אסמא אגבארייה זחאלקה || רשימה ערבית משותפת? לא תודה



הרשימה המשותפת משמרת את הנחשלות של החברה הערבית. היא מקבלת עליה את החמולתיות והדתיות ששולטות בכיפה, את דיכוי הנשים ואת האלימות הפושה, ואף עושה שימוש במנגנונים החברתיים הקיימים כדי לגרוף קולות. 


אסמא אגבארייה זחאלקה || 
רשימה ערבית משותפת? לא תודה


בבחירות 2015 אין אג'נדה. האידיאולוגיה הלאומית לעומת זאת זוכה לעדנה. המחנות התפלגו בהתאם ללאום והתבצרו בו. מפלגת הרצוג־לבני נקראת המחנה הציוני, אך התוכן היחיד של הציונות שם הוא הכותרת "רק לא ביבי". לא שומעים אג'נדות מדיניות וכלכליות ברורות, שאותה ציונות אמורה לקדם. מלות הקסם "המחנה הציוני" נועדו לקרוץ לימין, לומר לו, "אנחנו אתכם, אנחנו אתם, הערבים הם לא חלק מהקומבינה, אנחנו לא בוגדים". והם לא מאוד רחוקים מן האמת. הרי במלחמה בקיץ הם תמכו בנתניהו עד הסוף, ויתמכו בו גם בעתיד. שניהם אף ישבו בממשלות נתניהו, לפני שנהיה כה מאוס בעיניהם.

הערבים הוכרחו להתכנס במחנה הלאום שלהם, בעיקר בגלל המהלך של אביגדור ליברמן להעלאת אחוז החסימה ובשל החשש מהירידה העקבית בהצבעה ברחוב הערבי, נוכח אוזלת ידם של נציגיהם בכנסת. ושוב, חוץ מעצם האחדות אין אג'נדה ברורה — לא לגבי הטיפול בבעיות של החברה הערבית, ולא לגבי החברה בכלל. ההתלכדות השבטית משדרת מסר קשה שאנחנו, הערבים, מסכימים להידחק לפינה שאליה דחף אותנו הימין. אתם, הערבים, תתעסקו בענייני הערבים. אתם מחוץ למדינה, אם לא פיזית, אז פוליטית.

יש מי שמשלים את עצמם שהמחנה הערבי והמחנה הציוני ישתפו פעולה כמו בימי אוסלו העליזים. סליחה, מה היה עליז באותם ימים? הרי הסכמי אוסלו התפוצצו והתגלו כתרמית גדולה. ואילו האמת שממנה בורחים כולם היא שדווקא החיבור ההוא בין הערבים לשמאל היהודי היה בין הגורמים שתרמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. המסר ברור עד היום: לא ניתן לערבים לקבוע את גורל המדינה היהודית. ואם זה לא מספיק ברור, נחוקק את חוק הלאום ואם נוכל גם להדיר את הערבים מהכנסת, מה טוב.

כך, במקום להעניש את הימין, הענישו את הערבים. אהוד ברק, שנבחר ב–99' במידה רבה בזכות קולות הערבים, הגדיל לעשות כשקבע שאין פרטנר ושלח את הימין לשלוט לנצח. לא רק שהקשר עם הערבים נגדע, אלא שבכך השמאל חרץ את דינו. הרי אין לו יכולת להגיע לשלטון בלי הערבים. מצד אחר, נראה שהוא מעדיף את הפיוס הלאומי עם הימין והמתנחלים, על קשר עם הערבים, גם במחיר אובדן השלטון. זאת, אלא אם הערבים יתנדבו להמליץ על יצחק הרצוג (שתמך במלחמה) בשם הערך הלא קדוש של הרע במיעוטו.

ומה מציע אותו רע במיעוטו? מחוות של אמון לרשות הפלסטינית, ובמלים אחרות — נחזור 20 שנים אחורה לתחילת שנות ה–90. אז עוד היה על מה לבנות ואילו היום, מרוב התנחלויות והפקעות, לא נותר איפה לבנות את המדינה הפלסטינית. אותו רע במיעוטו — אין לו בעיה לתקוף בעזה או איראן, או לתמוך בכל דבר שהימין רוצה לעשות, רק בגיבוי בינלאומי בבקשה. הבשורה על פי הרצוג לא נושאת תקוות גדולות.

כשמציעים לי לתמוך ברשימה הערבית, אני כמעט נעלבת. למה עלי להצביע לערבים? כי אני ערבייה? כי אני שמאלנית? למה ולמי אני מצביעה בדיוק? לאוסף של מפלגות שכל ייחודן הוא אחדותן וערביותן? מצפים ממני להכריז שאני שייכת לשבט, לסקטור שיש לו בעיות מיוחדות, כמו חרדים למשל, ולוותר על הזכות להיות אזרחית שווה במדינה, שפועלת להשפיע על דעת הקהל וההחלטות של המדינה הנוגעות למלחמה, לשלום ולכלכלה.

בעבר הלאומיות הערבית הביעה רעיונות מתקדמים של שחרור מהקולוניאליזם, אך מאז קמו העמים על המשטרים הלאומיים שלהם. אני לא קונה את הלאומיות הערבית או כל לאומיות אחרת, כפלטפורמה לשלטון. ואם ניכנס רגע לעומק התכנים של המפלגות המרכיבות את הרשימה הזאת, נמצא שם את תומכי אסד וא־סיסי ואבו מאזן דרים בשכנות טובה עם תומכי האחים המוסלמים וחמאס. ומה אם אני בעד זרם שלישי, גם אם הוא עוד לא גדול ומשפיע, אך קיים ובועט? האם עלי לקבל את התכתיב של הכוחות הפוליטיים, ולוותר על המאבק ועל החלום להקים זרם אחר? לא, תודה.

הרשימה המשותפת משמרת את הנחשלות של החברה הערבית. היא מקבלת עליה את החמולתיות והדתיות ששולטות בכיפה, את דיכוי הנשים ואת האלימות הפושה, ואף עושה שימוש במנגנונים החברתיים הקיימים כדי לגרוף קולות.

אלה מבין המצביעים היהודים שמתכוונים להצביע לרשימה הערבית, עושים זאת בשם המאבק נגד הגזענות ולמען הסולידריות. אך כיצד יהיה ניתן להיאבק בגזענות אם הרשימה עצמה היא ערבית באופיה ובהרכבה? הרשימה, למעשה, מבקשת להכפיף יהודים למרותם של הערבים. למצביעים היהודים ששוקלים להצביע לה אני רוצה לומר: לא מתקנים עוול בעוד עוול. רק רשימה המתבססת על יסוד השוויון בהרכבה, בענייניה ובקהלים שאליהם היא פונה תהווה תיקון. זה יצטרך להיות מלווה במאבק אמיץ בפונדמנטליזם, הן ברחוב הערבי והן היהודי. עלינו להראות כאן, בתוך ישראל, שערבים ויהודים יכולים להיות פרטנרים לרשימה אחת, לפני שבאים לפתור את הסכסוך הגדול. זאת תהיה תשובה נחרצת לטענה מימין, שאין פרטנר. כך תיסלל הדרך לשמאל אמיתי, יהודי ערבי, להגיע לשלטון ולשנות את המציאות.
*
הארץ, 2 במארס 2015

Print Friendly and PDF

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים