יום שני, 12 בנובמבר 2012

רות גביזון | המדינה היהודית של רבין

תגובה:
ואכן, אפשר היה להעביר את הסכמי אוסלו רק בגלל הגוש החוסם של ממשלת רבין השנייה, שהושג באמצעות המפלגות הערביות...

רות גביזון || המדינה היהודית של רבין


במאמר נוקב הצביע סלמאן מצאלחה על העובדה שהמאבק על הקשר בין עתיד השטחים לבין דמותה וזהותה של ישראל קשור ל"יהודיותה" של המדינה ("רבין נרצח כישראלי, לא כיהודי", 4.11). לטענתו, רבין נרצח על ידי אלה שחשבו שפתרון שתי מדינות לשני עמים, שהוא ניסה לקדם, היה בגידה ביהדות. ואכן, אפשר היה להעביר את הסכמי אוסלו רק בגלל הגוש החוסם של ממשלת רבין השנייה, שהושג באמצעות המפלגות הערביות. הטענה (הלא נכונה) על היעדרו של "רוב יהודי" נתנה הכשר לדה-לגיטימציה של רבין ושל התהליך שבו התחיל. הרצח אכן התאפשר בשל אלה שהוציאו עליו "דין מוסר" ו"דין רודף".

מצאלחה טוען כי כל אלה מיטשטשים על ידי הניסיון של חלק ממחנה השלום היהודי להעדיף לכידות פנים-יהודית על פני מאבק ישראלי אזרחי. רבין החליט, באיחור מסוים, קובע מצאלחה, לפעול כישראלי ולא כיהודי. כך הוא נרצח. התמשכות הדיון בישראל כמדינה יהודית ממחישה, לדעתו, שרוצחו של רבין ניצח במאבק על דמותה של המדינה. ההשתמעות היא כי ישראל חייבת להתנתק מה"יהודיות" שלה ולפעול כמדינה ישראלית לכל דבר.

מצאלחה משמיע קול זה בצורה עקבית ואמיצה. בעיניו, התקלה ההיסטורית של הציונות היתה שהיא נמנעה להפריד בין המדינה היהודית לדת היהודית. מלחמת ששת הימים קירבה עוד את תומכי הפונדמנטליזם היהודי אל מקומות "טעונים בערכים דתיים ושבטיים", כדבריו. התיקון הוא, לכן, הפרדה ברורה בין הדת למדינה. על המדינה להפוך ממדינה יהודית למדינה ישראלית.

אלא שמצאלחה עצמו מזכיר כי רבין פנה לדרך אוסלו רק מפני שסבר כי "המשך הכיבוש של עם אחר, שממשיך להתרבות ומעמיד בסכנה את קיומה של מדינה יהודית עם רוב יהודי, הוא פלונטר קשה להתרה". במלים אחרות, הוויכוח בין רבין לבין מבקשי נפשו היה על המשמעות של המדינה היהודית ועל התנאים הנדרשים להמשך קיומה ושגשוגה.

מדינה יהודית אצל רבין לא היתה תיאוקרטיה ולא גרסה בלעדיות יהודית בכל ארץ ישראל. היא היתה הרצון של יהודים שיהיה מקום אחד בעולם שבו הם חיים כרוב וכעם היושב בארצו, ולא כמיעוט המתקיים בתוך מרקם חברתי ותרבותי זר, ונסמך על רצונם הטוב של מארחיו. על החלום הזה רבין לא ויתר. מצאלחה עצמו אומר כי הוא הלך לאוסלו כדי לשמר אותו. ואכן, ויכוח זה נמשך עד היום.

רבין, ורוב עקבי בציבור היהודי בישראל, רוצים בהסדר של שתי מדינות ובסיום הכיבוש לא כדי להעדיף ישראליות על יהודיות המדינה, אלא כדי לשמר את היכולת של יהודים לחיות בחלק ממולדתם בתנאים של עצמאות מדינית. אנו מקיימים את העיקרון המוסרי העתיק, שעומד גם בבסיס היהדות, שנכון לתת לאחרים מה שאנו, כפרטים וכעם, תובעים לעצמנו. אנו סבורים שהן מבחינת סיכוייה של ישראל להתקיים והן מבחינה מוסרית - ואלה קשורים - עדיף הסדר הוגן עם שכנינו, המכיר בזכויותיהם ועומד על הבטחת אלה שלנו, על פני מלחמת תמיד המבוססת על שלילה של חירות ועצמאות לפלסטינים.

המחלוקת אינה רק עם אלה שמאמינים בזכותנו הבלעדית על כל הארץ. מחלוקת קשה לא פחות יש עם אלה הסבורים כי הפלסטינים, ברובם הגדול, מחזיקים אף הם ב"כולה שלי", וכי לכן פתרון של שתי מדינות לשני עמים אינו אפשרי.

זהו מאבק קיומי לחזון הציוני היסודי, של שילוב שלטון עצמי יהודי עם הכרה בזכויותיהם ובעצמאותם של תושבי הארץ. דווקא מי שרוצה שבמאבק הזה ינצחו חסידי ההגדרה עצמית לשני העמים, לא צריך לזהות את מאבקו של רבין עם ויתור על חלום התחייה הלאומית של יהודים בחלק ממולדתם ההיסטורית.

*
פורסם: הארץ, 11 בנובמבר 2012


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים