יום שלישי, 3 במרץ 2015

אסמא אגבארייה זחאלקה || רשימה ערבית משותפת? לא תודה



הרשימה המשותפת משמרת את הנחשלות של החברה הערבית. היא מקבלת עליה את החמולתיות והדתיות ששולטות בכיפה, את דיכוי הנשים ואת האלימות הפושה, ואף עושה שימוש במנגנונים החברתיים הקיימים כדי לגרוף קולות. 


אסמא אגבארייה זחאלקה || 
רשימה ערבית משותפת? לא תודה


בבחירות 2015 אין אג'נדה. האידיאולוגיה הלאומית לעומת זאת זוכה לעדנה. המחנות התפלגו בהתאם ללאום והתבצרו בו. מפלגת הרצוג־לבני נקראת המחנה הציוני, אך התוכן היחיד של הציונות שם הוא הכותרת "רק לא ביבי". לא שומעים אג'נדות מדיניות וכלכליות ברורות, שאותה ציונות אמורה לקדם. מלות הקסם "המחנה הציוני" נועדו לקרוץ לימין, לומר לו, "אנחנו אתכם, אנחנו אתם, הערבים הם לא חלק מהקומבינה, אנחנו לא בוגדים". והם לא מאוד רחוקים מן האמת. הרי במלחמה בקיץ הם תמכו בנתניהו עד הסוף, ויתמכו בו גם בעתיד. שניהם אף ישבו בממשלות נתניהו, לפני שנהיה כה מאוס בעיניהם.

הערבים הוכרחו להתכנס במחנה הלאום שלהם, בעיקר בגלל המהלך של אביגדור ליברמן להעלאת אחוז החסימה ובשל החשש מהירידה העקבית בהצבעה ברחוב הערבי, נוכח אוזלת ידם של נציגיהם בכנסת. ושוב, חוץ מעצם האחדות אין אג'נדה ברורה — לא לגבי הטיפול בבעיות של החברה הערבית, ולא לגבי החברה בכלל. ההתלכדות השבטית משדרת מסר קשה שאנחנו, הערבים, מסכימים להידחק לפינה שאליה דחף אותנו הימין. אתם, הערבים, תתעסקו בענייני הערבים. אתם מחוץ למדינה, אם לא פיזית, אז פוליטית.

יש מי שמשלים את עצמם שהמחנה הערבי והמחנה הציוני ישתפו פעולה כמו בימי אוסלו העליזים. סליחה, מה היה עליז באותם ימים? הרי הסכמי אוסלו התפוצצו והתגלו כתרמית גדולה. ואילו האמת שממנה בורחים כולם היא שדווקא החיבור ההוא בין הערבים לשמאל היהודי היה בין הגורמים שתרמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. המסר ברור עד היום: לא ניתן לערבים לקבוע את גורל המדינה היהודית. ואם זה לא מספיק ברור, נחוקק את חוק הלאום ואם נוכל גם להדיר את הערבים מהכנסת, מה טוב.

כך, במקום להעניש את הימין, הענישו את הערבים. אהוד ברק, שנבחר ב–99' במידה רבה בזכות קולות הערבים, הגדיל לעשות כשקבע שאין פרטנר ושלח את הימין לשלוט לנצח. לא רק שהקשר עם הערבים נגדע, אלא שבכך השמאל חרץ את דינו. הרי אין לו יכולת להגיע לשלטון בלי הערבים. מצד אחר, נראה שהוא מעדיף את הפיוס הלאומי עם הימין והמתנחלים, על קשר עם הערבים, גם במחיר אובדן השלטון. זאת, אלא אם הערבים יתנדבו להמליץ על יצחק הרצוג (שתמך במלחמה) בשם הערך הלא קדוש של הרע במיעוטו.

ומה מציע אותו רע במיעוטו? מחוות של אמון לרשות הפלסטינית, ובמלים אחרות — נחזור 20 שנים אחורה לתחילת שנות ה–90. אז עוד היה על מה לבנות ואילו היום, מרוב התנחלויות והפקעות, לא נותר איפה לבנות את המדינה הפלסטינית. אותו רע במיעוטו — אין לו בעיה לתקוף בעזה או איראן, או לתמוך בכל דבר שהימין רוצה לעשות, רק בגיבוי בינלאומי בבקשה. הבשורה על פי הרצוג לא נושאת תקוות גדולות.

כשמציעים לי לתמוך ברשימה הערבית, אני כמעט נעלבת. למה עלי להצביע לערבים? כי אני ערבייה? כי אני שמאלנית? למה ולמי אני מצביעה בדיוק? לאוסף של מפלגות שכל ייחודן הוא אחדותן וערביותן? מצפים ממני להכריז שאני שייכת לשבט, לסקטור שיש לו בעיות מיוחדות, כמו חרדים למשל, ולוותר על הזכות להיות אזרחית שווה במדינה, שפועלת להשפיע על דעת הקהל וההחלטות של המדינה הנוגעות למלחמה, לשלום ולכלכלה.

בעבר הלאומיות הערבית הביעה רעיונות מתקדמים של שחרור מהקולוניאליזם, אך מאז קמו העמים על המשטרים הלאומיים שלהם. אני לא קונה את הלאומיות הערבית או כל לאומיות אחרת, כפלטפורמה לשלטון. ואם ניכנס רגע לעומק התכנים של המפלגות המרכיבות את הרשימה הזאת, נמצא שם את תומכי אסד וא־סיסי ואבו מאזן דרים בשכנות טובה עם תומכי האחים המוסלמים וחמאס. ומה אם אני בעד זרם שלישי, גם אם הוא עוד לא גדול ומשפיע, אך קיים ובועט? האם עלי לקבל את התכתיב של הכוחות הפוליטיים, ולוותר על המאבק ועל החלום להקים זרם אחר? לא, תודה.

הרשימה המשותפת משמרת את הנחשלות של החברה הערבית. היא מקבלת עליה את החמולתיות והדתיות ששולטות בכיפה, את דיכוי הנשים ואת האלימות הפושה, ואף עושה שימוש במנגנונים החברתיים הקיימים כדי לגרוף קולות.

אלה מבין המצביעים היהודים שמתכוונים להצביע לרשימה הערבית, עושים זאת בשם המאבק נגד הגזענות ולמען הסולידריות. אך כיצד יהיה ניתן להיאבק בגזענות אם הרשימה עצמה היא ערבית באופיה ובהרכבה? הרשימה, למעשה, מבקשת להכפיף יהודים למרותם של הערבים. למצביעים היהודים ששוקלים להצביע לה אני רוצה לומר: לא מתקנים עוול בעוד עוול. רק רשימה המתבססת על יסוד השוויון בהרכבה, בענייניה ובקהלים שאליהם היא פונה תהווה תיקון. זה יצטרך להיות מלווה במאבק אמיץ בפונדמנטליזם, הן ברחוב הערבי והן היהודי. עלינו להראות כאן, בתוך ישראל, שערבים ויהודים יכולים להיות פרטנרים לרשימה אחת, לפני שבאים לפתור את הסכסוך הגדול. זאת תהיה תשובה נחרצת לטענה מימין, שאין פרטנר. כך תיסלל הדרך לשמאל אמיתי, יהודי ערבי, להגיע לשלטון ולשנות את המציאות.
*
הארץ, 2 במארס 2015


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים