יום רביעי, 11 בפברואר 2015

הבית הערבי


אין חד״ש תחת השמש

סלמאן מצאלחה || הבית הערבי

יהודים וערבים בארץ הזאת חיים בשני עולמות מקבילים, שכמעט אין נקודות השקה ביניהם. יש יישובים של ערבים ויש יישובים של יהודים. גם במה שנקרא "יישובים מעורבים" ישנן שכונות ערביות ושכונות יהודיות. בקיצור, האפרטהייד החברתי חוגג.


גם מה שנקרא ״שמאל״, החל מבוז׳י־ציפי וכלה בזהבה, משתתף בחגיגה הזאת. הוא לא סופר את מה שנקרא "המפלגות הערביות", שכן, על פי ההלכה ה״יהודית דמוקרטית״ מפלגות אלו תמיד תישארנה קבורות מחוץ לגדר הקואליציונית. ובתקשורת העברית, כל הפרשנים עסוקים בספירת מנדטים יהודיים ומרכיבים קואליציות עתידיות על טהרת המפלגות היהודיות. הם לעולם לא יביאו בחשבון את "המפלגות הערביות״. כל מה שקורה סביב הבחירות האלה ברחוב הערבי לא מעניין אותם. אחרת, כיצד ניתן להסביר את ההתעלמות המוחלטת מהסערה שפרצה ברחוב הערבי בעקבות דברים שאמר הח״כ היהודי היחיד ברשימה ה״ערבית״ המשותפת על הפצת ״שארלי הבדו״ ברשת סטימצקי?

מעשה שהיה כך היה. ח״כ דב חנין מחד״ש התראיין בגל״צ יחד עם ״חברו״ לרשימה המשותפת, ח״כ מסעוד גנאים, מהתנועה האיסלאמית. בניגוד לדברי גנאים, שיצא נגד הפצת "שארלי הבדו", אמר ח״כ חנין: ״אני חושב שצריך להתיר לרשת סטימצקי להפיץ את העיתון הזה, וזו עמדתי״.

התגובה ברחוב הערבי על דבריו לא איחרה לבוא. בעיריית נצרת עזבו לרגע את הטיפול בפינוי הזבל, והתפנו לטפל בעניינים שברומו של עולם. במודעה שפירסמו בתקשורת הערבית נאמר: ״כאשר נציג ציבור וח״כ ותיק כמו דב חנין מחד״ש, שחב את עצם הימצאותו בכנסת לקול הערבי, מצהיר שהוא בעד חופש הביטוי והתרת הפצתו של העיתון הצרפתי בארץ, משמעות הדבר שהוא אינו שונה מחבר כנסת ימני מהשורה, שכל מטרתו לפגוע ברגשות הציבור הערבי, ובייחוד המוסלמים שבהם... עיריית נצרת דורשת מח״כ דב חנין להתנצל פומבית, ולחזור בו מהעמדה שהביע באמצעי התקשורת״ (אתר "אל־ערב").

בחד״ש התחילו להתפתל, וח״כ חנין מיהר להתראיין ברדיו אל־שמס ולהצהיר שהוא נגד פגיעה וביזוי של הדת, וכי הקריקטורות שפורסמו בעיתון חמורות מאוד. דומה שבדברו אל הקהל הערבי, הקומוניסט הוותיק חוזר בו מדבריו, ואף יוצא להגנת ״האופיום של ההמונים״.

הדבר מלמד שבמערכת הבחירות שבאה עלינו לרעה כל המפלגות, יהודיות כערביות, בורחות מדיון בנושא העיקרי. הן בורחות מהצגת תוכניות קונקרטיות לפתרון הסכסוך, ומדיון רציני בהסדרת היחסים האזרחיים הרעועים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.

הימין הישראלי, על כל גוניו וגזעניו, רק רוצה לנהל את הסכסוך ולהמשיך בגזל הנדל״ן. ומה שנקרא ״שמאל״, כביכול, בכלל אינו מחפש פתרון כן לסכסוך. הוא רק רוצה למצוא חן בעיני העולם המערבי. מן העבר השני, ה״ערבים״ שנאספו תחת קורת־קש אחת ברשימת ״הבית הערבי״ רק מחפשים תארי כבוד בכנסת. אם תרצו, אלה הם המוכתארים הערבים של העידן החדש. זוהי כל התורה הפוליטית במדינת היהודים על רגל אחת.

אמנם הרשימה המשותפת תזכה להיכנס להיכל ה״דמוקרטיה״ היחידה במזרח התיכון, אולם בהיכל הזה יוקצו לחבריה רק חדרים אחוריים, ליד השירותים. הם לעולם לא יורשו להתרווח בטרקלין מקבלי ההחלטות, או לשבת אל השולחן שבו מחולקת העוגה הציבורית. דיירים אלה, כמו כל שאר בוחריהם במגזר, יקבלו רק את שאריות התקרובת שנותרו בצלחות: פירורי עוגות, פדיון בקבוקים למיחזור, והרבה מלל ״יהודי־דמוקרטי״ שמוטח בהם ללא הרף, כדי שיזכרו שמצבם טוב בהרבה מזה של אחיהם במדינות ערב.

בשורה התחתונה, כל בר דעת מבין שמה שהיה הוא שיהיה, ואין חד״ש תחת השמש.

פורסם: הארץ, 11.02.2015

***
For English, press here

For Arabic, press here


באותו נושא: ״אין לערבים מה לחפש בכנסת״




שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים