מלחמת גוג ודמגוג

סלמאן מצאלחה

מלחמת גוג ודמגוג

הנה תסריט: בבחירות לנשיאות ארה"ב נבחר אוונגליסט אדוק. בבסיס האידיאולגיה שלו עומדת הופעתו המחודשת של ה"משיח", ועל כן הוא מקדיש את כל מאמציו לדחיקת הקץ ולזירוז בואו. נשמע לכם דמיוני? לא בדיוק. רונלד רייגן וג'ורג' בוש לא היו רחוקים מתפישה כזאת.

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה 

נפלאותיה של הליגה הערבית 

הליגה הערבית, המאגדת 22 מדינות ערב, דנה בימים אלה בהמשך המשא ומתן בין הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל.

כל הפרטים

עוזי אורנן: המהפכה הציונית מתה

עוזי אורנן: "על פי התיקון לחוק השבות 1970, אם יהודי, לכאורה בן 'הלאום היהודי', מקבל עליו דת אחרת – בזה הוא מוציא עצמו מכלל ה'לאום היהודי'. שהרי כך נאמר בחוק: 'יהודי הוא אדם שנולד לאם יהודיה ואיננו בן דת אחרת'".

עוזי אורנן

המהפכה הציונית מתה

פרופ' שלמה אבינרי טוען במאמרו מיום שישי 13.8.10, כי המהפכה הציונית הפכה את העדה הדתית היהודית ל"עם", כלומר לאום אשר "יש לו זכות להגדרה עצמית לאומית במסגרת מדינית". אכן המהפכה הציונית החלה במרידה בדת היהודית מתוך כוונה להפוך את הנמנים עם בני העדה ללאום נורמלי המרוכז בטריטוריה אחת. האמנם הצליחה מרידה זו? לכאורה כן, ושיאה היה בהכרזת העצמאות של ישראל. הקהילה היהודית שבארץ ישראל הקימה מסגרת מדינית עצמאית, אבל כדרך כל מדינה דמוקרטית מסגרת מדינית זו כללה לא רק יהודים, אלא כללה כל אדם הנמצא בתחום שלטונה, בין שהוא משתייך לדת היהודית בין שאינו יהודי. כך, כמו בכל מדינה בימינו, הוקם גם אצלנו לאום-מדינה, הכולל את כל האזרחים בלי הבדל דת ומוצא. על פי שם המדינה זהו הלאום הישראלי.

עם זאת, בארצות שונות בעולם קיים מאות שנים ציבור המכונה "עם יהודי". בני העם היהודי הגרים בצרפת נחשבים ומעוניינים להיחשב לבני הלאום הצרפתי, והיהודים בארצות הברית הם בשר מבשר האומה האמריקנית. ציבור יהודי רחב זה כלל לא עבר את המהפכה הציונית, והוא עד היום עדה דתית. האם ציבור היהודים בישראל גם הוא חלק מן העדה הדתית היהודית, שכאמור קיימת עד היום בעולם?
פרופ' אבינרי סבור שעל יסוד המהפכה הציונית העם היהודי "יש לו זכות להגדרה עצמית לאומית במסגרת מדינית". האמנם "העם היהודי" נהפך ללאום?

כנגד הטענה הזאת יש להזכיר חוק מרכזי בישראל האומר את ההפך. על פי התיקון לחוק השבות 1970, אם יהודי, לכאורה בן "הלאום היהודי", מקבל עליו דת אחרת – בזה הוא מוציא עצמו מכלל הלאום היהודי. שהרי כך נאמר בחוק: "יהודי הוא אדם שנולד לאם יהודיה ואיננו בן דת אחרת". בחוק זה הוגדר אפוא העם היהודי לא כלאום, אלא כעדה דתית. חבריה עשויים להיות בני לאומים שונים, להיות מפוזרים בעולם דרך קבע, ואין הם חלק מ"לאום". בכל מדינות העולם אין סתירה בין השתייכות ללאום והשתייכות לעדה דתית. היהודים בכל ארצות מגוריהם יעידו על כך. כך יכול היה להיות גם בישראל, אבל הטענה שהמהפכה הציונית הפכה את העדה היהודית ללאום יהודי פשוט איננה נכונה. המהפכה הזאת גוועה בשקט, ועל מצבתה מתנוסס חוק השבות. הדגלים הציוניים אמנם מוסיפים להתנופף ברוח, אבל הספינה שטה בכיוון ההפוך.
***
ראה:
סלמאן מצאלחה, "מסעדה יהודית ודמוקרטית"
שלמה אבינרי, "עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?"
אלכסנדר יעקובסון: "מה יש בו בשם"
אורי אבנרי, "פטריות רעילות"
לב גרינברג, "תיקון יהודי דמוקרטי"
ב. מיכאל, "עגבניה פרבוסלאבית ורפובליקנית"
_________________

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה ||

ערבי, דבר עברית

גבות ערביות רבות, של פוליטיקאים ופקידי חינוך פופוליסטים, תורמנה למקרא הכותרת הזאת. יחד עם זאת, מן הראוי לדון בסוגיית השפה בכובד ראש, במנותק מהרגישות הלאומית הקשורה בה.

כל הפרטים

כל החתולים של הפרופסור

סלמאן מצאלחה || כל החתולים של הפרופסור

שנים רבות סבב לו רוכל אחד נושא על גבו שק גדוש וכרז בקול שיש לו מכל טוב. מדי בוקר הוא יצא לדרכו בנסיון למכור את מרכולתו. אך, רק חדי עין ידעו מה יש בתוך השק.

יום אחד, עבר לו בעיירה "עבד כנעני" והשליך בדרכו קליפת בננה. הרוכל, שהיה כה טרוד בהסתרת תכולת השק, לא הבחין בקליפה שנזרקה. הוא דרך על הקליפה, החליק ונפל. אך, המשיך להחזיק בחוזקה בשקו ובתכולתו. לרוכל הזה יצאו מוניטין בעיירה והוא פרופסור מאוד מכובד.

לפני כחודש עוד ניסה פרופ' שלמה אבינרי בכל דרך אפשרית להסתיר מעיני כל את מרכולתו ("עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?", הארץ, 13.8.2010). כציוני חרד הוא העלה על נס את תפקידה של "המהפכה הציונית" בהפיכת היהודים עם ככל העמים. הוא אף הרחיק לכת בעריכת השוואה מופרכת בין עם יהודי לעם צרפתי.

במאמר שני שפירסם ערב ראש השנה ("בילאדי בילאדי", הארץ, 8.9.10) לא השאיר פרופ' אבינרי כל מקום לפיקפוק באשר לכוונותיו הנסתרות. כנראה ש"עצב יהודי" רגיש במעטפת ציונית נפגע קשות אצלו. עצב זה טורד מאז את מנוחתו וטורף את שנתו. הנה הוא צולע לו שוב לכיוון המכתבה, מקליד על הצג את חלום הבלהות שלו וחושף באחת את תכולת שק ה"מהפכה הציונית".

מן הראוי להתעכב תחילה על הכותרת שניתנה למאמרו. "בילאדי, בילאדי" זועקת הכותרת הערבית בתעתיק עברי, וכל זאת על מנת לפרוט על הנימים הרגישים של הקוראים העבריים במטרה להחדיר פחד קמאי לעולמם, משל היתה זו עוד קריאת קרב ערבית. חשוב שהקוראים לא יגששו באפלה וגם ראוי שיידעו מה אומרת הכותרת הערבית. שכן, בתרגום לעברית הכותרת תישמע מוכרת לכל איש ואישה בארץ הזאת. "הוי ארצי, מולדתי" אומרת הכותרת הזו ולבטח משפט זה שגור בפיו של פרופ' אבינרי ורבים אחרים. הכותרת הערבית המתועתקת נועדה לעורר בהלה באמצעות השימוש בצליל-הפרא, הצליל הערבי הלא מובן.

מקריאת מאמרו של פרופ' אבינרי מתברר גם, כי בשק שנשא על גבו משך שנים אכן יש מכל "טוב"; מרצע פה ומרצע שם, חתול פה וחתול שם ועוד כהנה ו"כהנא". פרופ' אבינרי שוטח בפני הקוראים תסריט-אימים דמיוני שבאמצעותו הוא מנסה להזהיר מפני ה"אסון" המתרגש על מדינת ישראל: "כולנו ישראלים, אזרחים שווים במולדתנו המשותפת", הוא שם בפיו של יו"ר הכנסת בישיבה עתידית מדומיינת.

השקר הציוני של פרופ' אבינרי נחשף במאמרו האחרון. הנה לפתע פרחה לה כלא היתה "המהפכה הציונית" שלו שהעלתה על נס את ההשתייכות ל"עם" היהודי, תחת ההשתייכות לדת היהודית.

כמדומני, הוא ראוי למדליה אולימפית על הפליק-פלאק המרשים לאחור שביצע בחזרתו לכור מחצבתו הדתי. שכן, הוא חושף באחת, במאמרו האחרון, את כל מה שניסה להסתיר מעיני הבריות לפני כן. לפתע, בראש מעייניו נמצאת "הרבנות היהודית", ולפתע הוא חוזר אל "בית הכנסת", אל "עם ישראל" ואל "אלוהי ישראל".

אזרחים שווים? מולדת משותפת? דמוקרטיה? שוויון ועוד כאלה דברים? הצחקתם אותו. תשכחו מזה. יותר חמים ונעים לו בחיקו ובחוקו של השטעטל היהודי.

אמנם נכון, ישנה נפש כנענית ל"עבד הכנעני" וגם היא הומייה. אך, לדידו של אבינרי, האמון על המסורת הדתית, לא דין עבד עברי כדין עבד כנעני.

עבדכם הנאמן עוד סבר לתומו ששלמה אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה הדוגל בדמוקרטיה, שוויון, שלטון חוק ומדינה מתוקנת. טעיתי. מתברר, כי הוא בסך הכל עוד אדמו"ר יהודי פוסק הלכה.

*

For English, press here

***
ראה:
סלמאן מצאלחה, "מסעדה יהודית ודמוקרטית"
שלמה אבינרי, "עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?"
אלכסנדר יעקובסון: "מה יש בו בשם"
אורי אבנרי, "פטריות רעילות"
לב גרינברג, "תיקון יהודי דמוקרטי"
ב. מיכאל, "עגבניה פרבוסלאבית ורפובליקנית"

___________________________

כל הפרטים