29 במאי 2013

שלי יותר גדול




שוב ושוב צצים דמוגרפים, שסופרים וממיינים ועושים סלקציה בין יהודים, ערבים ושאר בני אדם.

סלמאן מצאלחה || שלי יותר גדול

מה עושים דמוגרפים למחייתם? סופרים בני אדם. לכאורה זה נשמע כמו פעולת חשבון מייגעת אך פשוטה, שכל אחד יכול לעשותה. אולם הדמוגרפיה, משום מה, נחשבת ל”מדע”. זה מדע מאוד חמקמק, לפחות בכל הקשור לכינוס המספרים בקטגוריות קשיחות על מנת לבדלן זו מזו.

העניינים מסתבכים, כשלספירת האנשים ומיונם ללאומים ולעמים מתחילים להתלוות ניחוחות גזעניים והתרברבות ב”שלי גדול יותר”. שכן, לא רק שהגודל לא קובע, אלא שגם אין הגדרה חד־משמעית של המושגים האלה. אבל גם אם מתעקשים לדון בשאלה, הרי על העוסקים בה להסכים על עיקרון אחד בסיסי: כל הגדרה של המושג חייבת להיות אוניוורסלית וכזאת שאפשר ליישמה על כולם ללא יוצא מן הכלל. שכן, אין מותר אדם מאדם ואין מותר עם מעם.

בשנים האחרונות, וככל שהכיבוש הישראלי בשטחים התמשך והתבסס והמאבק הלאומי הלך והסלים - כך השיח הדמוגרפי החריף ותפס תאוצה בעקבותיו. שוב ושוב צצים דמוגרפים, שסופרים וממיינים ועושים סלקציה בין יהודים, ערבים ושאר בני אדם.

כל נושאי דגל ספירת המלאי של היהודים לעומת ה”גויים” באקדמיה הישראלית לא יודעים לתת תשובה מוסכמת על השאלה הפשוטה ”מיהו יהודי”. הגדרה חד־משמעית בעניין זה נמצאת רק אצל האורתודוקסיה היהודית, כלומר אנשי הדת, שהם שומרי הסף המגינים על שער הכניסה ליהדות. מי שיודע לנסח את הדברים באופן ברור הוא מי שנמנה עם הזרם הזה: ”חייבים להזכיר, כי הגיור הוא אקט הלכתי מובהק. אין לאף בן אנוש סמכות לשנות קוצו של יו"ד מן ההלכה המסורה לנו. לכן יהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה, או שעבר גיור כהלכה. שום פעלול לולייני לא יבוא במקום ההלכה הפסוקה”, קבע מאיר פרוש את סף ההשתייכות ליהדות (”איזו שנאה“, “הארץ”, 2008). לא רק כל המפלגות הדתיות מחזיקות בהגדרה החד־משמעית הזאת - גם מדינת ישראל הרשמית, על כל ממשלותיה, משמאל ומימין, מחזיקה בה מאז היווסדה.

בהקשר זה ראוי לחזור ולהזכיר את העתירה לבית המשפט שהגיש הסופר יורם קניוק ושבה ביקש להירשם במרשם האוכלוסין כ”חסר דת”, כמו נכדו, שמדינת ישראל רשמה אותו ככזה מכיוון שסבתו אינה יהודייה. בית המשפט, כזכור, קיבל את עתירתו של קניוק. פסיקתו לא הפריעה לאורתודוקסיה היהודית כהוא זה. הגדיל לעשות ח”כ ישראל אייכלר מיהודת התורה, כשסיכם את עמדת היהדות בנדון במלים: "מצדי שירשום את עצמו בתעודת הזהות כקוף או כחייזר שהגיע מהחלל החיצון" (“מעריב”, 2.10.2011).

דבריהם של פרוש ואייכלר מעידים כאלף עדים על המהות הדתית שבשורש היהדות, שאינה שונה ממהותן של דתות אחרות. מהות זו מנתצת לרסיסים כל טיעון ציוני הקשור למדינת ישראל ומדינת הלאום היהודי. אין בדברים האלה כדי לשלול את קיומו של עם יהודי היסטורי השייך לאזור הזה, אך יש להבדיל בין העם היהודי ההיסטורי הזה לבין היהדות כדת, שאליה יכולים להסתפח בני עמים אחרים, כפי שקרה במרוצת ההיסטוריה.

כדי להדגים את המורכבות הזאת אציג את ההנחה הבאה: אם מחר בבוקר יחליטו מיליון סינים או יפנים להתגייר על־פי ההלכה האורתודוקסית המחמירה ויתחילו לקיים את מצוות היהדות, הרי שבעיני שומרי הסף של היהדות הם ייחשבו יהודים לכל דבר מבחינה דתית. אולם בהסתפחותם ליהדות מתגיירים אלה לא יפסיקו להיות יפנים או סינים מבחינה לאומית וגזעית. זאת ועוד, התגיירותם לא תשייך אותם בשום צורה שהיא לעם היהודי ההיסטורי השייך למקום הזה, קל וחומר שלא תיתן להם עילה לתבוע זכויות היסטוריות כאן.

מסוג שיח כזה איש לא יוצא נקי, כמובן. ולכן, מן הראוי לשים לו קץ.
*
פורסם: הארץ,   29.05.2013






שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים