סלמאן מצאלחה
לו הייתי חסיד של תיאוריות קונספירציה הייתי מאשים את ביל גייטס בהכשלת התלמידים הערבים.
סלמאן מצאלחה ||
הערבים צריכים לעבור למקינטוש
ממצאי המחקר החדש של ארגון המדינות המפותחות, OECD, חושפים שוב את ערוותה של מערכת החינוך. המחקר בדק את יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות שאינן חלק מתוכנית הלימודים, וגם כאן, בדומה לממצאי המחקר הקודם, מזדחלת ישראל מאחור ונחשפים פערים עצומים בין ילדים מרקע סוציו־אקונומי שונה ומרקע לאומי שונה.
כאשר פורסם מחקר פיז"ה על אוריינות, התהדר משרד החינוך בשיפור שהשיגו, כביכול, תלמידי ישראל. אולם לא רק שהשיפור שהצביעו עליו היה שולי, אלא שהתוצאות מלמדות על התרחבות הפער, בכ–100 נקודות, בין דוברי עברית לדוברי ערבית.
במשרד החינוך וברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ניסו להמתיק את הגלולה באמצעות תרגיל שמדיף ריח רע, ודיווחו כי ״לו היו מציינים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות לפי הישגיהן, אזי הישגיהם של התלמידים דוברי העברית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה–15 (מתוך 64), ואילו ההישגים של התלמידים דוברי הערבית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה–56 (מתוך 64)". במלים אחרות, אפשר להרגיע את היהודים: אנחנו במקום טוב בהשוואה לשאר העולם.
הפער בין דוברי ערבית לדוברי עברית אף מחמיר בקריאה הדיגיטלית והוא עומד על 155 נקודות. מדוע קיים פער כה גדול דווקא בתחום זה? בנוסף להסברים הרגילים, הנכונים בחלקם, שמייחסים את הפער לרקע הסוציו־אקונומי, יש עוד הסבר שאיש אינו נותן את הדעת עליו. שכן, גם התלמידים ממדינות המפרץ העשירות לא השיגו תוצאות מרשימות והם בתחתית הרשימה, בדומה לתלמידים הערבים בארץ.
מבדיקה שערכתי אני יכול להצביע על בעיה קשה בתרגום הטקסטים לשפה הערבית. לא זו בלבד שיש טעויות בתרגום, אלא שהשפה בטקסטים בערבית מסורבלת, מפותלת ולא קולחת, תוך כדי שימוש לקוי בסימני הפיסוק שאמורים לארגן את הטקסט ולסייע בהבנתו.
לו הייתי חסיד של תיאוריות קונספירציה הייתי מאשים את ביל גייטס בהכשלת התלמידים הערבים. שכן, יש צרה צרורה נוספת, שקשורה למערכת "חלונות", שם משתמשים בגופן גרוע בשפה הערבית. זה בהחלט קשור לקריאה דיגיטלית, ויכול אולי להסביר את גודל הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית.
כדי להבין את חומרת הבעיה, שוו בנפשכם שכל הטקסטים באינטרנט בשפה העברית היו מופיעים על הצג בכתב רש״י. אז גם הקריאה הדיגיטלית בעברית היתה הופכת למשימה בלתי אפשרית.
אמנם אין כתב רש״י בערבית, אבל הגופן שמשתמשים בו ב"חלונות" גרוע וכמעט בלתי קריא. הבעיה מחמירה כשמוסיפים ניקוד, שאמור לסייע לקריאה, שכן הניקוד נופל על האות, משבש אותה ומוסיף עוד קושי לפענוח הכתוב. חלונות היא מערכת סגורה ולא ניתן להוסיף לה גופן ערבי תקין, אבל אפשר לדרוש ממיקרוסופט להחליף את הגופן בערבית בחלונות, ולאיים שאם לא תעשה כן, כל הערבים יעברו להשתמש במחשבי מקינטוש.
את המעבר הזה אני עשיתי מזמן.
*
פורסם: דעות-הארץ, 4.4.14
***
For English, press here
סלמאן מצאלחה ||
הערבים צריכים לעבור למקינטוש
ממצאי המחקר החדש של ארגון המדינות המפותחות, OECD, חושפים שוב את ערוותה של מערכת החינוך. המחקר בדק את יכולתם של תלמידים להתמודד עם בעיות שאינן חלק מתוכנית הלימודים, וגם כאן, בדומה לממצאי המחקר הקודם, מזדחלת ישראל מאחור ונחשפים פערים עצומים בין ילדים מרקע סוציו־אקונומי שונה ומרקע לאומי שונה.
כאשר פורסם מחקר פיז"ה על אוריינות, התהדר משרד החינוך בשיפור שהשיגו, כביכול, תלמידי ישראל. אולם לא רק שהשיפור שהצביעו עליו היה שולי, אלא שהתוצאות מלמדות על התרחבות הפער, בכ–100 נקודות, בין דוברי עברית לדוברי ערבית.
במשרד החינוך וברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ניסו להמתיק את הגלולה באמצעות תרגיל שמדיף ריח רע, ודיווחו כי ״לו היו מציינים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות לפי הישגיהן, אזי הישגיהם של התלמידים דוברי העברית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה–15 (מתוך 64), ואילו ההישגים של התלמידים דוברי הערבית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה–56 (מתוך 64)". במלים אחרות, אפשר להרגיע את היהודים: אנחנו במקום טוב בהשוואה לשאר העולם.
הפער בין דוברי ערבית לדוברי עברית אף מחמיר בקריאה הדיגיטלית והוא עומד על 155 נקודות. מדוע קיים פער כה גדול דווקא בתחום זה? בנוסף להסברים הרגילים, הנכונים בחלקם, שמייחסים את הפער לרקע הסוציו־אקונומי, יש עוד הסבר שאיש אינו נותן את הדעת עליו. שכן, גם התלמידים ממדינות המפרץ העשירות לא השיגו תוצאות מרשימות והם בתחתית הרשימה, בדומה לתלמידים הערבים בארץ.
מבדיקה שערכתי אני יכול להצביע על בעיה קשה בתרגום הטקסטים לשפה הערבית. לא זו בלבד שיש טעויות בתרגום, אלא שהשפה בטקסטים בערבית מסורבלת, מפותלת ולא קולחת, תוך כדי שימוש לקוי בסימני הפיסוק שאמורים לארגן את הטקסט ולסייע בהבנתו.
לו הייתי חסיד של תיאוריות קונספירציה הייתי מאשים את ביל גייטס בהכשלת התלמידים הערבים. שכן, יש צרה צרורה נוספת, שקשורה למערכת "חלונות", שם משתמשים בגופן גרוע בשפה הערבית. זה בהחלט קשור לקריאה דיגיטלית, ויכול אולי להסביר את גודל הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית.
כדי להבין את חומרת הבעיה, שוו בנפשכם שכל הטקסטים באינטרנט בשפה העברית היו מופיעים על הצג בכתב רש״י. אז גם הקריאה הדיגיטלית בעברית היתה הופכת למשימה בלתי אפשרית.
אמנם אין כתב רש״י בערבית, אבל הגופן שמשתמשים בו ב"חלונות" גרוע וכמעט בלתי קריא. הבעיה מחמירה כשמוסיפים ניקוד, שאמור לסייע לקריאה, שכן הניקוד נופל על האות, משבש אותה ומוסיף עוד קושי לפענוח הכתוב. חלונות היא מערכת סגורה ולא ניתן להוסיף לה גופן ערבי תקין, אבל אפשר לדרוש ממיקרוסופט להחליף את הגופן בערבית בחלונות, ולאיים שאם לא תעשה כן, כל הערבים יעברו להשתמש במחשבי מקינטוש.
את המעבר הזה אני עשיתי מזמן.
*
פורסם: דעות-הארץ, 4.4.14
***
For English, press here
0 comments:
הוסף רשומת תגובה