6 במרץ 2012

יום אסד יום בס"ד


סלמאן מצאלחה || 

יום אסד יום בס"ד

בשאר אל-אסד, הממשיך לטבוח באזרחים הסורים, הוא לא רק נשיא מדינה חשובה באזור הנקרא "עולם ערבי", אלא יותר מכל הוא הסמל הבולט ביותר לריקבון בעולם הערבי הזה.

כידוע, אסד ג'וניור קיבל בירושה את נשיאות סוריה על מגש של כסף, שנטבל בדם רב ששפך למענו אביו. החונטה של אסד האב, שעלתה בהפיכה צבאית, הקיזה במשך שנות שלטונה דם של אלפי סורים, לבנונים וגם של פלסטינים בארץ הארזים.

והנה הוא, ה"אביר", היורש הצעיר; תחת להביא מזור ומאור לבני עמו, רופא העיניים שולח זה חודשים רבים את צבאו ואת כנופיות ה"שביחה" שלו לזרוע הרס והרג. כל צעד שלו מקיז עוד מדם העם הסורי. הנשיא הזה, שקיבל חינוך מערבי, בעט בכל מה שראה, למד וחווה במערב. הוא חזר אל צור מחצבתו השבטי כדי להמשיך במסורת הדמים של אבותיו.

העולם הערבי צופה מנגד ואינו נוקף אצבע כדי להפסיק את ההרג של ערבים. הוא מחכה שהישועה תבוא מהמערב. בכך אין כל חדש. העולם הערבי היה תמיד כזה. שכן כל העולם הערבי כולו הוא פגר, המדיף ריח רע מאוד.

גדעון לוי קונן כאן לפני שבוע על אדישות ישראל לנוכח הזוועות מעבר לגבול ("אללה הוא לא אכבר", "הארץ" 26.2). "המינימום צריך להיות פנייה מהדהדת לבעלת הברית המוחלטת, ארצות הברית, ולשאר ידידותיה של ישראל: עשו משהו ומיד. שיכחו לרגע את האיום האיראני ואת הכיבוש הישראלי, התגייסו למבצע הצלה שאין בהול ממנו", זעק לוי במאמרו.

יש משהו חמור יותר משתיקת ישראל - דווקא אלה שלא שותקים כאן. שכן יש מי שחיים בקרבנו, בשר מבשרנו, שמזמן איבדו את מצפונם. הם יושבים להם בניחותא, מי במשרד מכובד ומי בספסל אופוזיציה מרופד וזועקים, בצדק כמובן, מעל כל במה אפשרית נגד עוולות השלטון הישראלי. עם זאת הם אינם מתביישים להתבטא, או לרוץ ולהופיע בטלוויזיה הסורית כמשרתי הקצב מדמשק.

עלובי נפש אלה, ולא חשובה השתייכותם הפוליטית, איבדו במעשיהם אלה כל זכות מוסרית לדבר על חירות ועל זכויות אדם. איש לא יקנה מהם יותר, לא את הצביעות שלהם ולא את הסחורה הסרוחה היוצאת מפיהם. אסד זה, שנהפך לחביבם של אישי ציבור ושל ח"כים ערבים בכנסת, הוא העדות הבולטת ביותר לכישלון המהדהד של הלאומיות הערבית.

הסיסמה הבומבסטית, "אומה ערבית אחת בעלת שליחות נצחית", שמפלגת הבעת חרתה על דגלה, מתרסקת לעיני כל. אכן, עם שליחות קטלנית כזאת, לא צריך אויבים מבחוץ. העולם הערבי הוא עולם מותש, נחשל, ויותר מכל מנוצל ומבולבל. המשטרים שכונו "לאומיים" מעולם לא השכילו - ואולי אף לא התכוונו - לבנות מדינת לאום אחת ראויה לשמה.

הבגידה הגדולה בעמים הערביים היא בגידת האינטלקטואלים. אלה מעולם לא אזרו אומץ להציג דרך אחרת. הם פעלו תמיד כמשרתים של השלטונות הדכאניים והמושחתים. את זירת ההתנגדות לשלטון המושחת והרקוב הם השאירו לזרמים האיסלאמיסטיים. זוהי הסיבה העמוקה לעליית האחרונים במה שמכונה "האביב הערבי" במדינות אלה.

כל עוד הדור הערבי הצעיר אינו מצליח לבסס ולהציג אלטרנטיבה אזרחית שונה ושפויה, הרי שהברירה תמשיך להיות בין לאומיות ערבית שקרית ורצחנית, כדוגמת תנועת הבעת ואסד בראשה, לבין זרמים איסלאמיים נושאי שם אללה לשווא, חשוכי אידיאולוגיה וחשוכי מרפא.

בצער רב אפשר לומר, כי בלא הצגת אלטרנטיבה אזרחית שפויה, ימשיך העולם הערבי להתנהל לפי הכלל: יום אסד יום בס"ד.
*

פורסם: דעות-הארץ, 6 במארס 2012
***
For English, press here
*
באותו עניין: "אגרת לנשיא אסד"

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים