לטרוף את הקלפים:

מרגע זה ואילך, על ממשלת ישראל לקבל אחריות לכל ענייני הגדה המערבית, על כל המשתמע מכך. מכאן ואילך, המאבק הפלסטיני יתמקד בדרישה לזכויות שוות במדינה אחת מן הים ועד הנהר.

סלמאן מצאלחה || 

ברגותי לשלטון

המצב הנוכחי, שבו "כל השנוא" על היהודים הם עושים ל"אחרים", אינו יכול להימשך. לכן מלות השיר "להיות עם חופשי בארצנו" צריכות להדהד עם צלילים ערביים באוזניים יהודיות. דווקא היהודים, שחגגו בימים האחרונים את "חג החירות", צריכים להפנים, שחירות זו היא זכותו הטבעית של כל אדם ושל כל עם. כל המבקש זכות זו לעצמו אינו יכול לשלול אותה מאחרים. יש לומר בפה מלא: מי ששולל את הזכות לחירות מאדם ומעם אחר מאבד את הזכות המוסרית לתבוע אותה לעצמו.

חודשים של "שיחות שלום" בניצוח שר החוץ האמריקאי, ג’ון קרי, לא הביאו שום פריצת דרך. הדוד סם חזר הביתה בידיים ריקות, ונדמה שמעט ייאוש החל מחלחל לתודעתו. אולם ייאוש זה איננו מנת חלקו לבדו. זהו ייאוש המשתק את כולנו, ערבים כיהודים, בארץ המאובטחת.

השאלה אשר צריכה להדיד שינה מעיני כל אלה הרוצים באמת ובתמים להגיע סוף סוף להסדר שיביא קץ לסכסוך הדמים היא: לאן הולכים מכאן?

הואיל ואיש אינו מתכוון ללכת מכאן והואיל ואיש אינו מוותר על חיים לאומיים עצמאיים במולדתו, אין מנוס מחלוקת הארץ בין שני העמים. לכן הגיע הזמן לומר לכל מאן דבעי, יהודי כערבי, כי כל הדוגל בארץ ישראל השלמה מכאן, ובפלסטין השלמה משם, מבטיח לדורות הבאים רק דם, יזע ודמעות.

אם בחודשים הבאים לא נהיה עדים לתזוזה רצינית בתהליך המדיני, ואם לא ייחתם הסכם הכולל מתווה לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית - מוטלת על ההנהגה הפלסטינית האחריות לקרוע את המסיכה מעל פני ממשלת ישראל. הגיע הזמן לכך שהנהגה פלסטינית זו תפעיל את הדמיון ותתחיל לנקוט צעדים מעשיים, שיטרפו את כל הקלפים.

לא אחת טענתי בעבר, שהדבקת התואר "בעלי דמיון מזרחי" לערבים היא בגדר הוצאת דיבה. הדמיון אולי קיים בספרים, אך אלה מעלים אבק במרתפים טחובים. הדמיון מעולם לא שימש את הערבים למטרות פוליטיות ראויות. דומה, כי הגיע הזמן שהפלסטינים יירדו למרתף וישלפו ממנו את תוכנית הפעולה לצעדים הבאים.

לפני ההנהגה הפלסטינית קיימות שתי אופציות להפעלת הדמיון באופן מיידי. האופציה הראשונה - ליטול אחריות לכישלון הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית, להכריז בפומבי על פירוק הרשות, ולזרוק את המפתחות אל המגרש של ממשלת הכיבוש הישראלי.

מרגע זה ואילך, על ממשלת ישראל לקבל אחריות לכל ענייני הגדה המערבית, על כל המשתמע מכך. מכאן ואילך, המאבק הפלסטיני יתמקד בדרישה לזכויות שוות במדינה אחת מן הים ועד הנהר.

האופציה השנייה היא: כדי שתהיה לגטימציה ציבורית להמשך הדרך, על ההנהגה הפלסטינית הנוכחית להתפטר מיד, להכריז על בחירות חדשות, ולפנות את הדרך להנהגה פלסטינית אחרת. הנהגה חדשה, בשונה מההנהגה הנוכחית והמושחתת שיובאה לארץ מתוניסיה, מוכרחה להיות נקייה ומושרשת במקום ומוכרחה לצמוח מהשטח.

על מנת שלפלסטינים יהיה "נלסון מנדלה" משלהם הם מוכרחים להציב בראש הפירמידה הפוליטית את האסיר מרוואן ברגותי. זאת ועוד: כדי שהמאבק לחירות יקבל את אהדת העולם מוטלת על ברגותי החובה לאמץ את שפתו הפוליטית והחברתית של מנדלה, ויפה שעה אחת קודם.
*
פורסם: דעות-הארץ, 23.04.2014

 

For English, press here

 

***

קרא עוד:

חמאס בשירות ישראל - 4.6.2018

פלסטין אהובתי - 17.12.2017