27 בפברואר 2011

פוליטיקאים כשכירי חרב

סלמאן מצאלחה

פוליטיקאים כשכירי חרב

כל העולם צופה במעלליו של עריץ לוב. מועמר קדאפי אינו בוחל בשום אמצעי דיכוי. הוא משגר מטוסים לזרוע מוות ללא הבחנה, ומשלח שכירי חרב אפריקאים לטבוח בבני עמו. בתוך תוכו יודע קדאפי שהוא שליט טרחן וכל כך קטן בעיני העולם. עם זאת, הוא אינו יכול להשתחרר מתפקיד הרודן השבטי המגלומן.

כל העולם צפה בו עומד מול המצלמה, עם הגלבייה, ספרו הירוק והטורבן. הוא נאם ונהם כיאה לשליט לוב, שבעיניו היא "מנהיגת העולם". בנאומו לא פסח על דרכי הטיפול, שכנראה חביבות עליו מאוד, שנקטו מעצמות אחרות, ברמתה של לוב, כמובן. הזכיר את רוסיה, את ארה"ב, את סין, ולא פסח על ישראל.

על הצביעות המערבית לנוכח מה שמתחולל בלוב לא אכביר מלים. היא בולטת לכל עין בלתי מזוינת. לא על הצביעות המערבית, כי אם על הצביעות הערבית מבית אדבר כאן, שנאמר: צבועי עירך קודמים. על הצביעות של הח"כים ואנשי הציבור הערבים, שנסעו לפני כמה חודשים להתרפס לפני העריץ הלובי. הם שבו לארץ להתפאר ולפרסם בערבית את תמונותיהם וסיפוריהם על המפגש המרגש עם "מלך מלכי המלכים", ועוד כהנה וכהנה מליצות מבית היוצר של הח"כ אחמד טיבי.

נציגים מכל המפלגות, העדות והארגונים הערבים היו במשלחת שם - מוחמד ברכה מחד"ש, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה מבל"ד, טלב אל-סאנע מרע"מ ועוד ערב רב של אנשים רמי מעמד ונמוכי רוח. כולם חלפו על פניו, קדו לו קידה ולחצו את ידו. הוא, מצדו, בחן אותם מבעד למשקפי שמש, ואז הושיב אותם בקצה אוהלו והרביץ בהם תורה דמוגרפית.

גם הח"כ לשעבר עזמי בשארה, שברח והחל להופיע כפרשן בתחנה של עוד רודן קטן, הלך לחסות באוהלו של קדאפי. אולם מכיוון שגם הוא מגלומן קטן, לא היה יאה לו להצטרף למשלחת ערביי ישראל. הוא רצה לערוך ביקור נפרד. הוא התאווה לדבר עם קדאפי כדבר מגלומן אל מגלומן. בשארה אינו שונה מרוב האינטלקטואלים הערבים הצבועים. הוא בסך הכל משרתם הנאמן של עריצים כל עוד שלטונם חזק.

לפתע פתאום, משהתערער שלטונו של קדאפי, נזכר בשארה שיש עם לובי. הוא, כהרגלו, מעולם לא אמר מלה על עוולות שלטון העריצות בסוריה, המדכא זה עשרות שנים אזרחים סורים שוחרי חופש. הנה ציטוט ממה שחושבים סורים על הצביעות של בשארה: "מדוע אין העם הסורי זכאי לחופש ולזכויות, שהוא נהנה מהם בפלסטין בזכות אויביו הציונים?" הטיח בו סובחי חדידי, אינטלקטואל סורי גולה בפאריס.

האמת היא שאינטלקטואלים ערבים מן הזן של בשארה דומים יותר לאוכלי נבלות. כלהקת צבועים הם מחכים בצד, רואים לאן נושבת הרוח בג'ונגל הפוליטי הערבי, צופים בנפילתו של עריץ, ואז עטים לחטוף נתח "תהילה" משאריות הפגר.

כל אנשי הציבור הערבים שנסעו ללוב שימשו כשכירי-חרב פוליטיים בשירות הרודן קדאפי. עכשיו מן הראוי שיכו על חטא בפומבי, ויבקשו סליחה קודם כל מן העם הלובי. מן הראוי גם שיבקשו סליחה מהאזרחים הערבים שהם מתיימרים לייצג. חשבון נפש בפומבי לא רק מחויב המציאות, אלא גם יהיה סימן לכך שהם למדו את הלקח ובכוונתם לשנות את דרכיהם. אם לא יעשו כן, על האזרחים הערבים להפנות להם עורף ולשלוח אותם לפח האשפה. בדיוק כפי שעמי ערב מתקוממים נגד מנהיגיהם המושחתים. ויפה שעה אחת קודם.
*
פורסם: מאמרים ודעות - הארץ, 27 בפברואר 2011
***
For English, press here
*
ראה גם: "ביקור עלוב בלוב"
, אפריל 2010
___________________________

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

2 comments:

  1. מתוך ביקור עלוב בלוב: "אחרי דברי החנופה, הושיב אותם האח המנהיג הדגול, הוד מעלתו, "מלך המלכים" ו"קיסר הקיסרים" והרביץ בהם תורה אינפנטילית במשך כשעתיים תמימות, כפי שדווח. הוא קרא להם, בין השאר, לשאת שתיים, שלוש ואף ארבע נשים ולהוליד הרבה ילדים. וכל זאת, בלי שאיש מהם יפצה פה".

    לא נכון. ראה כאן: "זועבי, הידועה במאבקה למען זכויות הנשים הפלסטיניות בישראל, לא היססה והעירה לקדאפי שתורתו איננה מקובלת עליה, שכן היא מקפחת את הנשים. דממה השתררה באוהל. לא מקובל לקטוע את דברי המנהיג, הסבירו לנו בתדרוך לפני הפגישה. קדאפי האזין, התקפל והמשיך בנאומו. הסיפור הזה, שמתפרסם כאן לראשונה, מוכיח שזועבי קורצה מחומר קשיח וקשוח, לוחמת בלתי מתפשרת על עקרונות מפלגתה, בפנים ובחוץ".
    מתוך: "זוהיר אנדראוס | כולנו זועבי" (הארץ)

    בתוכניתו של ירון דקל, הכל דיבורים, רשת ב', יום 21 בפברואר שנה זו, פתח ירון דקל את תוכניתו בתמיהות דומות לאלו שהועלו כאן. מייד לאחר מכן ראיין ירון דקל את ג'מאל זחאלקה, ונתן לו כ15 דקות כדי להציג את טיעוניו. "תמציא לי ציטוט אחד, בערבית או באנגלית, בו היללתי את קדאפי", הציע לו זחאלקה, תוך כדי זעמו על המונח הציוני "המפלגות הערביות".

    את ההתקפות האישיות על בשארה לא התחיל הכותב במאמר זה. קדם לו מאמר (10 בפברואר, הארץ) בו האשים הכותב את אל ג'זירה בשיתוף פעולה עם האמריקנים, בעוד כל הציונים מגוללים את שיתוף הפעולה דווקא עם איראן.

    עזמי בשארה לא ברח. רק ציונים יגידו דברי הבל כאלו. ג'וליאנו מר התייחס בזמנו (אחי, עזמי בשארה) גם לאוכלי הפגרים שעטים על עצמות שנזרקות אליהם מיושבי השולחן הציונים ושקראו לו להשאר. בשארה, בהסתלקותו, בגירושו ע"י הציונים, מסמל כי אינו מאמין שייעשה משפט צדק בבית דין ציוני. פרשת אמיר מח'ול הוכיחה עד כמה צדק. אין לשכוח גם את מצבו הבריאותי של בשארה, ואת הספק שהציונים אכן ידאגו כראוי לבריאותו. את זה לא תוכל לקרוא ב'הארץ', היות והעורך אלוף בן מצנזר תדיר תגובה זו בכל פעם שעולה עניינו של בשארה.

    הכותב עצמו הוא משרתם הנאמן של עריצים. עריצים מהזן הנתעב ביותר - הציונים. הוא מציע לערבים לדבר עברית (ערבי, דבר עברית, הארץ, וראו את מאמר התגובה של תאמר מצאלחה, גם כן ב'הארץ'), הוא מעולם לא קרא להסגרתו של כפילו של קדאפי, רוצח ההמונים ופושע המלחמה אהוד ברק או כל פושע מלחמה אחר, להאג. (היחידי שעשה כך הוא זחאלקה).

    נזכיר גם כי מי שדרש מאבו מאזן להתפטר בעקבות דבריו בוועידת הפת"ח 2009 ("בדיוק כפי שעמי ערב מתקוממים נגד מנהיגיהם המושחתים") הייתה מפלגת בל"ד. ידידיו הטובים של הכותב ממפלגת חד"ש שתקו כדגים. גם בעת חשיפת מסמכי אל ג'זירה, שהראו בדיוק מי משתף פעולה עם רודנים ומנהיגים מושחתים (כאילו שלא ידענו), זכו החושפים והפרשנים במטר קללות מאבו מאזן וממושחתיו- יקירי תנועת חד"ש וקדימה. בעוד תרומתה ההיסטורית של אל ג'זירה (כולל פרשניה הרהוטים) בשינוי פני המזרח התיכון ובחלקה המכריע של המהפכה במצרים תיזכר בדברי ימי ההיסטוריה עוד שנים רבות, ימשיכו הציונים מחד ומסאלחה מאידך להאשים רשת זו בשיתוף פעולה עם האמריקנים מחד או עם האיראנים מאידך עד שיזרקו, 10 עד 20 שנה לכל היותר - זמן חורבנה המשוער של המדינה הציונית - לפח האשפה של ההיסטוריה. כל העולם כולו שיתף פעולה עם קדאפי, כל העולם כולו שיתף פעולה עם אהוד ברק ורבי מרצחיו, וכל הפרשנים מילאו פיהם מים. לא, לא כולם. במאמר מתחילת 2010 הסביר בשארה באל-אהרם על צביעותם של מנהיגי העולם המערבי בקריטריונים לפתיחת משפט בינ"ל בהאג. מומלץ מאד לשמוע גם את דבריו של זחאלקה בראיון שנתן לירון דקל, דברים אליהם הציונים אינם מודעים (למשל יוסי שריד, שכתב גם הוא דברים דומים ב'הארץ' אך לפחות ציין את זועבי כיוצאת דופן ולא הכלילה ברשימה השחורה) אך מצאלחה מודע גם מודע.

    עוד לא קם היהודי שהביא טיעונים לשלילת דרכו של בשארה. היחיד שניסה (אינני מתייחס לציונים - דעתם חשובה כקליפת השום) היה מירון רפופורט במאמרו "חבר, אתה לא כל כך חסר" (העוקץ). מאמרי התגובה של יהודה שנהב, עדי אופיר, יואב פלד, אמנון רז קרקוצקין ואחרים שלחו אותו לחזור ולעסוק בזכויות אדם ולא לבלבל את המוח. הוא לפחות לא עסק באופיו של בשארה, אלא במשנתו. מצאלחה אפילו בזה אינו עוסק, אלא מוצא לנכון להתקיף אך ורק את אופיו של האיש.

    לא יעזור לך. בשארה אחד הצליח לעצור את תהליך הישראליזציה. אלף ציונים ואלף מאמרים לא יחזירו את הגלגל לאחור. תרומתו נכנסה לדפי ההיסטוריה. מאמריך, עם כל הכבוד, רחוקים מאד מכך.

    השבמחק
  2. דרור בלאד אתה הזוי ולא שפוי.. למה אתה גר כאן?? אפילו שם המשפחה שאימצת מראה שאתה חייב להשכיר דירה ברמאללה דחוף רק מומלץ להשכיר שכירי חרב לפני שאתה עוצם עין לנצח

    השבמחק

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים