27 באוגוסט 2013

הסיבות לנחשלות הערבים

הסיבות לנחשלות הערבים:
”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…

סלמאן מצאלחה || האור מגיע ממערב

כיצד זה שהעולם הערבי, שבעבר היה מוביל בתחומים רבים, אינו מצליח לצאת מן הנחשלות? בשאלה הזאת מתחבטים הערבים תקופה ארוכה. שנים על גבי שנים לומדים הערבים על תפארת עברם ועל גדולת האיסלאם. במשך שנים משמיעים אינטלקטואלים ערבים את הטענה, המוטעית מיסודה, שמצבם העגום של הערבים מקורו במאות שנים של שלטון עותמני. המצחיק הוא שבטורקיה טוענים כי הטורקים הם שנשארו מאחור בשל שלטונם על הערבים.

השיח האינטלקטואלי הערבי מצא עוד תירוצים. הוא הטיל את האחריות על כתפי האימפריאליזם המערבי. לא זו אף זו: מאז אמצע המאה שעברה נוסף דודבדן לקצפת התירוצים. מקור הנחשלות הערבית הוא ישראל, כמובן.

אלא שהעמים הערביים ”השתחררו” מעול העותמנים והאימפריאליזם מזמן. הם חיים במדינות עצמאיות זה עשרות שנים. קצינים אף הדיחו מלכים וכוננו משטרים שהתהדרו בנוצות ססגוניות של לאומיות פאן־ערבית, סוציאליזם, דמוקרטיה, קידמה וכו‘. מי מנע מהם להשקיע בחינוך, לפתח את הכלכלה ולקדם את החברות שלהם? העותמנים שאינם? האימפריאליזם שנסוג? ישראל?

כל מתק הסיסמאות והכתרים שקשרו המשטרים הערביים לעצמם היו ריקים מתוכן. דו”חות האו”ם על מצב ההתפתחות האנושית בעולם הערבי, בהשוואה לשאר העולם, חושפים את האמת המרה. אחוז האנאלפביתיות, למשל, הוא מהגבוהים בעולם ושיעור הפוקדים את בתי הספר היסודיים נמוך אף משיעורם בארצות המתפתחות. כל העושר של הנפט קיים רק על הנייר מבחינת העמים הערביים, שכן, התמ”ג של כל ארצות ערב גם יחד אינו משתווה לזה של ספרד לבדה. ההשקעה במחקר ופיתוח בעולם הערבי לעומת שאר העולם, היא מן הנמוכות ביותר.

מהפכת הידע בעולם אינה מחלחלת אל העולם הערבי. הוא אינו משתתף ברכישת ידע ולא בתרגומו, שלא לדבר על יצירתו. כמות הספרים שמתורגמים כל שנה בספרד לבדה משתווה לכל הספרים שתורגמו לשפה הערבית מאז ומעולם, לפי דו”חות האו”ם. לא פלא, אם כן, שבדירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם אין ולו אוניברסיטה אחת מהעולם הערבי והמוסלמי. לשם השוואה, שלוש אוניברסיטאות ישראליות נכנסו לרשימת המאה הראשונות.

”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור. על התפישה הזאת עמד כבר במאה ה–14 ההיסטוריוגרף הערבי הדגול, אבן ח‘לדון. כשהמוסלמים כבשו את פרס, הוא מספר, ונפל בידיהם שלל רב של כתבים מדעיים פרסיים, ביקש המפקד את רשות הח‘ליף המוסלמי, עומר בן אל־ח‘טאב, לתרגם אותם לטובת המוסלמים. תשובת הח‘ליף היתה: ”זרקו אותם למים. שכן, אם יש בהם משהו שמנחה לדרך הישר, הרי שאללה העניק לנו מנחה טוב יותר, ואם יש בהם משהו המורה על סטייה מדרך הישר, הרי שאללה חסך מאתנו את זה”. וכך נזרק כל שלל התרבות הפרסית למים או הועלה באש.

פולחן העבר הערבי המדומיין הוא המכשול העיקרי הניצב בפני עמים אלה. מי שעיניו נשואות תמיד אל העבר, לעולם לא יראה את העתיד. הנוסטלגיה הערבית לעבר הפכה למחלה חשוכת מרפא. היא מצביעה יותר מכל על האימפוטנציה שחברה זו שרויה בה כאן ועכשיו. הן השבטיות הערבית והן דת האיסלאם בנויות על יסודות פטריארכליים ואינן מותירות מרחב מחיה ויצירה לפרט. קל וחומר אם הפרט הזה הוא אשה.

”אמנם השמש זורחת ממזרח”, אמר הסופר המצרי סלאמה מוסא בשנות ה–20, ”אך האור מגיע אלינו ממערב”. העולם הערבי זקוק למהפכה אמיתית שתיתן גט כריתות לעבר השבטי והדתי. בלי זה, לא תהיה לערבים תקומה.
*
פורסם: דעות-הארץ, 27.08.2013

***
For English, press here
For Arabic, press here



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

3 תגובות:

  1. חבל מאוד. חבל מאוד שאת כל האנרגיה שלהם משקיעים הערבים בשנאה ובחשבונות נקם. צריך ללמוד אהבה. שריך ללמוד פייסנות. חבל שאת אילו אין בקוראן.

    השבמחק
  2. סלמאן, שאפו על האומץ להציג את האמת. אם תתרגם זאת לאנגלית זה בטוח יתפוס תהודה עצומה.

    השבמחק
  3. יפה הצגת את מהות הבעיה הערבית בכללותה. אך כרופאת נשים אומר לך שהפטריארכליות כגורם לנחשלות חשובה לטעמי יותר מהשבטיות והכבוד העצמי. היות והשינוי לא יגיע מהמנהיגים המוסלמים הוא יוכל להגיע רק כשהחברה הערבית תסיים את המהפכה הפמיניסטית שלה. אז ילדים לא יגדלו במשפחות אלימות וידחפו ע"י האמהות אל ההשכלה ולא אל הבטלה....

    השבמחק

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים