שבט אחים

בעד השבט, נגד המדינה

כל עוד הסכסוך היהודי-ערבי לא בא על פתרונו, תמשיך השבטיות הדתית, הלאומית והעדתית לפורר את החברה הישראלית כולה, יהודית כערבית...

סלמאן מצאלחה || שבט אחים

תוצאות הבחירות חשפו אמת מרה שמנסים כל הזמן לטאטא אל מתחת לשטיח: מאה שנים של ציונות מחד ולאומיות פלסטינית מתפתחת במקביל מאידך, לא יכלו למחוק את קווי המתאר של הערב-רב של יושבי ומתיישבי הארץ.

פילוח המצביעים לפי רקע כלכלי, עדתי ודתי, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים, לא מותיר מקום לספק שההצבעה לא חורגת מגבולות השבטיות המושרשת בחברה הישראלית. לא צריך זכוכית מגדלת כדי לראות שהיהודים-הערבים, או מה שמכונה עדות המזרח, מצביעים למפלגות הימין ולמפלגות חרדיות כש"ס, כיוון שאין להם דרך אחרת לבדל את עצמם מהערביות שלהם. הן הימין והן הסממנים הדתיים ימשיכו לשלוט אצלם בכיפה כל עוד הסכסוך היהודי-ערבי לא בא על פתרונו.

גם ההצהרה של יאיר לפיד שלא יצטרף לגוש חוסם עם "זועביז" צמחה על רקע אותו סכסוך לאומי שבשיאו נרצח ראש ממשלה. הלאומנות היהודית רצחה ראש ממשלה בישראל על בסיס הטענה שאין לו רוב יהודי. אם כן, הרצח של יצחק רבין ממשיך לתת את אותותיו בחברה ה"ישראלית", שלפיד הוא הכוכב החדש שלה. מי שלא מביא בחשבון את המפלגות הערביות, אינו שונה מאוהדי בית"ר ירושלים נושאי דגל ה"טהורה לעד".

גם ההצבעה בצד הערבי אינה שונה, שכן במהותה זוהי הצבעה עדתית ושבטית. באום אל-פחם, העיר שבה "האופיום להמונים" מחולק בשפע, מתברר לפתע שהתושבים גילו את המרקסיזם - כמחצית מהמצביעים נתנו את קולם לחד"ש. לו השינוי הזה היה אמיתי, ודאי חד"ש היתה זוכה בראשות העיר, ולא התנועה האיסלאמית. ההסבר להצבעה לחד"ש הוא שבטי: הוציאו מהרשימה את עפו אגבאריה, המועמד של חד"ש, ולא יישאר זכר לתודעה המרקסיסטית המדומיינת בעיר האיסלאמיסטית.

משהו דומה התרחש בירכא, יישוב דרוזי גדול, שם קרוב ל-40% הצביעו בעבור חד"ש. אולם מבט על התפלגות ההצבעה חושף תמונה מעניינת: קרוב ל-50% מבעלי זכות ההצבעה בירכא נתנו את קולותיהם למפלגות כמו ש"ס, הליכוד-ביתנו והבית היהודי. חד"ש קיבלה הרבה קולות מכיוון שהציבה מועמד מהכפר במיקום גבוה.

בדלית אל-כרמל הדרוזית מתברר כי יותר מ-85% בחרו במפלגות ציוניות, בראשן קדימה, הליכוד-ביתנו, העבודה ואפילו ש"ס. שם כמעט בכלל לא נתנו קולות לחד"ש, ולא לשאר המפלגות הערביות. ההסבר לכך פשוט: על הקהילה הדרוזית עובר תהליך מתמשך של התבדלות מהערביות, בדומה לתהליך שאותו עוברים בני עדות המזרח.

לשם המחשת הקיטוב העדתי ניקח לדוגמה את קלנסואה, יישוב ערבי גדול במשולש. היישוב הצביע ברובו למפלגות ערביות, אולם התפלגות הקולות חושפת כי מעל 50% הצביעו בעבור רע"מ, כלומר הצבעה למפלגה האיסלאמיסטית הבדלנית. כך קרה ברוב היישובים המוסלמיים.

לקראת סוף יום הבחירות, כשהתברר כי אחוז ההצבעה בקרב הערבים נמוך מאוד, נכנסו המפלגות "הערביות" לפאניקה ואף הקימו מטה מיוחד ויצאו להאיץ באזרחים לצאת ולהצביע. הם אף דאגו להפיץ קריאה מגוחכת מהליגה הערבית, שקראה לערבים בישראל להצביע בהמוניהם.

הגדיל לעשות ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל), שמתח ביקורת על ערביי ישראל שלא הצביעו. הוא האשים אותם שבגללם "אבד המנדט של טלב א-סאנע לטובת מתנחלת מהבית היהודי". טיבי שכח שהוא עצמו נמנה עם רשימה שאינה שונה מהבית היהודי. הוא חבר ברשימה משותפת עם הבית-המוסלמי, "הטהור גם הוא לעד", כמאמר סיסמת בית"ר.

ובכן, כל עוד הסכסוך היהודי-ערבי לא בא על פתרונו, תמשיך השבטיות הדתית, הלאומית והעדתית לפורר את החברה הישראלית כולה, יהודית כערבית.

פורסם: דעות-הארץ, 5 בפברואר 2013

***