הערבים חוזרים לשבט

סלמאן מצאלחה || 

הערבים חוזרים לשבט

במגזר היהודי רבים הדירו את רגליהם מהקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות. היו שקשרו את אחוזי ההצבעה הנמוכים בהיעלמות המפלגות מן הזירה המקומית. לעומת זאת, המגזר הערבי נהר בהמוניו אל הקלפיות כדי לשלשל את הפתקים הנכונים. ”חגיגה של דמוקרטיה”, כך כינו בתקשורת העברית את אחוזי ההצבעה הגבוהים במגזר הערבי.

אלא שהמציאות רחוקה מהתיאור המחמיא הזה. הנסיגה של המפלגות מן הזירה המקומית מתרחשת גם במגזר הערבי. אחוזי הצבעה גבוהים של הציבור הערבי מעולם לא היו אינדקציה לדמוקרטיה, שכן הבחירות במגזר הערבי תמיד התנהלו על בסיס עדתי וחמולתי־שבטי. גם המפלגות הפועלות ברחוב הערבי בנויות, בסופו של דבר, על בסיס עדתי־שבטי.

המפלגות הערביות דומות זו לזו בענייני חברה ומדינה וגם בשאלת פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני. ההצבעה הערה במגזר הערבי לא העידה על התבססות המפלגות ופריחת הדמוקרטיה. נהפוך הוא, התוצאות הצביעו על נסיגת המפלגות ועל חזרה אל החיק החמים של העדה ושל השבט.

דרמה גדולה התרחשה בנצרת, שם הצליח עלי סלאם שפרש מחד”ש, להדיח את המפלגה, ששלטה בעירייה עשרות שנים. חד”ש, מוכת הלם, פנתה לבית המשפט והוציאה צו שמנע פרסום תוצאות סופיות עד לספירת קולות החיילים. היא אף צירפה רשימה של חיילי צה”ל מנצרת שהצביעו בבסיסיהם לטענתה, וקולותיהם לא נספרו. ה”חגיגה” סביב הפרשה התרחבה והסוגיה הטעונה נהפכה לזירת התנגחויות בין הגופים הפוליטיים הפועלים בציבור הערבי.

ח”כ חנין זועבי מיהרה לפרסם הודעה מלגלגת על חד”ש שבה כתבה, כי ”נצרת לא תיתן לחיילים לקבוע את עתידה". זועבי, שעמדה בראש רשימת בל”ד בבחירות לעירייה, הובסה בין השאר, בגלל שהיא אשה. החברה הגברית הערבית, ובמיוחד המוסלמית, לא מציבה נשים בעמדות הנהגה. נשים מוסלמיות הגיעו לעמדות הנהגה רק במדינות שאינן ערביות, כמו פקיסטאן, טורקיה, אינדונזיה ובנגלדש.

בנקל ניתן לחשוף את השקרים של המפלגות הערביות. שכן, ההשמצות ההדדיות בין בל”ד לחד”ש לא מנעו משתי המפלגות לשתף פעולה ואף לרוץ ברשימה אחת, בעלת אופי בדלני נוצרי, באחד הכפרים בגליל. פעילי הרשימה המשותפת הצטלבו בהפגנתיות בבואם לפקוד בוחרים ובחדרי חדרים אף אמרו שהם רוצים לעמוד בפרץ נגד ”תדריז” (דרוזיזציה) של הכפר שחיים בו דרוזים, נוצרים ומוסלמים.

הפיצול בחד”ש החמיר בשנים האחרונות עם התבססותה של בל”ד, והמפלגה הוותיקה מצאה עצמה במאבק על נס הלאומיות הערבית. הזרם האיסלאמיסטי הוא בדלני מעצם טיבו. הציבור הערבי הפנה עורף למפלגות שמתחרות על הרמת נס הלאומיות ונלחמות בישראליזציה, והציבור הערבי יוצא קירח מכאן ומכאן: לא הפנים ערביזציה ולא ישראליזציה, אלא שב אל השבטיות והעדתיות.

ובכן, מדינת ישראל, על כל אזרחיה, יהודים וערבים, זקוקה לישראליזציה עמוקה של החינוך, ללא הבדל דת גזע ומין. ישראליזציה כזו תביא מזור לתחלואי החברה, אבל היא איננה יכולה להתממש ללא הפרדת הדת מהמדינה ובלי סיום הכיבוש וסיום הסכסוך הלאומי בארץ הזאת.
*
פורסם: דעות-הארץ, 07.11.2013

For English, press here


שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים