מה הקפיץ את חברי המשותפת

 

הערבים בארץ צריכים לעמוד על שתי רגליהם בארצם כאן. לא רגל פה רגל שם כמי שתקועים בשטח הפקר ללא אופק.

סלמאן מצאלחה ||

בעד שלום ונורמליזציה

נתחיל בסיפור. לפני שנים רבות, בעקבות כינון הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת, פגשתי בנתב"ג מכר פלסטיני שהפך לשר בממשלת ערפאת. לאחר עיון בדרכונו, הדרכון הפלסטיני החדש, אמרתי לו שהרבה יהודים בישראל מחזיקים בדרכונים נוספים על זה הישראלי, ושאלתי אם הוא יכול לסדר לי דרכון פלסטיני, כדי שאוכל להשוויץ שגם לי יש דרכון נוסף. הוא הביט בי בתמיהה ואמר: אתה לא יכול לקבל דרכון פלסטיני, כי ישראלים, גם אם הם פלסטינים, לא יכולים לקבל דרכון פלסטיני. תשובתו חשפה את הניתוק המבני בין "הישות הפלסטינית" שהיתה אמורה להפוך למדינה בעתיד לבין אזרחי ישראל הערבים.

ובכן, בשונה מהרבה אזרחים יהודים בארץ, האזרחים הערבים מחזיקים בדרכון אחד, ישראלי. לאורך שנים רבות הם היו מוקצים במדינות ערב מחמת המיאוס שם כלפי כל מה שמריח ישראל. רק בעקבות השלום עם מצרים, ולאחר מכן עם ירדן, יכלו אזרחי ישראל הערבים לנסוע לקהיר ולעמאן ולפגוש ערבים אחרים, שחיים תחת שלטון ערבי.

צחוק הגורל הוא שבעקבות הביקורים האלה בארצות השכנות, לאחר שחזו במו עיניהם בנפלאות החיים תחת משטרים ערביים — הם נהפכו ל"יותר ציונים" מכפי שהיו בעיני רוחם של מבקריהם ממדינות ערב. לא אחת שמעתי דברים ברוח זו בשיחות המתנהלות בחדרי חדרים. אחד המשפטים שמסכם באופן מזוקק את החוויה הזאת של הפלסטינים אזרחי ישראל הוא זה שכתב בפייסבוק המוסיקאי חאלד ג'ובראן, שאינו חשוד בחיבה יתרה לשלטון הציוני: "אנו קהילה שאלוהים עשה עמנו חסד והביא עלינו את ה'נַכְּבָּה'", רוצה לומר שנולדנו בישראל ולא תחת שלטון ערבי או איסלאמי כלשהו.

מנקודת המבט הזאת יש לבחון גם את התגובות להסכם בין איחוד האמירויות לבין ישראל. לשיא הגיחוך הגיעו חברי הרשימה המשותפת בגינוייהם הפופוליסטיים. צריך להזכיר, שמפלגות אלו נשבעות אמונים למדינת ישראל בכנסת ישראל והן מהוות את הסמל המובהק ביותר לנורמליזציה ערבית עם ישראל. נשגב מבינתי איך הם מיישבים את הסתירה הזאת בהתנהלותם.

כפי שקרה בעבר עם הזן הזה של פוליטיקאים — שהתנגדו בזמנו גם להסכמי השלום עם מצרים וירדן — הם עתידים לחשוף את פרצופם האמיתי כשיתחילו לעלות לרגל למדינות המפרץ ולשלוח הודעות לעיתונות הערבית המקומית על מעלליהם שם.

כל בר דעת יודע שהסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות לא נועד לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני. זהו הסכם "יציאה מהארון" המשרת את השליט כאן, השליט שם והשליט שמעבר לים. הישועה לשני העמים לא תבוא מבחוץ, לא מן העולם הערבי ולא מן העולם המערבי. רק הישראלים והפלסטינים, היהודים והערבים היושבים בארץ הזאת, יכולים לפתור את הסכסוך ביניהם.

כאמור, אזרחי ישראל הערבים מחזיקים בדרכון אחד, ישראלי, לטוב ולרע. לטוב, כי הוא מקובל יותר בעולם המערבי. לרע, מפני שהוא חוסם בפניהם את האפשרות לבקר בארצות ערביות.

הערבים בארץ צריכים לעמוד על שתי רגליהם בארצם כאן. לא רגל פה רגל שם כמי שתקועים בשטח הפקר ללא אופק. לכן, מנקודת מבטם הם צריכים לברך על כל צעד של נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי.
*
הארץ, 23.8.2020

For Arabic, press here