30 באפריל 2011

שבט אחים גם יחד

בהעדר קיומו של אויב חיצוני מתפרק האסלאם מנכסיו וחוזר להתפלש בבוצה השבטית הערבית הטובענית....

סלמאן מצאלחה || שבט אחים גם יחד

מאז ומתמיד שיחק הייחוס השבטי תפקיד חשוב בתרבות הערבית: "הו מלכנו, מלך ערב!/ הן יש לך מן הטוב שבנביאים / יחוס רם ונשגב / שנבכי הספרים העידו עליו", כך מספרות לנו מלות השיר בהימנון הירדני. המלים מדגישות את הייחוס לנביא האסלאם כדי לתת תוקף ולגטימציה לשלטון ההאשמי.

מראשית דרכו העלה מוחמד על נס את ייחוסו וקשר אותו בבחירה אלוהית. באחת המסורות הקאנוניות הוא מצהיר: "מתוך בני אברהם בחר אלוהים בישמעאל; מתוך בני ישמעאל בחר בבני כנאנה; מתוך בני כנאנה בחר בקורייש; מתוך קורייש בחר בבני האשם ומתוך בני האשם הוא בחר בי". בדרך זאת הוא שאף להכפיף את שאר השבטים הערביים לשלטון בני האשם, שבטו שלו. לשם השגת המטרה ה"ארצית" הוא נזקק לגושפנקא ה”אלוהית” של הדת החדשה. מכאן, הדרך היתה קצרה ליצירת מסורות כאלה ואחרות על מנת לתת לגטימציה שלטונית בעולם האסלאם.

כיוון שהיסודות השבטיים טבועים עמוק בחברה הערבית, ובשל ההתנגדות העזה שגילו ראשי השבטים לתנועתו החדשה, נאלץ מוחמד להבטיח כי אין בכוונתו להרוס את הסדר השבטי הקיים. כשנשאל פעם על כך הוא ענה: "נבחריכם בג'אהליה [התקופה שקדמה לאסלאם] יישארו נבחריכם באסלאם אם ילמדו ויפנימו את יסודות הדת החדשה."

אולם, עם התפשטות האסלאם אל מחוץ לחצי האי ערב וכניסת עמים אחרים לדת החדשה, נוצרו מתחים חדשים והיה צורך להפיץ מסורות מסוג אחר. הפעם היו אלה מסורות בעלות אופי גזעני המעלות על נס דווקא את מעלות הערבים כנגד שאר העמים: "אהבת הערבים היא מן האמונה, ושינאתם היא דברי כפירה", קובעת מסורת אחרת המיוחסת למוחמד.

כבימים ההם, כך בזמן הזה. בשל המתח עם האסלאם השיעי המקרין עוצמה מכיוון איראן, אנו עדים להתעוררות מחודשת של שיח ערבי חדש ישן. השיח הזה כולל, בין השאר, ביטויים גזעניים המופנים נגד ה"עג'ם" או ה"פורס", הם האיראנים ע"פ הטרמינולוגיה הערבית מראשית כיבושי האסלאם.

המאבק על השלטון בעולם האסלאם תמיד היה מאבק שבטי במהותו: "הו בני אומיה! יש להחזיק בו [בשלטון] כהחזקיכם בכדור. אני נשבע לכם, כי אין דין ואין דיין, לא גן עדן ולא גהינום, לא תחיית מתים ולא אחרית ימים", כדבריו המפורשים של אבו סופיאן בזמן שלטונו של עות'מאן, הח'ליף השלישי אחרי מוחמד. הח’ליף עות'מאן לא האריך ימים. הוא נרצח באכזריות, גופתו הושלכה ונותרה זרוקה במזבלה שלושה ימים תמימים, כפי שמדווחים המקורות.

מאז ועד עצם היום הזה כמעט לא השתנה דבר ביסודות השלטון בעולם הערבי. היחוס השבטי הוא אשר קובע ומקבע את שלטון העריצות הערבית דורות על גבי דורות. היחוס השבטי הוא העקרון המנחה בתוך המעגל הפנים ערבי מחד, והייחוס הלאומי הערבי כנגד השאר בתוך המעגל האסלאמי הרחב, מאידך.

על הרקע הזה אפשר להסביר את קיומם של שלטונות הדיכוי השבטיים בעולם הערבי. על הרקע הזה אפשר גם להסביר את שתיקת הכבשים בעולם הערבי נוכח הג'נוסייד שביצעו שבטים ערבים בתושבי דארפור המוסלמים האפריקאים, או נוכח טבח הכורדים בעיראק.

יחד עם זאת, קיים באסלאם יסוד כלשהו של חציית גבולות שמעדיף את ההשתייכות לאומה האסלאמית על פני ההשתייכות השבטית והלאומית. אך, בכדי שיתקיים יסוד כזה נזקק האסלאם לאויב מבחוץ, בדמות “שטן גדול”, “שטן קטן” וכדומה. יצירת אויב חיצוני היא הדלק שהניע את גלגלי האידיאולוגיה האסלאמית בעבר והיא הדלק שמניע את גלגליה בהווה.

בהעדר קיומו של אויב חיצוני מתפרק האסלאם מנכסיו וחוזר להתפלש בבוצה השבטית הערבית הטובענית. זוהי, על רגל אחת, תמצית ההיסטריה הערבית מוסלמית.
***
___________


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים