9 במרץ 2011

למי יש יותר דמיון

סלמאן מצאלחה

למי יש יותר דמיון

בחודשים האחרונים היינו עדים להצעות חוק שונות ומשונות, שהפכו את החקיקה הישראלית לקרקס. פעם מניחים חוק גיור כזה או אחר, פעם חוק קבלה ליישוב "יהודי טהור", פעם חוק נגד העולם שמחרים התנחלויות, ופעם חוק נאמנות במטרה לשלול אזרחות. והכל גם נעשה בזחיחות.

על הרקע הזה אני נזכר באמירה: "הערבים ניחנו בדמיון מזרחי מפותח". אמירה זו לא נועדה להעלות על נס מעלה ספרותית כלשהי, נהפוך הוא. ואולם, האמת היא שאין דיבה גדולה מזו המייחסת לערבים דמיון מפותח. שכן, בהשוואה לדמיון ה"יהודי-דמוקרטי", המתפתח בשנים האחרונות, מתבלטים הערבים, ובמיוחד נציגיהם בכנסת, כחסרי דמיון. הח"כים הערבים מדשדשים בקיבעון מחשבתי בגלל תחרות פופוליסטית ביניהם. הם נופלים שוב ושוב בשבי אותן סיסמאות המשמשות לכל הזדמנות, בלי יכולת להשתחרר מהן.

החלטת הממשלה לתיקון חוק האזרחות, כמו גם חוקי הגיור והדיור למיניהם, הם הזדמנות פז לבחינה מחודשת של הדמיון הערבי.

כאשר הנפשות ההומיות של שרים וח"כים הופכות את הדמוקרטיה לקרקס, יש לנצל רגעי חסד אלה. ומכיוון שבקרקס עסקינן, הייתי עולה על הבמה ומשתדל להיות אקרובט מלהיב ומפתיע, ברוח האמירה "ברומא, נהג כרומאי". דמיון מזרחי מפותח אתם מדביקים לנו? נהדר. קבלו את הדמיון המפותח הזה בריבוע: הנה כמה הצעות חוק להנחה על שולחן הקרקס הפרלמנטרי של המדינה ה"יהודית-דמוקרטית":

בהצעה הראשונה שתוגש לכנסת, ייכתב: "תישלל אזרחותו של כל נבחר ציבור שנשפט והורשע על הפרת אמונים, מעילה בתפקיד, מתן או קבלת שוחד, או שהורשע בכל עבירה שיש עמה קלון". האין זו הצעת חוק ראויה לכל הדעות? הייתי רוצה לראות איך מתפתלים כל אותם משחדים ומשוחדים. הייתי רוצה לראות את כל המועלים בתפקידם ואת כל המועלים בידם. איך יגיבו על הצעה כזאת שרים ששמם, נאמר, ישי. ואיך יצביעו נגדה ח"כים בשם רמאי ואשמדאי.

הצעה שנייה שתונח על שולחן הכנסת תנוסח כך: "מתן אזרחות ישראלית לכל מאן דהוא - ללא הבדל דת, גזע ומין - יהיה מותנה בידיעת השפה העברית על בוריה". גם זו, בוודאי, הצעה ראויה. הלא כן? הייתי רוצה לראות צילומי תקריב של העילגים ה"יהודים-דמוקרטים", חדשים כישנים. רוצה לראות איך יגיבו כל מיני דוברים, יהיה שם הדובר אשר יהיה, אם ליברמן כזה או דוברמן אחר.

ועוד הצעה מהפכנית. בהצעה זו ייאמר: "קבלת אזרחות במסגרת חוק השבות תחול אך ורק על יהודים שיהדותם מוכרת על פי ההלכה היהודית מדאורייתא". שכן, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או גויר כהלכה ואיננו בן דת אחרת, ותו לא. מתגיירים יקבלו אזרחות אך ורק אם קיבלו על עצמם עול מצוות וקיימו אורח חיים יהודי. וכל זאת מן הטעם הפשוט: בל יחשוב איש, אם בכוש ואם בתרשיש, שיהדות היא משחק ילדים. שלא לומר - עניין לאתנן ולבקשיש. שכן, "יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם", כמאמר אחד העם.

ואם כנסת ישראל ה"יהודית" תדחה את ההצעה ותמשיך לדבוק במשחקי הגיור, כדי להעניק אזרחות ל"גויים", אז אדרבה ואדרבה. זאת תהיה הזדמנות להציע לפליטים הפלסטינים, בלבנון לדוגמה, ללכת על האופציה הזאת, לעבור גיור מקל כזה, ולבקש לעלות לארץ אבותיהם. הם יתקבלו בחזרה עם סל קליטה נדיב, והמדינה תדאג לשלוח אותם במבצע ממלכתי "לייהד את הגליל". כך, הם יממשו סוף סוף את זכות השיבה למולדתם ההיסטורית, יתיישבו ויפריחו את הכפרים הפלסטיניים החרבים, הן כפלסטינים והן כ"בני עדות המזרח".

"בתחבולות תעשה לך מלחמה", נאמר בספר משלי. אז הנה לכם הצעות לדמיון ערבי מפותח. ובא לפלסטין, וגם לישראל, גואל.
*
פורסם: מאמרים ודעות - הארץ, 9 במארס 2011

***
For English, press here
________________________________________

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים