16 באוגוסט 2016

ב. מיכאל || בגלל איש מגעיל עם שפם קטן

עד שהגיע איש מגעיל עם שפם קטן, וכפה על היהודים לשוב אל הלאומיות.

ב. מיכאל ||

בגלל איש מגעיל עם שפם קטן


הכל, כידוע, בִּידֵי שמים. וגם "כָּל דִעָבִיד רַחְמָנָא — לִטַב עָבִיד". ויש יד מכוונת. וכמובן, אין קץ לתבונת האל.

מותר איפוא לנסות ולפענח מהי התבונה השמיימית הטמונה בצמד החורבנים שהאל הטוב והמיטיב המיט על עמו הנבחר.

מיד יישָלפו כמובן קמצא ובר־קמצא, שנאת־חינם ושנאת־שכר ושאר הזוטות, וישוב וייאמר כי הם־הם אלה שהביאו את החורבן. אז אנא, קאט דה בולשיט, כמאמר הרבנית רגב. אפילו הקב"ה אינו קנא ונוקם עד כדי כך.

את שבחי החורבן והגיונו יש לחפש במקום אחר.

למשל כך: האל, שהציץ ממרום על עוללות בניו ודברי ימיהם, הגיע למסקנה שבכל הקשור לקיום ממלכתי, הם די לא־יוצלחים. שוב ושוב הם עושים כל שטות אפשרית, ומוליכים את עצמם לאבדון.

"המקדש שבנו לי מצמיח להם אצולת כלי קודש נֶפּוּטִיסְטִית, מושחתת וטָפּילית", הוא מלמל לעצמו, "והארץ שהבטחתי להם ברגע של היסח הדעת, עושה אותם לשוביניסטים אלימים. צריך למהר ולשחרר אותם מן המטענים המעיקים הללו, לפני שיביאו על עצמם כליה מוחלטת. אשלח אליהם את טיטוס עבדי. הוא טוב בשליחויות שכאלה".

אֶלוֹהִימִים, יש לזכור, מעולם לא הצטיינו בעדינות־יתר…
ליתר ביטחון, החליט האל גם להשביע אותם כמה שבועות נחרצות, למען לא ישובו וינסו ליטול על עצמם משימה הגדולה ממידתם:

1. שלא יקימו ממלכתיוּת־יהודית במאורגן.
2. שלא ימרדו בדין האומות.
3. שלא ינעצו דורבנות בצלעותיו של המשיח, למען יזרז את ביאתו.

טיטוס ציית, השבועות הונצחו בתלמוד, וזאת היתה האתחלתא האמיתית של הגאולה.
גאולה מן השעבוד לבית מטבחיים ענק ולפועליו החמדנים. גאולה מן השעבוד לטריטוריה לוחמנית ומרושעת, ככל ממלכות הגויים. גאולה מן הצורך לכלות עוד ועוד כוחות גוף ונפש כדי לשָמֵר לאומנות ריקה ואווילית.

וזו היתה גם אתחלתא של חירות לעסוק בנכסי רוח ונכסי חוכמה. בהשבחה עצמית ובהשבחת הזולת. בהישרדות, לעתים קשה כשאול ולעתים מפוארת. בטיפוח תרבות של דְיוֹ ולא של דם.
2,000 שנות אתחלתא דגאולה, והכל בזכות אותו חורבן.

עד שהגיע איש מגעיל עם שפם קטן, וכפה על היהודים לשוב אל הלאומיות. לא היתה ברירה. אפשר היה כמובן להקים מדינה דמוקרטית. מדינה שיש בה יהודים. גם יהודים. מדינה, שכדרך הדמוקרטיות, היא מדינת כל אזרחיה. גם היהודים. מדינה שפויה, הגונה ונאורה, שנחושה לשמור על שפיותה, הגינותה ונאורותה.

אך לא. תוך זמן די קצר, החלה ההיסטוריה חוזרת על עצמה: הלאומיות נעשתה חיש קל ללאומנות. שחילצה חיש קל את השֵד הדתי מבקבוקו. שהטריף חיש קל את דעת מָחְזִיקָיו ומתָחְזְקָיו. שמתעקשים לכונן ממלכה יהודית בכוח הזרוע. שמורדים יום יום בדין האומות. שמייסרים בשוטים את המשיח למען יזיז סוף סוף ת'תחת שלו.

כאילו נמנו וגמרו להבהיר ליושב במרומים שהלקח שאילף את אבותינו, והגאולה שגאל אותם מהשעבוד למקדש ולטריטוריה, היו טובים רק ל–2,000 שנה. כאילו נשבעו לשכנעו שהגיעה השעה לשוב וללמדנו עוד לקח מר.

ונראה שהוא הולך ומשתכנע.

האגדה מספרת, כי בשנים האחרונות נודדת שנתו של מלך־מלכי־המלכים. ובאחד הלילות, עת ליטפה אשתו את מצחו הלוהט, היא שמעה אותו ממלמל: "נכון... בחרתי אותם... אני לא מכחיש. בחרתי. אבל למה, לעזאזל, שכחתי לקחת פתק־החלפה?"
*
הארץ, 16.08.2016




שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים