לידיעת התלמיד אובמה




הגזענות פורחת בחסות האדישות של משרד החינוך, שאינו עושה מאומה כדי להילחם בתופעה. הגזענות פורחת גם בחסות כל ממשלות ישראל...

סלמאן מצאלחה || לידיעת התלמיד אובמה


למרות שהנשיא ברק אובמה מכהן בקדנציה השנייה שלו בבית הלבן, הרי שבכל הקשור לבעיה הישראלית־הפלסטינית הוא ממשיך להתנהג כתלמיד שלא סיים עדיין להכין שיעורי בית. בן רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי, מספר לכתבים שאובמה מעוניין בביקורו באזור בעיקר להקשיב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. הוא רוצה לשמוע מהם על תהליך השלום ואיך הם רואים את המהלכים הבאים הנחוצים כדי לקדמו. בכך משול אובמה בעיני למי שקיבל תעודת סיום - פרס נובל לשלום - בלי שעבר את הבחינות.

מספרים לנו שאובמה גם רוצה לדבר אל הצעירים בישראל. אז אולי כדאי להביא לידיעתו של התלמיד המתמיד אובמה, כמה מהדברים שחושבים אותם צעירים עליו ועל שכמותו: "אני לא רוצה לראות שחורים בשום מקום - לא ברחוב, לא בקניון ולא ברכבת הקלה", אומר תלמיד י"ב בירושלים ומוסיף: "בכל שחור... יש חלק קטן שיכול להתהפך עליך ולתקוע בך סכין. לא יעזור כלום: בשורשים שלהם הם נגד היהודים". נכון, אלה לא הציטוטים המדויקים. במקור הם אמרו “ערבים”, לא “שחורים” (“יש בנו שנאה והיא תנצח”, אור קשתי, “הארץ”, 15.3), אבל מהדברים האלה אפשר לקבל מושג על הלכי הרוח בקרב הצעירים.

הצעירים בישראל, אובמה, לא מתביישים בהיותם גזענים, נהפוך הוא: הם מצהירים שהם גזענים גאים. הם שונאים ערבים ולא מוכנים שילד ערבי ילמד בבית הספר שלהם. הם לא רוצים להכיר ערבים ולא לבוא אתם במגע. הערבים לא מעניינים אותם והם לא רוצים ללמוד עליהם דבר. רק הקבוצה שלהם - היהודים - מעניינת אותם. זאת ועוד, מסקרים שנערכו באחרונה עולה תמונה קודרת אף יותר. יותר ממחצית בני הנוער היהודים בישראל חושבים, ש”אין להעניק לערבים אזרחי המדינה זכויות זהות לאלו של היהודים”, וציינו כי “לא צריך לאפשר להם להיבחר לכנסת”.

אלה הם הצעירים שאתה כל כך משתוקק לדבר אתם. קשתי מוסיף ומדווח, ש”הגזענות אינה נחלתם של בתי ספר מרקע חברתי מסוים. מורים בירושלים מספרים כי היא מפעפעת גם במוסדות יוקרתיים, בשיעורי אזרחות והיסטוריה, בהפסקות בחצר, ואחרי יום הלימודים בקניון”. אפשר להוסיף על כך עוד דבר, חשוב לא פחות: הגזענות בארץ איננה נחלתם של בני הנוער בלבד. גם ממשלות ישראל לדורותיהן ועל כל הרכביהן, משמאל ומימין, דתיים וחילונים, תמיד היו ”טהורות לעד”, כמאמר הכרזה שנושאים בגאון אוהדיה של קבוצת הכדורגל בית”ר.

הגזענות פורחת בחסות האדישות של משרד החינוך, שאינו עושה מאומה כדי להילחם בתופעה. הגזענות פורחת גם בחסות כל ממשלות ישראל. בישראל, אובמה, תמיד מרכיבים ממשלות על טהרת היהודים. לפעמים יושבים בהן כאלה שטוענים שהם יהודים בניגוד לעמדת הרבנים, וגם זה בסדר. שכן, יהודי בישראל הרשמית הוא כל אזרח ישראלי. התנאי היחיד שצריך לעמוד בו כדי להיות בקואליציה, הוא שאינך ערבי. 20% מאזרחי ישראל, אובמה, הם ”שחורים”, כלומר ערבים. 20% מהאוכלוסייה מודרים מכל עמדת השפעה על חיי הארץ הזאת. דומה, כי גם אתה עצמך משתף פעולה עם ההדרה הבזויה הזאת. שווה בנפשך היכן היית עומד במצב דומה בארצך שלך, ואידך זיל גמור.

*
פורסם: דעות-הארץ, 19.03.2013
*


שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים