השד הוא ערבי

הציונות האירופית שהקימה את המדינה תוך כדי עימות עם האזור הערבי קלעה את היהודים ממוצא ערבי לעימות נפשי קשה. אין להם שום כלי שבאמצעותו הם יכולים להתבדל מהערבים, זולת הדת.

סלמאן מצאלחה ||

 השד הוא ערבי




 ”מזרח הוא מזרח ומערב הוא מערב, ולא ייפגשו השניים לעולם”, כתב רודיארד קיפלינג בשירו המפורסם. מלחמות תרבות היו תמיד חלק מהחוויה האנושית, וישראל היא אתר מובהק למפגש המתוח בין מזרח למערב, בין מערב לערב. לא על ישראל ופלסטין ידובר כאן, אלא על השד היהודי פנימה. שוב ושוב נפתח הבקבוק, והשד הכלוא בו יוצא לחופשי. כל השיח העדתי מסתכם בהאשמת האשכנזים במצבם העגום של המזרחים.


המתח בין יהודי המזרח ליהודי המערב אינו חדש. הוא עלה על פני השטח מרגע המפגש בין העממים היהודים שהתקבצו בארץ. בין ה”מזרחים” היה מי שידע להצביע על ההבדלים התרבותיים: ”היהודים הספרדים לא התאימו עדיין, לצערנו, במידה הראויה את מחשבותיהם לצורך השעה הגדולה של תחיית עמנו בארצנו”, אמר ד”ר יצחק לוי בנאומו בוועידה הארצית של באי־כוח עדות המזרח בא”י, והוסיף: ”אנו הספרדים שוקטים עדיין במדה ידועה על שמרינו. מי מתיישב כיום בארץ? אלה הם האינטליגנטים שבאחינו האשכנזים העובדים לשם הגשמת איזו אידיאה ידועה... לאינטליגנציה הספרדית חסרה האידיאה הזו” (“דואר היום”, 13 בפברואר 1925).


עם ה”אינטליגנטים” שד”ר לוי מדבר עליהם, נמנו גם יהודים שעלו לארץ ממזרח אירופה מכוחה של אותה ”אידיאה” ציונית, שחסרה בקרב הספרדים. אך ממזרח אירופה יצאו גם ”יהודי מזרח” אחרים, שספגו קיתונות של בוז מאחיהם במערב. על כך אנו למדים מדבריו של ד”ר י. רובין: ”ביחס ביטולם הניכר של יהודי המערב ל’בני דתם’... המסכנים שבמזרח אירופה, היה גם מיסוד הפחד, הפחד מפני ’וירטואוזים’, מפני ’ילדי פלאות’, העלולים להתרומם מאשפתותיהם ולדחוק את רגליהם של היושבים במרום ולעלות עליהם בכל” (“דבר”, 1 בפברואר 1935).


הדברים שכתב ד”ר רובין על המפגש בין יהודי המזרח ליהודי המערב באירופה, נשמעים במידה רבה כאילו נכתבו על המתח התרבותי בין ספרדים לאשכנזים היום: ”לכאורה היה היסוד ליחסם של יהודי המזרח לאחיהם במערב - רגש הנחיתות והנובע ממנו: יראת הכבוד... גם היהודים האדוקים (שבאו מן המזרח ההוא, ס”מ), העריצו במידה רבה כל מה שבא מאחיהם שבגרמניה. הם רק הוסיפו ’חשדהו’ ל’כבדהו’, אבל ’כבדהו’ זה תפס מקום ראשוני, יסודי ביחס”.


אפילו הביטוי ”אכלו לי, שתו לי”, שהיום משמש רבים לניגוח המזרחים בישראל על “יללנותם” כביכול, אינו חדש ממש, אלא הוא בן דמותו של ביטוי דומה ששימש לניגוח יהודים ממזרח אירופה: ”בשנאתם הכללית של יהודי גרמניה לאחיהם שבמזרח אירופה יש לקבוע מקום מיוחד לאותו יחס השנאה הגלוי שמצד הסוציאליסטים שבין יהודי גרמניה”, כותב ד”ר רובין. ועל השאלה מהיכן נובעת השנאה, הוא משיב: ”מהשקפתם על יהודי המזרח כעל אלמנט של ’אוכלים ואינם עושים’, פרזיטי ואנטי מהפכני מטבעו” (“דבר”, 1 בפברואר 1935).


אם כן, אין חדש תחת השמש. רק שהשד שעליו מדברים כאן איננו עדתי אלא לאומי. הציונות האירופית שהקימה את המדינה תוך כדי עימות עם האזור הערבי קלעה את היהודים ממוצא ערבי לעימות נפשי קשה. אין להם שום כלי שבאמצעותו הם יכולים להתבדל מהערבים, זולת הדת. כל דבר אחר בהווייתם הוא ערבי. משום כך תופסת הדת היהודית וסמליה מקום מרכזי כל כך בקרב יהודי המזרח. לחץ נפשי מן הסוג הזה הוא אשר גרם לח”כ לשעבר, כרמל שאמה, להוסיף לשמו את הכהן, משום שחשבו שהוא דרוזי, כלומר ערבי. לו היה נושא את השם ”שטרן“, למשל, לא היה מרגיש צורך לשנות את שמו כדי שלא יחשבו שהוא גרמני.


השד, אם כן, איננו עדתי. השד הוא ערבי.
*
פורסם: דעות-הארץ,  13.08.2013


שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

1 תגובות:

  1. ועל כך כתבתי בספר "עמק יזרעאל ירושלים" [הוצאת אפיק]:

    אָבִי עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
    וַיָעַל אָבִי יְחֶזְקֵאל בֶּן כַּדּוּרִי וְטוֹבָה לְבֵית עְזֵר מִבַּגְדָד לְשָׁעַר עֲלִיָּה
    וַיָחַן תַּלְפִּיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם
    וַיִשְׂמַח בַּבָּתִים אֲשֶׁר עֳשָׂה לוֹ ה': בָּדוֹן וּפָּחוֹן וְשִׁכּוּן, וַיְקַדֶּשׁ.
    וַתְהִי מַשְׂכָּרְתּוֹ שְׁלֵימָה מֵעִם ה'
    אַַךְ חֲסֵרָה וּמְקֻמֶצֶת
    וַתֶבְךְּ בַּמִּסְתָּרִים נַפְשׁוֹ עַל נָוֵהוּ שֶׁחָרַב
    וְיִשָּׂא לְאִשָּׁה אֶת בֶּרְטָה בַּת אֵלִיָּהוּ וְסָלִימָה לְבֵית כֹּהֵן
    וַתִבְכֶּה אִמִּי עַל אִמָּהּ שֶׁנִּשְׂרְפָה בְּבַגְדָּד
    וְיַעֲשׂוּ מִשְׁתֶּה בְּבֵית ה' אֲשֶׁר שְׁמוֹ מִנְחַת יְהוּדָה [מוּל הַשּׁוּק],
    וְיוֹלֵד אֶת יוֹסֵף וְאֶת שׁוּלַמִּית וְדַלְיָה
    וַיֶאֱתֶה טְבֶרְיָה וַיְצַלֵּם אֶת חֲדַר מִשְׁכָּבוֹ הַדַּל
    וְהַשָּׁנָה תשי"ז וַיִיפֶן יִזְרְעֶאל
    וַיָחַן מוֹשַׁב פְּרָזוֹן בְּחֶבֶל תַּעֲנָךְ
    וַיֹסֶף וַיַרְא כִּי חוֹבְשֵׁי הַמִּגְבָּעוֹת שׂוֹנְאִים אֶת תּוֹצְאוֹתָיו תַּכְלִית שִׂנְאָה
    וַיָּקָץ בְּחַיָּיו וּבְחַיֵּיהֶם
    וַיִיפֶן מוֹשַׁב בָּרָק וְיַאֲהִיב תּוֹרָה עַל גְּלוּיֵי הָרֹאשׁ
    וַיֹאהַב עֵץ וְשִׂיחַ וַיְשָׂמַח אֶת עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
    כִּי זָרַע בָּהּ זֶרַע, סִקֵּל אֶבֶן וּמְעַט אָרָה , מְעַט קָצָר, מְעַט קָטַף
    וַתִלְחַשׁ אִמָּא מוּל הַסִּירִים וַתַּצֵּל מִן הָאֲדָמָה כָּל בּוֹטֶן
    וַתְגָרֵשׁ פּוֹעֲלִים עַרְבִיִּים אֲשֶׁר לְמַלֵּא שַׂקֵּיהֶם בָּאוּ
    וַיַעַבְרוּ יָמִים וַתֵאָסֵף אִמָּא בְּלִי קוֹל אֶל בֶּגֶד הֶעָפָר
    וַיָעַל אַבָּא וַיַעֲשׂ לָהּ צִיּוּן בִּירוּשָׁלֵם
    וַיָחְשׁוֹב [קְרִי: וַיָשָׁב] יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְהִי עִמִּי יָמִים רַבִּים
    עַד כִּי עֲזָבוּהוּ כֹּחוֹתָיו וַיְבַקְּשֵׁנִי: גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי
    וַיָבֶן וַיַּכֶּר וַיֵדָע וְיִפֹּל לְמִשְׁכָּב וַאֲלוּן בְּבֵיתוֹ יָמִים רַבִּים

    וּמֵעָלַי בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית
    אֵשֶׁת חֵקִי וִילָדַי הַקְּטַנִּים
    עַד בֹּא הַמַּלְאָךְ הָעִקֵּשׁ לִגְדֹּר וּלְסַקֵּל, לִמְסֹק וְלַאֲרוֹת אֶת הַנֶפֶשׁ
    כִּי תָּמָר הָיוּ חַיֵּינוּ וְגַלְעִינָם כַּזַּיִת מַר
    וַיְהִין הַמַּלְאךְ הַלָּז לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי
    וְאָבִי אֵינֶנּוּ

    וְכָלָה הַדְּבַשׁ וְחָרַב הַזַּיִת וְשָׁח הַתָּמָר וְהָפְכָה הָאֶבֶן צִיּוֹן לְצִיּוּן.
    וְרִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה
    וַנְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת מַחְבּוֹאִים וַנִתְנַכֵּר

    וּמַה נוֹתַר עַל בָּמָתֵי אָרֶץ מרָאשֵׁי הַתֵּיבוֹת וְהַמֵּרְכָאוֹת
    וּבָאוּ שְׁלֹשָׁה הַיָּמִים לַבֶּכִי וַנָמוֹת
    וַנְחִי מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי

    השבמחק

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית