יום שלישי, 29 במרץ 2011

אסד מלך ישראל

סלמאן מצאלחה

אסד מלך ישראל

עד כמה שהדבר נשמע מוזר, כולם בישראל אוהבים דיקטטורים ערבים. באומרי כולם אני מתכוון הן ליהודים והן לערבים. החביב ביותר, מבין כל הדיקטטורים, הוא הנשיא אסד. כפי שאסד הבן ירש את שלטון הדיכוי בסוריה, תוך רישום פטנט ערבי מקורי במדע המדינה, כך גם החיבה לדיקטטור מדמשק עברה בישראל, בקרב יהודים וערבים, מאסד האב לאסד הבן.

בעקבות האינתיפאדות במדינות ערב טען בשאר אל-אסד בראיון שהעניק ל"וול סטריט ג'ורנל", כי המצב בסוריה שונה והוסיף, כי אין הרי סוריה כהרי מצרים. הוא אף הדגיש, כי סוריה מחוסנת מגלישה למצב דומה, מפני שהיא נמצאת בחזית ה"התנגדות" ומשתייכת לציר האנטי אמריקאי והאנטי ישראלי.

ובכן, אסד צודק. אכן, המצב בסוריה שונה. המשטר הסורי דומה יותר למשטרו של סדאם שחלף מן העולם. מפלגת הבעת ששלטה בעיראק, וזו השלטת עדיין בסוריה, הן שתי מפלגות שנשאו דגלים של אידיאולוגיה לאומית פאן-ערבית. אך סיסמאות לחוד ומציאות לחוד. כל מתק השפתיים האידיאולוגי היה מן השפה ולחוץ. שכן מפלגת הבעת, הן בעיראק והן בסוריה, היוותה למעשה פלטפורמה פוליטית להנצחת שלטון הדיכוי השבטי והעדתי.

אכן, המצב במצרים שונה בתכלית. אם נניח בצד את המיעוט הקופטי, הרי שהחברה המצרית היא חברה הומוגנית מבחינה דתית ואיננה חברה שבטית כלל וכלל. לנשיא המצרי המודח, חוסני מובארק, מעולם לא היתה מסגרת שבטית-עדתית שיכול היה להישען עליה. גם הצבא המצרי אינו דומה כלל לצבא הסורי או העיראקי.

למשל, כאשר פלשה ארה"ב לעיראק, הצבא העיראקי התפרק לרסיסיו השבטיים והעדתיים. החיילים פשטו מדים והצטרפו כל אחד לשבטו ולעדתו. גם סדאם נהג בהתאם לאותם קודים שבטיים. הוא לא ברח מעיראק, אלא הלך להתחבא באזורים המוגנים היטב על ידי בני שבטו. כך קורה בחברות כאלה. גם בארץ הארזים, מיד עם פרוץ מלחמת האזרחים, צבא לבנון התפרק למרכיביו העדתיים ונעלם כלא היה.

אכן סוריה איננה מצרים. סוריה שונה גם מבחינת חשבון הדמים שנזקף לחובתו של משטר הדיכוי הסורי. השלטון השבטי הסורי נשען על כוח הזרוע באמצעות מנגנוני הביטחון הנשלטים על ידי אנשי השבט ובעלי בריתם האינטרסנטים.

מעצם טבעו, המשטר השבטי מן הסוג הזה לעולם יישאר בחזקת שלטון זר. זהו סוג שלטון שאפשר לכנותו אימפריאליזם שבטי, השולט באמצעות הפעלת טרור ודיכוי אכזריים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר שלטון כזה נמצא בידיים של בני שבט המיעוט, כמו במקרה הסורי. לכן, כל ערעור על השלטון נתפש כערעור על ההגמוניה השבטית וכסכנה קיומית הניצבת לפתחו של השבט השליט. משטר כזה ומעצם מהותו שקוע כול כולו בתוך בית מרחץ של דמים.

גם אסד האב וגם אסד הבן הרימו את נס ההתנגדות לישראל. סיסמה זו היתה ריקה מתוכן, ורק שימשה את המשטר כתעודת ביטוח נגד כל דרישה אזרחית לחופש ולדמוקרטיה. שלטון ה"התנגדות" הסורי לא השמיע כל ציוץ בחזית רמת הגולן מאז 1973. תחת זאת, משטר ה"התנגדות" הזה היה, ועודנו, מוכן להילחם בישראל עד הלבנוני האחרון, ואם זה לא יילך - אז עד הפלסטיני האחרון.

כפי שלאחרונה נשמעים קולות בישראל, המעדיפים את המשך שלטון החמאס בעזה, כך גם יש קולות רבים בישראל שדואגים בימים אלה לשלום המשטר הסורי. למרבה הפלא, לא רק יהודים מתפללים בסתר לבם לשלום המשטר בדמשק, אלא גם במפלגות הערביות. דממה נפלה על ראשי מפלגות אלה, ולא נשמעת שום זעקה נגד מרחץ הדמים שמבצע המשטר הסורי באזרחים.

כל הצבועים, יהודים כערבים, התאחדו כאן. ודומה כי אסד זוכה בארץ לתמיכה מקיר לקיר, משל היה מלך ישראל.
*
פורסם: מאמרים ודעות - הארץ, 29 במארס 2011
***
Read article in other languages
Arabic |
English | Greek

*
On the same topic: Elaph, 26 March 2011
*
קרא עוד על אסד האב:
"לו הייתי אסד", מוסף הארץ, 19 באפריל 1996
________________________

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים