ברגותי לשלטון




לטרוף את הקלפים:

מרגע זה ואילך, על ממשלת ישראל לקבל אחריות לכל ענייני הגדה המערבית, על כל המשתמע מכך. מכאן ואילך, המאבק הפלסטיני יתמקד בדרישה לזכויות שוות במדינה אחת מן הים ועד הנהר.

סלמאן מצאלחה || 

ברגותי לשלטון



המצב הנוכחי, שבו "כל השנוא" על היהודים הם עושים ל"אחרים", אינו יכול להימשך. לכן מלות השיר "להיות עם חופשי בארצנו" צריכות להדהד עם צלילים ערביים באוזניים יהודיות. דווקא היהודים, שחגגו בימים האחרונים את "חג החירות", צריכים להפנים, שחירות זו היא זכותו הטבעית של כל אדם ושל כל עם. כל המבקש זכות זו לעצמו אינו יכול לשלול אותה מאחרים. יש לומר בפה מלא: מי ששולל את הזכות לחירות מאדם ומעם אחר מאבד את הזכות המוסרית לתבוע אותה לעצמו.

חודשים של "שיחות שלום" בניצוח שר החוץ האמריקאי, ג’ון קרי, לא הביאו שום פריצת דרך. הדוד סם חזר הביתה בידיים ריקות, ונדמה שמעט ייאוש החל מחלחל לתודעתו. אולם ייאוש זה איננו מנת חלקו לבדו. זהו ייאוש המשתק את כולנו, ערבים כיהודים, בארץ המאובטחת.

השאלה אשר צריכה להדיד שינה מעיני כל אלה הרוצים באמת ובתמים להגיע סוף סוף להסדר שיביא קץ לסכסוך הדמים היא: לאן הולכים מכאן?

הואיל ואיש אינו מתכוון ללכת מכאן והואיל ואיש אינו מוותר על חיים לאומיים עצמאיים במולדתו, אין מנוס מחלוקת הארץ בין שני העמים. לכן הגיע הזמן לומר לכל מאן דבעי, יהודי כערבי, כי כל הדוגל בארץ ישראל השלמה מכאן, ובפלסטין השלמה משם, מבטיח לדורות הבאים רק דם, יזע ודמעות.

אם בחודשים הבאים לא נהיה עדים לתזוזה רצינית בתהליך המדיני, ואם לא ייחתם הסכם הכולל מתווה לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית - מוטלת על ההנהגה הפלסטינית האחריות לקרוע את המסיכה מעל פני ממשלת ישראל. הגיע הזמן לכך שהנהגה פלסטינית זו תפעיל את הדמיון ותתחיל לנקוט צעדים מעשיים, שיטרפו את כל הקלפים.

לא אחת טענתי בעבר, שהדבקת התואר "בעלי דמיון מזרחי" לערבים היא בגדר הוצאת דיבה. הדמיון אולי קיים בספרים, אך אלה מעלים אבק במרתפים טחובים. הדמיון מעולם לא שימש את הערבים למטרות פוליטיות ראויות. דומה, כי הגיע הזמן שהפלסטינים יירדו למרתף וישלפו ממנו את תוכנית הפעולה לצעדים הבאים.

לפני ההנהגה הפלסטינית קיימות שתי אופציות להפעלת הדמיון באופן מיידי. האופציה הראשונה - ליטול אחריות לכישלון הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית, להכריז בפומבי על פירוק הרשות, ולזרוק את המפתחות אל המגרש של ממשלת הכיבוש הישראלי.

מרגע זה ואילך, על ממשלת ישראל לקבל אחריות לכל ענייני הגדה המערבית, על כל המשתמע מכך. מכאן ואילך, המאבק הפלסטיני יתמקד בדרישה לזכויות שוות במדינה אחת מן הים ועד הנהר.

האופציה השנייה היא: כדי שתהיה לגטימציה ציבורית להמשך הדרך, על ההנהגה הפלסטינית הנוכחית להתפטר מיד, להכריז על בחירות חדשות, ולפנות את הדרך להנהגה פלסטינית אחרת. הנהגה חדשה, בשונה מההנהגה הנוכחית והמושחתת שיובאה לארץ מתוניסיה, מוכרחה להיות נקייה ומושרשת במקום ומוכרחה לצמוח מהשטח.

על מנת שלפלסטינים יהיה "נלסון מנדלה" משלהם הם מוכרחים להציב בראש הפירמידה הפוליטית את האסיר מרוואן ברגותי. זאת ועוד: כדי שהמאבק לחירות יקבל את אהדת העולם מוטלת על ברגותי החובה לאמץ את שפתו הפוליטית והחברתית של מנדלה, ויפה שעה אחת קודם.
*
פורסם: דעות-הארץ, 23.04.2014

***
For English, press here
Print Friendly and PDF

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים