איך לומדים בסוריה?
באחרונה ערכתי בדיקה של ספרי לימוד סוריים, ומה מתברר? מאות אלפי הרוגים ופצועים ומיליוני פליטים שנפוצו לכל עבר, לא עושים רושם על משרד החינוך הסורי.
סלמאן מצאלחה ||
כתוב חיבור קצר נגד האויב הציוני
״הצבא של האויב, כפי שלימדו אותנו בבתי הספר, הוא הצבא שמטפל בנו כעת״, אמרה הצעירה הסורית המטופלת בבית חולים בנהריה לריאד עלי, בכתבה ששודרה בערוץ 1. ספרי לימוד הם מראה, המשקפת את המגמות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של החברה שבה הם נערכים. באמצעות ספרים לא רק מארגנים את הידע הבסיסי שמוכתב על ידי השלטון, אלא מנחילים לדורות הבאים את מכלול הנורמות המוסריות של החברה.
לא אחת נשמעות כאן, ובצדק כמובן, טענות נגד משרד החינוך והממונים על תוכניות הלימודים - על התכנים המוכתבים לתלמידים באמצעות ספרי הלימוד. לפני שנתיים אף התרעמו אנשי חינוך במגזר הערבי על מצב ספרי הלימוד, הכוללים אלפי טעויות בערבית. היו גם כאלה שניסו לראות בכך עוד ״מזימה ציונית״ שנועדה לקלקל את שפתם ומורשתם של התלמידים הערבים.
באחרונה ערכתי בדיקה של ספרי לימוד סוריים, ומה מתברר? מאות אלפי הרוגים ופצועים ומיליוני פליטים שנפוצו לכל עבר, לא עושים רושם על משרד החינוך הסורי. דומה כי המשטר חי בהכחשה וממשיך, כדרכו, להנחיל לדורות הבאים את העובש החינוכי הרגיל. באחד מספרי הלימוד לכיתה ז׳ מתבקשים התלמידים לכתוב חיבור. על מה החיבור? הנה המטלה שהתלמידים מתבקשים למלא: ”צפית בתמונות בטלוויזיה המראות את מעשי הטבח שמבצעים הציונים בפלסטין הכבושה. כתוב חיבור קצר שבו אתה מביע את רגשותיך נגד האויב שאינו מרחם על זקן וטף!“
בפרק אחר נדרשים התלמידים ללמוד את הטיית הפועל בזמן עתיד, תוך מילוי מטלה: ״כתוב חיבור קצר שבו אתה מזהיר את האויב הציוני מן ההשלכות של התקפותיו הנשנות על בני עמנו באדמה הכבושה. השתמש בפעלים בעתיד״.
הילדים הסורים, שלבטח רואים מה שקורה סביבם ואף חווים עם משפחותיהם, על בשרם, את המוראות והזוועות בארצם, גדלים בעולם שבו ההכחשה הטוטלית של המציאות מוכתבת על ידי השליט העריץ ללא כל אפשרות לערער עליה. ועל מנת שלא יהיו אי־הבנות, חלילה, הרי שבאותו ספר לימוד מודפס נאום שלם של בשאר אל־אסד בוועידת הפסגה הערבית שנערכה בדמשק במארס 2008. הנאום מובא בספר הלימוד לכיתה ז׳ כפרק העוסק בהבנת הנקרא. בין השאלות העוסקות בו מופיעה השאלה: ״דמותו של כבוד הנשיא התאפיינה בעומק הפטריוטי והלאומי שלה... תן דוגמאות מהנאום שמעידות על כך״.
גם בלימודי הדקדוק והתחביר של השפה הערבית נדרש התלמיד הסורי ללכת עקב בצד אגודל בנתיב שמתווה לו השלטון. למשל, הוא נאלץ להצביע על תופעות תחביריות במשפטים כמו: ״אין האויב מכיר אלא את שפת ההרג וההרס...״, או: ״האויב טרם הבין שאנחנו יכולים להביס אותו״.
ואם לא די בכך, באים לימודי ההבעה בכתב כדי להשלים את התמונה החינוכית. תלמידי כיתה ז׳ בבתי הספר הסוריים נדרשים לבצע את המשימה הבאה: ״כתוב פיסקה שבה אתה מביע את שכנועך העמוק, כי יבוא סופו של האויב הציוני״.
מה יש לומר? עם אווילות פדגוגית כגון זו, לא קשה לנחש שמובטחים חיים ארוכים מאוד ל״אויב״ הציוני הזה.
*
פורסם: דעות-הארץ, 17.12.2013
***
0 ת ג ו ב ו ת:
הוסף רשומת תגובה