18 בנובמבר 2012

גדעון עשת || בין רמאללה לעזה


פלסטין חצויה. עבאס והפתח שולטים במקצת הגדה המערבית והחמאס מושל בעזה. אט אט העולם שמסביב מקבל את הפיצול הזה. השלטון בעזה נהיה מקובל יותר. עבאס וחבריו לפתח לא מייצגים את עזה ולא מדברים בשם מנהיגיה.

גדעון עשת || בין רמאללה לעזה


"הפתרון לבעיה של עזה עובר דרך רמאללה". כך אמר ח"כ אילן גילאון בתשובה לשאלה "מה לעשות בעקבות הרקטות מעזה"? בכך שיקף את עמדת "השמאל" – ממרצ, דרך חד"ש ועבור לבלד והמפלגה האיסלמית. לדעה הזו שותפים גם חברים רבים במפלגת העבודה שהיו אומרים את אותו הדבר אלמלא הובהר להם שיו"ר המפלגה שלהם נמצאת ליד ראש הממשלה מהימין.
הרעיון הוא פשוט ונדוש: ישראל צריכה "תהליך מדיני" עם הפלסטינים. הגדיל לעשות הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, שהסביר לפני כשבוע בראיון לערוץ 2 בטלוויזיה שהוא מוכן לחזור לצפת כתייר, ולא כפליט השב לביתו. הנשיא של רמאללה, לפי התסריט הזה ,יביא לשלום של שתי מדינות לשני עמים – הבלוף המוכר זה יותר מ – 40 שנה, שמוכר "השמאל" לתושבי ישראל.

האם יש פרטנר ישראלי?
ראשית, גם "השמאל" של מפלגת העבודה ומרצ לא מוכן לקבל את גבולות 67' ושיבת פליטים – שני היסודות של היוזמה הסעודית שנדחתה על יד המרכז הפוליטי הישראלי בעת  שאולמרט עמד בראש ממשלה  שבה מפלגת העבודה היתה חברה בכירה. על פליטים בכלל לא מוכנים לשמוע. ועל גבולות 67 מוכנים לדבר רק "עם תיקוני גבול" ו"חלוקת ירושלים". אלה שמות קוד לסיפוח חלקים מעבר לגבול ההוא, לעיתים תוך המרת חלק מהשטח המסופח בהעברת אדמות בנגב – עניין שאינו מקובל על הצד השני.

ואיפה הפרטנר הפלסטיני?
בקיצור: אין פרטנר ישראלי.
שנית, אין גם פרטנר פלסטיני להסדר עם ישראל.
פלסטין חצויה. עבאס והפתח שולטים במקצת הגדה המערבית והחמאס מושל בעזה. אט אט העולם שמסביב מקבל את הפיצול הזה. השלטון בעזה נהיה מקובל יותר. עבאס וחבריו לפתח לא מייצגים את עזה ולא מדברים בשם מנהיגיה.  מכאן שהנוסחה של גילאון נעדרת כל אחיזה במציאות.  (ובהערת אגב, מפתיע שמלפגה שטוענת לזכויות אדם ואזרח שמה יהבה הן על שלטונו המושחת של יאסר ערפאת והן על שלטונו של מחמוד עבאס שפג תוקפו זה מכבר.)

חילופי שטחים וחלוקת ירושלים:
העניין הזה חשוב גם להצעת "השמאל" לחילופי שטחים. נניח שהעניין היה מקובל על הפתח שבגדה המערבית. ישראל התכוונה להחליף שטחים בגדה תמורת שטחים ליד עזה. במצב הפיצול הפלסטיני אין לישראל שטחים שהיא תהיה מוכנה לתת כתחליף לגדה המערבית.

אלא שההנחה בדבר נכונות פלסטינית להחליף שטחים אינה נכונה. זו המצאה ישראלית שאין לה כל בסיס בעמדות של פלסטינים מכל גווני הקשת הפוליטית. יכול להיות שאם ישראל היתה מוכנה לתת לפלסטין רצועה מול טול כרם שתגיע עד הים עם אפשרות לנמל – היה על מה לדבר. אבל דונם בגדה תמורת דונם במדבר – זה חלום באספמיה.

ממשלת מרצ:
המצב פשוט: הסיכוי היחיד להסדר הוא ב"יוזמה הסעודית" הכוללת נסיגה של ישראל לקווי 67 ופתרון מוסכם לפליטים (שבוודאי אינו ביטול זכות השיבה, של פלסטינים לישראל, לחלוטין). אם ישראל היה מקבלת את זה, יש לשער כי החמאס והפתח ושאר מדינות ערב היו מיישרות קו. אבל אפילו גילאון לא מוכן לעניין הזה, קל וחומר כל השאר שמימין למרצ. אז אם ממשלה של מרצ לא מוכנה לפתרון מוסכם שכזה, אלא דורשת סיפוח שטחים וויתור על שיבת פליטים, אין כל הסדר אפשרי עם רמאללה ובטח שאפשר לשכוח מהסדר עם עזה.

 בנתונים האלה אין כל חדש. זה המצב מהרגע הראשון שבו נכבשו השטחים. לכן העמדה בדבר "תהליך מדיני" אינה אלא כסות להמשך הכיבוש בחסות מלל שיקרי שנראה מקובל על מדינות המערב – מו"מ ישיר.

יש פתרונות שמאליים:
במצב העניינים הזה אין כל אפשרות להסכם. יש רק אפשרות למהלך חד צדדי. ויש שני מהלכים חד צדדיים אפשריים מבחינת "השמאל": סיפוח השטחים שנכבשו ב 1967 כפי שנעשה עם השטחים שסופחו אחרי הסכמי הפסקת האש מ – 1949 . או נסיגה חד צדדית לקווי 1967.

שמאל שלא מחזיק באחת משתי העמדות האלה אינו שונה מהימין שכל עניינו לשמור על האפרטהייד של המצב העכשווי.

18.11.2012
*
מתוך: הבלוג של גדעון עשת
________


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים