יום רביעי, 28 במרץ 2012

בין הפטיש לשטן

בהיותה בנו יחידו של "השטן הגדול" באזור הזה ובעל בריתו אשר אהב, ישראל משחקת במגרש של גדולים וממשיכה לבעוט בפלסטינים.

סלמאן מצאלחה || בין הפטיש לשטן

ראשית, יש להודות - במה שקשור לאיראן בנימין נתניהו צודק. שכן, מאז כינון משטר האייתוללות לא מש איזכור ישראל מלשונם של מנהיגים איראנים. הכינוי "השטן הקטן", כסמל לרשע, מודבק לה בכל הזדמנות. וכשמונח טעון כזה יוצא מפיהם של מנהיגים שעולמם הרוחני כלוא בתוך כלוב משיחי, הרי שבהכרח הוא דורש נקיטת מהלכים אקטיביים מצדם בהתמודדות עם ה"שטן", אף על פי שהוא קטן. אולם, הצדק של נתניהו בעניין איראן מסתיים כאן.

בהיותה "אופיום" להמונים נבערים, תמיד שימשה הדת כלי בידי פוליטיקאים מניפולטיביים למען השגת מטרות ארציות. המונח "רשע" שימש ב-1982 כלי בידי הנשיא האמריקאי, רונלד רייגן, כאשר כינה את בריה"מ "אימפריית הרשע". לאחר קריסת הקומוניזם הועתק המונח והודבק על מצחם של אחרים בדמות "ציר הרשע". המונח "מסע צלב" שימש כלי בידי נשיא אמריקאי אחר כתגובה נוצרית הולמת על "מסע הסהר" הטרוריסטי ב-11 בספטמבר 2001.

כל אידיאולוגיה הטוענת לאמת מוחלטת ולטוב מוחלט זקוקה לאויב אידיאולוגי כבד-משקל מנגד, כדי לפרוח. האיסלאם צמח במדבר הערבי על תשתית יהודית-נוצרית, והוא שקוע כולו בפולמוס תיאולוגי מול היהודים והנוצרים. האיסלאם במהותו הוא שילוב של מונותיאיזם יהודי ומיסיונריות נוצרית. ואם תיטול ממנו את ההתייחסויות ליהודים ולנוצרים לא יישאר ממנו מאומה. השיח האיסלאמי העכשווי מוצא בסכסוך הישראלי-פלסטיני מקבילה לעימות המוסלמי הבראשיתי עם "אהל אל-כתאב" (עם הספר), שהוא ביטוי המכיל יהודים ונוצרים על פי התפישה המוסלמית.

באשר לאיראן, אין זה מקרה שהדוקטרינה השיעית קנתה לה אחיזה בקרב העמים הפרסים. השיעה, מראשיתה, היתה פלטפורמה פנים-איסלאמית ששימשה לקידום מטרות לאומיות איראניות מול הערבים שכבשו את פרס ואילצו את תושביה להמיר את דתם. לא פלא, אם כן, שמחמוד אחמדינג'אד ומנהיגים איראנים אחרים מדגישים בנאומיהם את המונח "מילת איראן", כלומר: האומה האיראנית.

עדות לעומק האיבה ההיסטורית בין הפרסים לערבים אפשר למצוא בספרות האסכטולוגית השיעית. באחת המסורות המתייחסת להופעת ה"מהדי", המשיח השיעי, נאמר: "אוי לעריצי ערב מן העונש שקרב". שכן, עם הופעתו מחדש הוא יתחיל בטיפול בערבים דווקא: "כאשר יופיע ה'מהדי' לא יהיה בינו לבין הערבים וקורייש (שבטו של מוחמד) אלא החרב...", כפי שמספרת מסורת אחרת.

האיסלאם הערבי, הסוני, משיב מלחמה ומאשים את השיעים שקנונייה יהודית עומדת בבסיס תורתם. הוא נסמך כמובן על הספרות השיעית עצמה, שיודעת לספר גם שהמהדי "ישליט את משפט הצדק של דוד ושלמה", ולא זו בלבד אלא שכשיופיע מחדש "הוא יקרא לתפילה כשהוא נושא את שמו המפורש של אללה בשפה העברית", כמאמר מסורת אחרת. אם כן, הדברים באזור זה אינם פשוטים כלל וכלל.

בהיותה בנו יחידו של "השטן הגדול" באזור הזה ובעל בריתו אשר אהב, ישראל משחקת במגרש של גדולים וממשיכה לבעוט בפלסטינים. הכיבוש הישראלי המתמשך מספק צורך בקיומו של רשע, של שטן ושל ציפייה לצדק אלוהי. זהו הדלק שמניע את גלגלי המניפולציות מבית מדרשם של כוהני הדתות המונותיאיסטיות.

הסכסוך משמש, בין השאר, כלי מניפולטיבי בידי האיראנים להחזרת עטרה פרסית ארצית ליושנה. ועל רקע האיבה המוסלמית העתיקה ליהודים, ובאמצעות האמתלה הפלסטינית, הם זוכים באהדה בקרב המונים ערבים. המשיחיים הנוצרים והיהודים מנסים לדחוק את הקץ ולזרז את בואו של המשיח שלהם. וכך יושבת לה ישראל כ"ווילה" בצומת העימות המרכזי המקשר בין חלקי ה"ג'ונגל" המונותיאיסטי.
*
פורסם: דעות-הארץ, 28 במארס 2012
***
For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים