7 בינואר 2014

התשובה לביבי וליבי

יש לברך על העלאת אחוז החסימה כי אולי מעז ייצא מתוק אזרחי אחר. המהלך מזמן הזדמנות נדירה לכונן חזית ישראלית חדשה, חזית סוציאל־דמוקרטית אמיתית, על כל המשתמע מכך.


סלמאן מצאלחה || 

התשובה לביבי וליבי




ראש הממשלה ושר החוץ שלו, ביבי וליבי לשם קיצור, חברו יחדיו לביצוע המשימה הבאה: הם סיכמו ביניהם, כך דווח, על העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת הבאה, ל–3.25%. המצדדים במהלך טוענים, שהוא קשור לשאלת המשילות שישראל מתחבטת בה זה זמן רב. אולם ברור, כי הטענה הזאת איננה נכונה. בכל הקשור לממשל תקין, גודל המפלגות בישראל אינו קובע.

הפופוליזם של חברי הכנסת ממפלגות הימין הוא המושל בכיפה, וה״כיפה״, על כל מטעניה, היא אשר מושלת בהם. הדבר בולט במיוחד במפלגה של ראש הממשלה, המכהן כיום מטעם הליכוד. ראש ממשלה קודם, אריאל שרון, התנסה בחוויה דומה וחש זאת על בשרו במרכז הליכוד. הוא נתקל באותו פופוליזם ימני, דתי ולאומני, עד שנאלץ לנטוש ולהקים מפלגה חדשה.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריצת מחסום הבושה בשיח הציבורי הישראלי. כל הגזענים בעטו בדלתות הארון, שעוד הסתיר איכשהו את התועבות, ויצאו החוצה במחולות להפיץ את מרכולתם העבשה. החברה הישראלית על כל מרכיביה, יהודים וערבים כאחד, היא חברה חולה, אשר צריכה אשפוז וטיפול דחוף.

במפלגות המכונות ערביות יצאו בשצף קצף נגד העלאת אחוז החסימה, בטענה שהוא נועד למנוע מהן לשלוח נציגים לכנסת. אחוז החסימה, לדברי חבר הכנסת דב חנין מחד"ש, מכוון "למנוע כניסה לכנסת של מפלגות שהתמיכה בהן מגיעה מהאוכלוסייה הערבית". חנין הוסיף, כי זו אוכלוסייה המורכבת מציבור מגוון, הכולל סוציאליסטים, איסלאמיסטים, לאומנים, או תומכי שותפות, ו"אין שום מכנה משותף שיאפשר להם להתמודד במשותף".

הח"כ של חד"ש שכח דבר אחד, והוא, שהמפלגה שהוא חבר בה כוללת את כל הגיוון באוכלוסייה הערבית שעליו הוא מצביע. שכן זוהי חזית הכוללת איסלאמיסטים, לאומנים, תומכי שותפות וסוציאליסטים יחידים. ראיה לכך היא ההיעלמות של אלפי קולות של "הסוציאליסטים" כביכול, שהצביעו למפלגתו בבחירות המקומיות.

זאת ועוד, אמנם בישראל משננים את המנטרה האוקסימורונית "יהודית־דמוקרטית", אך רק זה חסר לישראל בדעת הקהל הבינלאומית, שתהיה בה כנסת על טהרת היהודים, בלא כל ייצוג ל–20% מאזרחי המדינה הערבים. מאז הקמתה יודעים קברניטי המדינה, כי הנציגים הערבים בכנסת משרתים את התעמולה הישראלית. רק אוויל עשוי לחשוב, שישראל תוותר על הנכס התעמולתי הזה.

יש לברך על העלאת אחוז החסימה כי אולי מעז ייצא מתוק אזרחי אחר. המהלך מזמן הזדמנות נדירה לכונן חזית ישראלית חדשה, חזית סוציאל־דמוקרטית אמיתית, על כל המשתמע מכך. חזית כזאת צריכה להתבסס על שותפות בין יהודים לערבים, שטובת כלל החברה הישראלית, בלא הבדל דת, גזע ומין, עומדת לנגד עיניהם.

התשובה לביבי וליבי צריכה אפוא לבוא בכינון חזית שמאל ישראלית סוציאל־דמוקרטית. הכדור של החזית הזאת מונח במגרש של שתי המפלגות הישראליות מרצ וחד"ש. בשתיהן מוכרחים להתעלות מעל לציונות מצד אחד ומעל ללאומיות הערבית מצד אחר. שכן לא הציונות ולא הלאומיות הערבית אינן מונחות על כף המאזניים, אלא כינון של ישראל צודקת מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית, ולכל אזרחיה. על חזית כזאת להוביל את האופוזיציה מול הימין, היהודי והערבי כאחד. עליה להוביל את המאבק בכיבוש ולשאוף להיות אלטרנטיבה לשלטון ולהציג חזון לחיים שפויים בארץ לאחר פתרון הסכסוך. על החזון הזה לכלול שותפות של שרים ערבים בשלטון. בלא חזון כזה, נמשיך לבוסס בביבים הדתיים, הלאומניים והגזעניים.
*
פורסם: דעות-הארץ, 7.1.2014

***
For English, press here



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים