אני מודה שבמערכות הבחירות האחרונות החרמתי את הבחירות, ושמעל בימה זו קראתי באחרונה להחרים גם את הבחירות הנוכחיות. היו לי סיבות רבות בעד החרמה. הסיבות לא השתנו. הנסיבות השתנו.

סלמאן מצאלחה ||

למה אצביע למרצ

התנהלות הרשימה הערבית המשותפת בשאלת הסכם העודפים עם מרצ היתה בעבורי בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. מרצ היתה מוכנה לבטל את הסכם העודפים עם המחנה הציוני כדי לחתום על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת, וכל זאת כדי למנוע מצב שבו ירדו לטמיון עשרות אלפי קולות בוחרים — אבל הרשימה המשותפת סירבה.

ידועה האמרה של משה דיין טרום הסכם השלום עם מצרים, כי ״מוטב שארם א־שייח ללא שלום, מאשר שלום ללא שארם א־שייח״, אך לימים הצטרף דיין לממשלת בגין והיה ממקדמי החתימה על הסכם השלום עם אנואר סאדאת. כאשר מתנגדי ההסכם הזכירו לו את הצהרתו, הוא לא היסס לומר כי שינה את דעתו, והשמיע את האמירה שלימים הפכה לקלישאה: ״רק חמור לא משנה את דעתו״.

אני מודה שבמערכות הבחירות האחרונות החרמתי את הבחירות, ושמעל בימה זו קראתי באחרונה להחרים גם את הבחירות הנוכחיות. היו לי סיבות רבות בעד החרמה. הסיבות לא השתנו. הנסיבות השתנו.

כאשר אימאמים איסלאמיסטים מצהירים בכלי תקשורת ערביים שהצבעה לרשימה המשותפת, הכוללת את התנועה האיסלאמית שחלק ממועמדיה מנהלים חיים פוליגמיים, תפיל את שלטון הימין, אני תוהה על איזה ימין הם מדברים. האם אין הם עצמם מייצגים את אותה הגברת בשינוי האדרת, השביס או החיג׳אב?

צריך לומר בבירור שהרשימה המשותפת כוללת גם את המקבילה של ״ישראל ביתנו״ ברחוב הערבי, בדמות הלאומנות הערבית של בל״ד, וגם את המקבילה הגזענית הערבית של ״הבית היהודי״ בדמות התנועה האיסלאמית.

יש בשמאל הישראלי כאלה הטוענים שהאזרחים הערבים הם מיעוט מופלה, ולכן יש להם נסיבות מקלות, והם ראויים לקבל הנחות במבחן הפוליטי הקובע את הרכב בית הנבחרים. גם אם יש צדק בטענות אלה, יש רגעים שבהם אזרח הגון — ולא משנה מאיזו עדה — מפסיק לקבל את ההנחה שאזרחים מסוימים ראויים להנחות בלתי מוגבלות בשל מוצאם.

הנה מתברר כי הלאומנים של מפלגת בל״ד, שנלחמים בשיניים כדי להיכנס לכנסת ולהישבע אמונים למדינת ישראל ״היהודית דמוקרטית״, אינם מוכנים לחתום הסכם עם מרצ בטענה שהיא מפלגה ציונית, אך בו בזמן הם מתחבקים עם הגזענים מ״הבית האיסלאמי״ של הרחוב הערבי.

לפיכך, זה הזמן לפזר את הערפל ולשים את הדברים על השולחן. אני מודה שמעולם לא הצבעתי למרצ. תמיד נתתי את קולי לחד״ש. אולם הגיעה העת להשמיע קול אזרחי ערבי חד וברור: אם הברירה היא בין קול שיכניס מנדט למרצ או קול שיכניס מנדט לערבים מהרשימה המשותפת המקבילים ל״בית היהודי״ או ל״ישראל ביתנו״, אזי הבחירה הראויה של כל אזרח הגון היא בבירור מרצ.

כל קול למרצ הוא קול בטוח למען הפרדת הדת מהמדינה, למען שוויון אזרחי ושוויון בין המינים. כל קול למרצ הוא קול בטוח למען צדק חברתי, צדק תרבותי ולאומי, חופש ביטוי וחופש מחשבה. ומעל לכל, כל קול למרצ הוא קול בטוח למען השלום שכולם שואפים אליו. אי אפשר לומר את כל הדברים האלה בבטחה על אף מפלגה אחרת.
לכן, למען מדינה שפויה ואזרחות שווה לכולם החלטתי להצביע למרצ.
*
הארץ, 12.03.2015

***
For English, press here