יאללה, תנו שוויון בנטל

 מישהו באמת רוצה ערבים בצה"ל?
על נקלה ניתן לפוצץ את בלון השקרים הזה, אבל לשם כך דרוש דמיון וזה מצרך נדיר במקומותינו למרבה הצער. לא אחת הזכרתי שייחוס דמיון מזרחי לערבים, ובמיוחד לח”כים הערבים, הוא בגדר הוצאת דיבה.

סלמאן מצאלחה ||  יאללה, תנו שוויון בנטל

ראש הממשלה מצהיר שהוא מחויב לחלוקה שוויונית של הנטל. השוויון בנטל, לדבריו, חייב ”לכלול את כלל אזרחי ישראל - גם את הציבור החרדי וגם את הציבור הערבי”. כך הכריז בנימין נתניהו בוועדת חוץ וביטחון בתחילת החודש.

סיסמאות השוויון בנטל שמפריחים תועמלני הימין, ונתניהו בראשם, בקשר לאזרחים הערבים, נועדו רק לשמש עוד כלי בארגז הכלים הפופוליסטי. מפריחי הסיסמאות האלו אינם מעוניינים באמת לגייס את הערבים. הסיסמאות נועדו לתרץ את האי־שוויון הקיים ולכסות את החקיקה המפלה שהם מקדמים בכנסת בכסות שוויונית, כביכול.

על נקלה ניתן לפוצץ את בלון השקרים הזה, אבל לשם כך דרוש דמיון וזה מצרך נדיר במקומותינו למרבה הצער. לא אחת הזכרתי שייחוס דמיון מזרחי לערבים, ובמיוחד לח”כים הערבים, הוא בגדר הוצאת דיבה. אילו ניחנו בקמצוץ של דמיון היו יכולים לחשוף את הבלוף של אבירי השוויון בנטל, ולהעמידם בפני שוקת שבורה.

היו דברים מעולם, שכן היוזמה לגייס את הערבים אינה חדשה. הנה ציטוט מדו”ח שהוגש לשר הביטחון פנחס לבון, בשנת 1954, על רישום לקראת גיוס של בני המיעוטים לצה”ל: ”הצעירים רובם עושים רושם טוב ומביעים את שביעת רצונם שיוכלו לשרת בצבא. הם מתעניינים לדעת באיזה חיל ישרתו. רבים ביקשו לרשום אותם לחיל הים, לטנקים וכו’”. כך תוארו הצעירים הערבים שהתייצבו בלשכות הגיוס בארץ בעקבות צו שפירסם שר הביטחון, שנועד להשלים את החלת חוק שירות ביטחון על כל תושבי המדינה. כלומר, הם רצו להתגייס אבל המהלך הזה, כידוע, לא הושלם עד היום.

לפי הדו”ח, המטרה היתה ”לשחרר את האוכלוסייה הערבית מהרגשת הפליה, וברצון להשוותה בזכויות ובחובות אל כלל תושבי הארץ”. דברים אלה עלו אז בקנה אחד עם העמדות של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שדרשה לגייס את הערבים. ח”כ תופיק טובי המנוח אף הגדיל לעשות כשדיבר על מדיניות האפליה שבאי־גיוס ערבים, וטען מעל במת הכנסת כי היא ”נוגדת כל מאמץ לרכישת ידידות ההמונים הערבים”.

כדאי לזכור שהימים היו ימי ”קוממיות” יהודית ו”נכבה” פלסטינית, ועם זאת, לפי הדו”ח, ”בימים הראשונים לפרסומו ניכרה התלהבות מסוימת בקרב הצעירים שעליהם חל צו הרישום. קסמה אותם האפשרות לשאת נשק וללבוש מדי חייל וההזדמנות הקרובה לצאת מחיי השגרה המשעממים של החברה הערבית בכפר ובעיר. מעניין שבקרב נערים יותר מבוגרים שלמעלה מגיל 20 התבלטה קנאה גדולה ותקווה שגם שעתם תגיע להיקרא”.

הדו”ח אף שיבח את רמת ההשכלה של הצעירים הערבים שהתייצבו, ש”רובם המכריע יודעים לדבר ולכתוב עברית... רבים גמרו בית ספר תיכוני”. ויש גם לא מעט אנקדוטות משעשעות. כמו, למשל, צעירים שהתייצבו לרישום בליווי האב, או קבוצה של צעירים מהכפר הנוצרי ג‘יש, שבאו בליווי כומר שהציג אותם ודיבר בשבחם. בטייבה, לעומת זאת, המוכתר ליווה את הצעירים ללשכת הגיוס ולפי הדו”ח, ”המוכתאר רשם לזכותו פעולה זו וביקש בהזדמנות זו לשחרר את בנו מהגיוס”.

כאמור, לו לח”כים הערבים המכהנים כיום היה דמיון, היו צריכים ללכת בדרכו של תופיק טובי ולהגיש בעצמם הצעת חוק שתחייב כל אזרח, ללא הבדל עדה, דת, גזע, צבע ומין לשרת בצה”ל. או אז נראה כיצד יצביעו אבירי השוויון בנטל.

*
פורסם: דעות-הארץ, 15 ביולי 2013
 

***
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים