26 בדצמבר 2012

להחרים את הבחירות

ישנם גם את אלו שנמנים עם הזן הבזוי, שכל רצונו הוא להשתמש באזרחים הערבים כדי להחליף את שלטון הימין, ואחר כך לזרוק אותם.

סלמאן מצאלחה|| להחרים את הבחירות


כלי התקשורת אוהבים מערכות בחירות. כולם כאן רוצים להרגיש אמריקה, אבל בוחרים רק את הקליפה האמריקאית הנוצצת. על המהות איש לא ידבר. כולם אוהבים לדבר על צדק חברתי, כי זה מאוד אופנתי. איש לא אומר ממי וממה להפקיע ובמי ובמה להשקיע.


מדוע מוצאים עניין כאן בסיפור הריצה המשותפת של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן? הרי שניהם יושבים באותה קואליציה זה שנים ואיש לא יכול להצביע על שוני אידיאולוגי ביניהם. זאת ועוד, על תשתית "הליכוד-ביתנו" אפשר להקים עוד קומה ולצרף עוד בית - "הבית היהודי". שכן, מי יכול להצביע על הבדלים רציניים בין כל המפלגות האלו?

לא זאת אף זאת. בסוגיות כמו כיבוש, מלחמה, שלום, צדק לאומי ועוד זוטות "לא חשובות" כאלה, הרי שאין הבדל בין כל המפלגות הציוניות. על כך יעידו הקפיצות הלא אקרובטיות של ח"כים מפה לשם ומשם לפה. כל המקפצים למיניהם עושים זאת ביודעם שאין תהום פעורה בין המפלגות המתרוצצות בשטח. המעבר אינו דורש ויתור על עמדה חלילה, כל שנדרש מן הח"כ העובר ושב הוא צעד קליל. בחזקת, הושט הרגל ודרוך בה.

מנקודת מבטו של האזרח הערבי, האפרטהייד הישראלי העממי חוגג שעות נוספות בתקשורת. מכנסים מפלגות שונות תחת שם הקוד "מפלגות ערביות", במטרה להדיר ציבור שלם מהשיח הפוליטי הישראלי. בין השאר אפשר לראות ביטוי לכך במאמרו של ארי שביט ("בחירות של איוולת", "הארץ", 20.12). שביט מכריז במאמר כי "הישראלים מקבלים בימים אלה החלטה בלתי חוזרת להנציח את הכיבוש ולסיים את הציונות", וקובע: "חוץ מציפי לבני וזהבה גלאון איש אינו מדבר על כך. חוץ מהתנועה ומרצ איש אינו משמיע קול זעקה". במילון הפוליטי של שביט לא קיימות מפלגות ישראליות כשרות למהדרין כמו חד"ש ובל"ד, שנשבעות אמונים למדינת ישראל בכנסת ישראל. במילון שלו לא קיימים ח"כים ישראלים כשרים כמו דב חנין ואחמד טיבי. כך, אם כן, מתנהלות להן הבחירות ב"מדינת היהודים" של שביט ושות'.

ישנם גם את אלו שנמנים עם הזן הבזוי, שכל רצונו הוא להשתמש באזרחים הערבים כדי להחליף את שלטון הימין, ואחר כך לזרוק אותם. אלה נשמעים מצרים על כך שהערבים לא מתאחדים למפלגה ערבית אחת ומגדילים את הייצוג. ובכן, הנה סקופ: כמו היהודים, גם הערבים נחלקים בין שמאל לימין - הן פוליטי והן חברתי. כמו היהודים, גם בין הערבים יש חילונים, דתיים, מסורתיים וכו'. בקרב הערבים ישנן גם מקבילות מפלגתיות. הנה למשל, רשימת רע"ם-תע"ל היא המקבילה הערבית ל"בית היהודי". שכן, זוהי מפלגה איסלאמיסטית נטו, מפלגת "הבית המוסלמי", שאין בה שום זכר לערבים נוצרים או דרוזים, שלא לדבר על חילונים אמיתיים.

הטענה האומרת שהערבי שלא מצביע משול למי שמצביע לנתניהו, היא טענה שבאה מצד הזן הגזעני הבזוי. השאלה האמיתית היא, מדוע אזרח ערבי צריך להמליך עליו את תואמי-נתניהו? הרי, לא שמענו מאף מפלגה התחייבות לכך שיהיה ייצוג לאזרחים הערבים בממשלה, כל ממשלה שתקום. לא שמענו התחייבות כזאת מצד כל הטוענים להחליף את נתניהו. אם כן, בשביל מה להצביע? בשביל להיות גוש חוסם, בחזקת הערבי עשה את שלו, הערבי יכול ללכת?

כל ההתרוצצויות הפוליטיות והפרשנויות לא ישנו את התמונה. תחת שמי הפוליטיקה הישראלית אין כל חדש. דומה כי הכותרת המסכמת את הבחירות האלה היא "ישראל נוחרת". ובכן, צריך לומר בפה מלא: לא תודה. לכן, אני קורא להחרמת הבחירות.
*
פורסם: דעות-הארץ, 26 בדצמבר 2012
***
For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

תגובה 1:

  1. סלמאן מצאלחה שלום,

    אי השיוויון בין החברה היהודית לערבית בישראל הוא מתסכל.
    אינספור מחקרים, המלצות והבטחות לקידום השיוויון האזרחי מחד ופערים מעמיקים מאידך.
    מה נותר לאזרח ישראלי, יהיה זה יהודי המופלה לטובה או ערבי המופלה לרעה,
    לעשות למימוש החלום הבסיסי של חיים בשיוויון ובכבוד בין כל אזרחי המדינה?

    אילו שאינם מבקשים שיוויון ימשיכו להשקיע משאבים בשימור ההפליה וההדרה של אזרחי ישראל הערבים.
    לאילו מאיתנו שמבקשים שינוי, שמבקשים שיוויון יש שתי חלופות בלבד
    Ballot or Bullet או בעברית פתק או נשק.

    לילדנו אינני מאחל חיים במדינה מפלה כמדינת ישראל.
    אני תקווה שלא נכשל בקידום השיוויון דרך הקלפי,
    אך אם לא ננסה הרי אנו אומרים לילדנו קחו נשק או קבלו את אי השיוויון.

    שלך
    שותפך לחיים בארץ הזו
    אבישי

    השבמחק

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים