּיתְךָ
כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּלְמַעַן
יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
וְיִשְׂמְחוּן יְלָדֶיךָ.
וְשָׁמַעְתָּ יִשְׁמָעְאֵל,
וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר
יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר הָאוּ"ם מַצִּילְךָ
וּמַצִּיל אֲבוֹתֶיךָ לָךְ,
אֶרֶץ רַבַּת שָׁרָב שֶׁאָכַלְתָּ בָּהּ
מָרוֹר וְקַשׁ.
שְׁמַע יִשְׁמָעְאֵל,
הָאֵזוֹר לְצָרֵנוּ, אַתָּה בָּדָד.
וְאָהַבְתָּ אֶת הָאוּ"ם מַצִּילֶךָ,
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם
עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ
וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ
מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה בְּבֵיתֶךָ,
וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדָה
וּבְשָׁכְבְּךָ נֶאֱנַח עַל גַּבְּךָ
וּבְקוּמֶךָ.
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ הָאוּ"ם אֶל הָאָרֶץ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ,
לְאִבְּרָאהִים לְאִסְחַאק וּלְיַעְקוּבּ,
לָתֵּת לְךָ, עָרִים גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת
אֲשֶׁר בָּנִיתָ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב
אֲשֶׁר מִלֵּאתָ וּבוֹרוֹת חֲצוּבִים
אֲשֶׁר חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים
אֲשֶׁר הִזַּעְתָּ וְנָטַעְתָּ וְלֹא מָסַקְתָּ
וְלֹא שָׂבַעְתָּ בְּגִין מַרְעִין בִּישִין
שֶׁעָשׂוּ מִתְנַחֲלִין לְךָ וְלַאֲבוֹתֶיךָ.
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת אֻמּוֹת
הָעוֹלָם אֲשֶׁר הֵבִיאוּךָ אֶל אֶרֶץ
פָלַשְׂתִּין, מִבֵּית עֲבָדִים בְּגָלּוּת
עֲרָב אֶל בֵּית חוֹרִין
שָׁמָּה אַתָּה שָׁב.
אֶת הָאוּ"ם מַצִּילְךָ תִּירָא,
וְעַל חֻקּוֹתָיו תִּשְׁקֹד
וּבְקוֹלוֹ תִּשְׁמַע. לֹא תֵלְכוּן
אַחֲרֵי מַנְהִיגִים סַהֲרוּרִיִּים
מִמַּנְהִיגֵי הָאֵזוֹר הָרַע
אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי אִישׁ
קַנָּאי יִשְׂרָאֵל, פֶּן יֶחֱרֶה
אַף יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנְךָ בָּךְ,
וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
לֹא תְּנַסּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנֵיכֶם
כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם אוֹתָם
בְּאִנְתִּפָאדָה וְקַסָּאם.
שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְווֹת
הָאוּ"ם וְחֻקֵּיהֶם אֲשֶׁר צִוּוּךָ.
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב
בְּעֵינֵי גּוֹיֵי הָעוֹלָם.
וּבָאתָ וְחָרַשְׁתָּ וְזָרַעְתָּ וְקָצַרְתָּ
בָּאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
הָאוּ"ם לַאֲבוֹתֶיךָ.
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ מָחָר
לֵאמֹר: מָה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה
הָאוּ"ם מַצִּילֵנוּ אֶתְכֶם?
וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ:
עֲבָדִים הָיִינוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּפָלַשְׂתִּין
וַיּוֹצִיאֵנוּ הָאוּ"ם מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת,
וַיְּצַוֵּנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה
לְיִרְאָה אֶת הָעוֹלָם לְטוֹב לָנוּ כָּל
הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְחֻקָּה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת
אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת
לִפְנֵי הָאוּ"ם כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ.
***
והיה כי תבואו
וְהָיָה כִּי תָּבוֹאוּ מָחָר אֶל
הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, אֶל
הַמְּדִינָה הַפָלַשְׂתִּינִית אֲשֶׁר יִתֵּן
הָאוּ"ם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר,
וּשְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ מִכָּל מִשְׁמָר.
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם
מֵחֲזִית הַסֵּרוּב: מָה הַמְּדִינָה
הָאֲבוּדָה הַזֹּאת לָכֶם?
וַאֲמַרְתֶּם: זֶה הַנֻּסָּח הוּא
לָעוֹלָם אֲשֶׁר סָכַךְ עַל עַמִּי
יִשְׁמָעְאֵל בְּפָלַשְׂתִּין בְּנָגְפּוֹ אֶת
יִשְׂרָאֵל, וְאֶת בָּתֵּינוּ וְאַדְמָתֵנוּ
הִצִּיל. וַיִּרְקֹד הָעָם וַיִּשְׁתּוּ
עֲסִיסֵי-גֶּפֶן וַיְּקַנְּחוּ
בִּתְסִיסֵי-לֶבֶּן וַיִּשְׁתַּחְרְרוּ.
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי-יִשְׁמָעְאֵל
כַּאֲשֶׁר צִוָּה הָאוּ"ם,
אַךְ בֶּגִין, יִצְחָק, שִׁמְעוֹן וּבָרָק
לֹא עָשׂוּ. כִּי טָחוּ עֵינֵיהֶם
מִרְאוֹת אֶת כָּל הַסֵּבֶל שֶׁהָיָה
מְנַת-חֵלְקְךָ, נַהֲפוֹךְ הוּא,
וַיְּאַמְּצוּ הֵמָּה אֶת לִבָּם
וַיָּכְבִּידוּ עַל עַמְּךָ פַלָשְׂתִּין.
וַיָּקוּמוּ שֵׁיח' יַאסֶר וְשֵׁיח'
יַאסִין יוֹם אֶחָד הֵמָּה וְכָל
בֵּית פָלַשְׂתִּין וַיִּזְעֲקוּ חָמָאס.
וַתְּהִי צְעָקָה גְּדוֹלָה בָּאָרֶץ,
כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר
אֵין שָׁם מֵת.
וַיִּקְרָא הָאוּ"ם
לְצִיפִּי וּלְבִּיבִּי יוֹם אֶחָד וַיֹּאמֶר:
קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי פַלָשְׂתִּין
גַּם אַתֶּם גַּם עֲרְבִיֵּי-יִשְׂרָאֵל
צֶאֱצָאֵי טוּבִּי וְטִיבִּי, וּלְכוּ עִבְדּוּ
בְּיִשְׂרָאֵל כַּאֲוַת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
***
על כן אני סולח
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ הָאוּ"ם אֶל
אֶרֶץ פָלַשְׂתִּין כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע
לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ. וְהַעֲבַרְתָּ כָּל
פֶּטֶר רֶחֶם לְהוֹרָיו, וְכָל
חַיָּל שָׁבוּי בְּבָנָיו וְכָל אֲסִיר אָדָם
בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ לֵאמֹר
בְּגָרוֹן נִחָר: מַה-זֶּה,
וּמַה-זֹּאת-אוֹמֶרֶת?
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד
שִׁחְרֵרָנוּ הָעוֹלָם מְיִּשְׂרָאֵל
מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה
יִשְׂרָאֵל לְהָרְגֵּנוּ, לְנַשְּׁלֵנוּ
וּלְגָרְשֵׁנוּ, וַיַּחֲרוֹג הָעוֹלָם
מַצִּילֵנוּ מִמִּנְהָגוֹ, וַיּוֹצִיא כָּל
מִתְנַחֵל בְּאֶרֶץ פָלַשְׂתִּין
מִבְּכוֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה,
וִיהִי מָה.
עַל-כֵּן אֲנִי סוֹלֵחַ,
וְעַל-כֵּן אֲנִי זוֹבֵחַ
לַתִּקְוָה.
***
וידבר האו"ם
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ הָאוּ"ם
אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַיְּבוּסִי
וְהַכּוּזָרִי וְהַכּוּשִי-הָעִבְרִי
וְהָרוּסִי וְהָאָנוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁמַע
לִדְרִישׁוֹתֶיךָ, לָתֵּת לְךָ אֶרֶץ
אֲבוֹתֶיךָ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת
בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.
וַיְּדַבֵּר הָאוּ"ם אֶל בַּרְגּוּתִי
לֵאמֹר: קַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר
כָּל פְּרִי-רֶחֶם בְּיִשְׁמָעְאֵל
בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.
וַיֹּאמֶר בַּרְגּוּתִי אֶל הָעָם:
זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר
יְצָאתֶם מֵעַבְדּוּת יִשְׂרָאֵל
כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא הָעוֹלָם
אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חוּמוּס.
וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת
לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה.
וַיְּדַבֵּר בַּרְגּוּתִי אֶל
עַמּוֹ לֵאמֹר: הַיּוֹם אַתֶּם בָּאִים
בְּחֹדֶש הָאָבִיב. כָּלָה וְנֶחְרָצָה עִמִּי,
עַמִּי פַלָשְׂתִּין! שִׁבְעַת יָמִים
תֹּאכַל רַק חַסָּה וְאַצּוֹת,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי דָּג לַבֻּסְתְּנַאי.
חַסּוֹת וְאַצּוֹת תֵּאָכַלְנָה כָּל
שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא תְּנֻגַּב
כָּל חִמְצָה, וְלֹא תִּצָּלֶה לְךָ
אֻמְצָה בְּכָל גְּבוּלֶיךָ.
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:
הֲבַעֲבוּר זֶה עָשָׂה הָאוּ"ם לִי
בְּשׁוּבִי לְפָלַשְׂתִּין?
חֲבָל שֶׁלֹּא נִשְׁאַרְנוּ
בַּגּוֹלָה הַדְּווּיָה.
הַלְּלוּ-יָהּ!
***
אל-קודס, עה"ק, ט' בניסן התשס"ט
-----
פורסם: עיתון 77, מרץ-אפריל 2014
0 ת ג ו ב ו ת:
הוסף רשומת תגובה