פרשנויות

סלמאן מצאלחה || פרשנויות

עֵינַיִם שֶלֹּא מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת,
לֹא רוֹאוֹת אֶת הַחֹשֶך.

יָדַיִם שֶלֹּא מַצְבִּיעוֹת עַל הָאֹפֶק
לֹא יוֹדְעוֹת לְצַיֵּר אֶת הַיָּם.

רַגְלַיִם שֶלֹּא פּוֹסְעוֹת בַּדְּרָכִים,
שׁוֹקְעוֹת בַּאֲדָמָה.

עַיִן שֶׁלֹּא נֶעֱצֶמֶת,
לֹא פּוֹתַחַת שַׁעַר לְפַרְשָנוּיוֹת.

יָד שֶלֹּא מוּשֶׁטֶת לְעוֹבְרִים
לֹא חוֹשֶׂפֶת אוֹתָם בְּמַעֲרוּמֵיהֶם.

רֶגֶל שֶׁלֹּא כּוֹשֶׁלֶת
לֹא יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶך חֲזָרָה.

עֵצִים שֶׁלֹּא נוֹתְנִים פְּרִי
לֹא נוֹתְנִים פְּרִי מֵרְצוֹנָם.

אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים
לֹא זוֹכְרִים דָבָר.

בָּתִּים שֶׁלֹּא מְכַבִּים אֶת הָאוֹר,
נְטוּשִׁים וַדַּאי.

דֶּלֶת שֶׁלֹּא נִסְגֶּרֶת
לֹא סוֹלֶלֶת דֶּרֶךְ לְמַסָּע.

בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
לֹא מְקַבֵּל אוֹרְחִים.

אָדָם שֶׁלֹּא מְדַבֵּר
לֹא יוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר
אֶת סוֹדוֹ.


הַיֶּלֶד הֶחָכָם -
נִרְדָּף בְּתוֹךְ חֲלוֹם זָנוּחַ.

הָאִישׁ הַזָּר - בּוֹדֵד בְּכֶלֶא הָרוּחַ.

הָאָרֶץ הַקְּרוֹבָה -
רְחוֹקָה             כְּמֶרְחַק כְּאֵב

מִפֶּצַע פָּתוּחַ.




*




מתוך: ”בעפר, באבן” (ערבית: פי אלת’רא, פי אלחג’ר), הוצאת ראיה, חיפה, ינואר 2013