המיעוט הבלתי נראה


 ברגע היסטורי אחד נותקו האנשים שנותרו במולדת, שהוכרזה כמדינת ישראל, מן הסביבה הטבעית והתרבותית שלהם. ”שארית הנכבה” מצאה את עצמה ניצבת חסרת אונים מול תנועה ציונית מאורגנת, מול ”שארית פליטה” אחרת ומול קוממיות יהודית בארץ ישראל־פלסטין.

סלמאן מצאלחה || המיעוט הבלתי נראה


לפני כשני עשורים נזדמן לי לפגוש בנתב”ג מכר פלסטיני שכיהן באותה עת כשר בממשלתו של יאסר ערפאת. לא שאלתי אותו לאן מועדות פניו, כיוון ששיערתי שבוודאי היה בדרכו לעוד מופע בחסות אירופית, שבו מנגנים ישראלים ופלסטינים בניצוחו של מאסטרו כזה או אחר את סימפוניית הבירבורים הבלתי גמורה.

רק דבר אחד לכד את מבטי באותו רגע. השר הפלסטיני החזיק בידו דרכון בצבע שונה. הוא אמר שזהו הדרכון הפלסטיני החדש. עיינתי בו קלות והחזרתי לו את מסמך ”הזהות” החדש שלו.

תוך כדי שיחה עלה במוחי רעיון משונה במקצת. לחשתי באוזניו, כממתיק סוד, כי הרבה אזרחים יהודים בישראל מחזיקים ברשותם בעוד דרכון אחד לפחות, נוסף על הישראלי. לכן, אמרתי לו, מאחר שהוא שר בממשלה הפלסטינית החדשה שמנפיקה דרכונים, אולי הוא יוכל לסדר לי דרכון פלסטיני. וכל זאת, כדי להיות במעמד שווה לזה של בני הדודים נושאי הדרכונים הצבעוניים.

תשובתו של השר היתה קצרה: אתה ישראלי, וישראלים, גם אם הם ערבים ופלסטינים, לא יכולים להחזיק דרכון פלסטיני. השיחה לא ארכה זמן רב משום שמיהרנו, כל אחד בדרכו לכיוון אחר, בנמל התעופה שנושא בגאון את שמו של בן־גוריון.

התשובה הנ”ל שבה ועולה במוחי מדי פעם. ראשית, יש להתוודות שאינני שש כל כך להחזיק דרכון פלסטיני, שאיננו מציאה גדולה. אולם תשובת השר חושפת את הטרגדיה של הציבור הערבי בארץ במלוא עוצמתה.

ברגע היסטורי אחד נותקו האנשים שנותרו במולדת, שהוכרזה כמדינת ישראל, מן הסביבה הטבעית והתרבותית שלהם. ”שארית הנכבה” מצאה את עצמה ניצבת חסרת אונים מול תנועה ציונית מאורגנת, מול ”שארית פליטה” אחרת ומול קוממיות יהודית בארץ ישראל־פלסטין.

הערבים בארץ סבלו שנים רבות מהדרה כפולה. מצד אחד, העולם הערבי מסביב התייחס אליהם בזלזול ובתיעוב, משל היו חצי יהודים. אמנם יחס זה התעמעם במרוצת השנים, אך הוא לא נעלם לגמרי. מצד שני, גם המדינה היהודית החדשה, שבה הם מצאו את עצמם אזרחים, מדירה אותם - מעצם הגדרתה. ההצהרה במגילת העצמאות, שהמדינה ”תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”, ניתנה כמס שפתיים ותו לא.

ההדרה הכפולה של הערבים בארץ דחפה אותם ואת מנהיגיהם לדבר בשתי שפות. מחד גיסא, לעשות נפשות כדי להגיע לכנסת ישראל ולהישבע אמונים למדינה היהודית במטרה להרגיע את היהודים. ומאידך גיסא, להופיע בעיני הערבים מסביב כמי שהינם יותר קתולים מהאפיפיור, יותר לאומנים־ערבים מנאצר, יותר סונים משייח‘ אל־אזהר ויותר שיעים מחמינאי ונסראללה, וכל זאת על מנת להרחיק מעצמם את החשד שהם משתפים פעולה עם הציונים.

הסכמי אוסלו בין אש”ף לישראל ניתקו סופית את הערבים בארץ מן הפתרון הלאומי של הסכסוך הישראלי־הפלסטיני. לכן, הגיע הזמן להעלות לדיון ציבורי את הסכיזופרניה הפוליטית של הערבים בארץ. הערבים בארץ חייבים לדבר בלשון חדה וברורה, הן לאוזניים יהודיות והן לאוזניים ערביות. לכן, כאשר ניסיונות לחידוש המו”מ לקידום הפתרון הלאומי שבים ועולים, על ההנהגה הערבית בארץ לדרוש שנציגות שלה תהיה שותפה בדיונים. הדברים נוגעים לגורלם במולדתם.

צריך לומר לכל מאן דבעי: מי שלא יקבל את הערבים בארץ כחלק מן הפתרון הוא ימצא אותם בסופו של דבר כחלק מן הבעיה.
*
פורסם: דעות-הארץ, 12 באפריל 2013

For English, press here


שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית