להבא עם טלאי צהוב בנתב"ג

הבאג של נתב״ג
יש לומר את הדברים בצורה חדה וחלקה: אין זכות קיום למדינה שבה אזרח כלשהו נמצא בחזקת חשוד תמידי מעצם היותו קיים בה ועל רקע השתייכותו האתנית…

סלמאן מצאלחה ||
להבא עם טלאי צהוב בנתב"ג

וושינגטון
רבים יסכימו עם עקרון־העל שלפיו מדינה, יהיה שמה אשר יהיה, המנהיגה משטר הפרדה גזעית בין אזרחיה, אין לה זכות קיום בעולם המתיימר להיות מוסרי. ישראל היא מדינה מן הסוג הרע הזה. מאז שעמדתי על דעתי, אני חווה שוב ושוב את הרוע הזה על בשרי. לא ידעתי שאני כזה, אבל פעם אחר פעם אני מגלה שעצם הקיום שלי הוא פצצה מתקתקת והוא מערער את ביטחונה של המעצמה האזורית ששמה ישראל.

רבות דווח בשנים האחרונות על היחס הברוטלי, פיסית ומוסרית, שלו זוכים האזרחים הערבים בנתב״ג. לאחרונה, בניסיון לעקוף את הביקורת הציבורית על התנהלות שירותי הביטחון בנתב״ג חכך הראש הציוני בדעתו והמציא לנו פטנטים. סיפרו לנו, כי מכונות שיקוף חדשות הוכנסו למקום וכי נרשם שיפור מה בנושא הכאוב. אולם כל הסיפורים על שיפורים, כביכול, שנרשמו בנתב״ג הם סיפורי סבתא. אל תאמינו למעשיות שבהן מנסים להלעיט אתכם. לא רק שההפרדה הגזעית עדיין חיה — היא ממשיכה לבעוט במלוא הרוע.

את הסיפור הבא לא המצאתי ממוחי הקודח. הבחור שקיבל את פני בנתב״ג כנראה שכח לרגע את ההוראות הסודיות של הממונים והתנהג כמו בן אדם. הוא עיין בדרכון הישראלי, היחיד שיש לי, שאל את השאלות המטומטמות הרגילות: איפה אתה גר, ארזת לבד, מישהו נתן לך משהו וכו׳. גם אני עניתי בפעם המי יודע כמה את התשובות הרגילות. הוא קשר מדבקה למזוודה ופלט "טיסה נעימה". חשבתי לתומי שאכן משהו זז בממלכת ישראל הרקובה. אבל המחשבה הזאת לא החזיקה מעמד זמן רב.

כעבור עשר דקות, ובעוד אני עומד בתור לדלפק חברת התעופה, ניגשו אלי לפתע בחור ובחורה ובפיהם שאלה נוספת: ״האם כתובת המגורים שמסרת היא בגבעה הצרפתית?״ לא, עניתי, והסברתי להם שזו שכונה ירושלמית אחרת. הם הינהנו בראשיהם הקטנים ונעלמו להם. לא עבר זמן רב והם הופיעו שוב, אך הפעם בלוויית תגבורת של גברתן שהתנהג כמו בכיר ביטחוני. הגברתן, אופיר שמו, לבטח חשב לעצמו שהנה נפל לידיו איזה ראש ארגון טרור ואולי הוא יזכה לחשוף אותו ולהתקדם בסולם הדרגות בעבודת הניג׳וס, מלאכת הקודש ה״יהודית־דמוקרטית״ מבית מדרשם של גזעני הציונות: ״כמה זמן אתה גר בירושלים, איפה גרת קודם ומאיפה אתה במקור?״ ועוד כהנה וכהנה תשאולים.

אופיר הוא איש ביטחון צעיר ושחרחר. אולי צאצא של מתגיירים מדרום חצי האי ערב, ואולי מהרי האטלס. אך דבר אחד היה ברור כשמש, צבעו השחור נראה מאוד מהוה, מרופט ומוכתם ברוע.

אני לא יודע מה חושב לו הקורא המצוי. הגיע הזמן לומר דברים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. כל מי שרוצה לגלגל עיניים לשמים, שיגלגל את עיניו לשמים. כל מי שרוצה להרים גבה, שירים כמה גבות שהוא רוצה. כל מי שרוצה לטעון שאני מגזים בתגובה שלי, מתבקש להביא את שלל הטיעונים שלו לבית המשפט של ההיסטוריה. יש לומר את הדברים בצורה חדה וחלקה: אין זכות קיום למדינה שבה אזרח כלשהו נמצא בחזקת חשוד תמידי מעצם היותו קיים בה ועל רקע השתייכותו האתנית. אין זכות קיום למדינה שמנסה להסתיר את משטר האפרטהייד שלה מאחורי אמצעים טכנולוגיים. הטכנולוגיה לא תוכל להסתיר לעד את הרוע הציוני. שכן, רוע המושתת על אידיאולוגיה יעלה בסופו של דבר על גדותיו, יפרוץ החוצה וינפץ את המסכה המכסה על פניהם של הגזענים.

על מנת שהדברים יהיו ברורים לכל אזרחי העולם הבאים בשערי נתב״ג, אני אגיע בפעם הבאה מצויד בטלאי צהוב כדי להציג את האמת על הבאג היהודי־הדמוקרטי בפני אזרחי העולם שעוברים בנתב״ג.
*
פורסם: דעות-הארץ, 05.06.2014

***
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית