יום רביעי, 18 ביוני 2014

בורות אמריקאית

כל המדינות באזור הן מדינות מלאכותיות שנוצרו עם חלוקת השלל העותמאני בין מיסטר סייקס למסייה פיקו. מדינות אלה מעולם לא הצליחו ליצור זהות אזרחית חוצה שבטים ועדות, והן תמיד התנהלו בצלו של העבר המשוסע, הטעון והמדמם…


סלמאן מצאלחה || בורות אמריקאית

המערב, בהנהגת ארה״ב, חושף שוב ושוב את הבורות המוחלטת שלו בנוגע לאזור הזה של העולם. חוסר ההבנה הזה קשור, בין השאר, למשהו עמוק יותר בחוויה ובהוויה האמריקאיות. המשהו הזה הוא גם סוד ההצלחה הגדולה של ארה״ב ומה שאיפשר לה להפוך למעצמה. בשונה מהאזור שלנו, למשל, ארה"ב היא מעצמה ללא עבר, וזהו אחד הגורמים המרכזיים לעוצמתה. שכן במקומות שבהם יש כל כך הרבה עבר, כמו המזרח התיכון, קשה לראות את העתיד. המזרח הזה משול לאדם שעיניו מקובעות באחורי ראשו והוא לעולם לא יכול להביט ולראות קדימה. הוא יצעד תמיד אחורה, משום שרק שם הוא רואה את דרכו. רק שם הוא רואה את עתידו.

לעומת זאת, רק במקום נטול עבר כמו ארה״ב יכול לקום אמריקאי ממוצא יפני, פרופ׳ פרנסיס פוקויאמה, ולטעון בעקבות התפוררות בריה״מ והגוש הקומוניסטי, שהנה, ההיסטוריה באה אל קצה עם ניצחונו של החזון הליברלי־הדמוקרטי והשתלטותו על העולם. צחוק הגורל הוא שלא הספיק לעבור אפילו עשור אחד מאז שפורסמו עיקרי החלום באספמיה הזה, וארה"ב חוותה — ב–11 בספטמבר — את נחת זרועה של ההיסטוריה מתוצרת המזרח הזה.

טריליוני הדולרים שהוצאו על המלחמה בטרור, כיבוש אפגניסטאן ועיראק, והמאמצים להנחיל את החזון הדמוקרטי לעולם הערבי והמוסלמים — כל אלה יורדים לטמיון כעת, עם השתלטות הארגון הסוני דאע״ש על שטחים נרחבים בעיראק. המערב, בהנהגת ארה״ב, עומד נדהם לנוכח קריסתו המהירה של הצבא העיראקי, שמומן ואומן על ידי ארה״ב, ואינו מבין מדוע יחידות שלמות נוטשות את בסיסיהן ואת הערים שבהן הן מוצבות ונמלטות מפני קומץ לוחמים סונים נחושים. ואולם אין להתפלא על הקריסה הצבאית הזאת, שכן היו דברים מעולם, והם אירעו רק לפני עשור אחד, כאשר הצבא ה"עיראקי" הגדול קרס באופן טוטלי עם הפלישה האמריקאית לעיראק. גם אז פשטו קציניו וחייליו את מדיהם ונפוצו לכל עבר.

ובכן, כאז כן היום. כדי להבין את מה שמתחולל בעיראק צריך להפנים עובדה אחת פשוטה: הצבא העיראקי, הן הישן שנשלט על ידי סדאם והן החדש הממומן על ידי ארה״ב, מעולם לא היה מה שאפשר לכנות ״צבא העם העיראקי״. כל זאת מן הטעם הפשוט, שאין עם עיראקי כזה. שכן, כל המדינות באזור הן מדינות מלאכותיות שנוצרו עם חלוקת השלל העותמאני בין מיסטר סייקס למסייה פיקו. מדינות אלה מעולם לא הצליחו ליצור זהות אזרחית חוצה שבטים ועדות, והן תמיד התנהלו בצלו של העבר המשוסע, הטעון והמדמם.

כולם זוכרים כיצד בשנות ה–70 של המאה שעברה, עם פרוץ מלחמת ה״אזרחים״ בלבנון, התפרק צבא לבנון למרכיביו העדתיים. וזה כשלוש שנים צופה העולם בצבא ה"עם הסורי״ כביכול, הטובח במאות אלפים מתושבי סוריה ומפיץ מיליוני סורים לכל עבר. ללמדנו שהשימוש במונח ״עם״ בהקשרים של המדינות האלו הוא בגדר בדיחה.

האמת מצויה בדבריו של נורי אל־מאלכי, ראש ממשלת עיראק, שחשף באופן שאינו משתמע לשתי פנים את הזרם התת־קרקעי הדליק של ההיסטוריה במלחמת ה״אזרחים״ בארם נהריים: ״אלה שרצחו את אל־חוסיין (בנו של עלי בן אבי טאלב, החליף הרביעי של מוחמד, שסביב דמותו נוצר הזרם השיעי), לא נעלמו. הם עדיין נמצאים עמנו. חסידי אל־חוסיין וחסידי יזיד (בנו של מייסד השושלת האומיית הסונית) עומדים שוב אלה מול אלה בעימות אכזרי ובלתי מתפשר. הדבר מלמדנו שהפשע נגד אל־חוסיין עדיין ממשיך להתבצע״. כך סיכם ראש ממשלת עיראק את הווייתה של המדינה הזאת, שהיא הוויית המזרח כולו, שאין בו כל חדש.
*

פורסם: דעות-הארץ, 18.06.2014

***
For English, press here
For Italian, press here

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים