שלי יותר גדול

שוב ושוב צצים דמוגרפים, שסופרים וממיינים ועושים סלקציה בין יהודים, ערבים ושאר בני אדם.

סלמאן מצאלחה || שלי יותר גדול

מה עושים דמוגרפים למחייתם? סופרים בני אדם. לכאורה זה נשמע כמו פעולת חשבון מייגעת אך פשוטה, שכל אחד יכול לעשותה. אולם הדמוגרפיה, משום מה, נחשבת ל”מדע”. זה מדע מאוד חמקמק, לפחות בכל הקשור לכינוס המספרים בקטגוריות קשיחות על מנת לבדלן זו מזו.

העניינים מסתבכים, כשלספירת האנשים ומיונם ללאומים ולעמים מתחילים להתלוות ניחוחות גזעניים והתרברבות ב”שלי גדול יותר”. שכן, לא רק שהגודל לא קובע, אלא שגם אין הגדרה חד־משמעית של המושגים האלה. אבל גם אם מתעקשים לדון בשאלה, הרי על העוסקים בה להסכים על עיקרון אחד בסיסי: כל הגדרה של המושג חייבת להיות אוניוורסלית וכזאת שאפשר ליישמה על כולם ללא יוצא מן הכלל. שכן, אין מותר אדם מאדם ואין מותר עם מעם.

בשנים האחרונות, וככל שהכיבוש הישראלי בשטחים התמשך והתבסס והמאבק הלאומי הלך והסלים - כך השיח הדמוגרפי החריף ותפס תאוצה בעקבותיו. שוב ושוב צצים דמוגרפים, שסופרים וממיינים ועושים סלקציה בין יהודים, ערבים ושאר בני אדם.

כל נושאי דגל ספירת המלאי של היהודים לעומת ה”גויים” באקדמיה הישראלית לא יודעים לתת תשובה מוסכמת על השאלה הפשוטה ”מיהו יהודי”. הגדרה חד־משמעית בעניין זה נמצאת רק אצל האורתודוקסיה היהודית, כלומר אנשי הדת, שהם שומרי הסף המגינים על שער הכניסה ליהדות. מי שיודע לנסח את הדברים באופן ברור הוא מי שנמנה עם הזרם הזה: ”חייבים להזכיר, כי הגיור הוא אקט הלכתי מובהק. אין לאף בן אנוש סמכות לשנות קוצו של יו"ד מן ההלכה המסורה לנו. לכן יהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה, או שעבר גיור כהלכה. שום פעלול לולייני לא יבוא במקום ההלכה הפסוקה”, קבע מאיר פרוש את סף ההשתייכות ליהדות (”איזו שנאה“, “הארץ”, 2008). לא רק כל המפלגות הדתיות מחזיקות בהגדרה החד־משמעית הזאת - גם מדינת ישראל הרשמית, על כל ממשלותיה, משמאל ומימין, מחזיקה בה מאז היווסדה.

בהקשר זה ראוי לחזור ולהזכיר את העתירה לבית המשפט שהגיש הסופר יורם קניוק ושבה ביקש להירשם במרשם האוכלוסין כ”חסר דת”, כמו נכדו, שמדינת ישראל רשמה אותו ככזה מכיוון שסבתו אינה יהודייה. בית המשפט, כזכור, קיבל את עתירתו של קניוק. פסיקתו לא הפריעה לאורתודוקסיה היהודית כהוא זה. הגדיל לעשות ח”כ ישראל אייכלר מיהודת התורה, כשסיכם את עמדת היהדות בנדון במלים: "מצדי שירשום את עצמו בתעודת הזהות כקוף או כחייזר שהגיע מהחלל החיצון" (“מעריב”, 2.10.2011).

דבריהם של פרוש ואייכלר מעידים כאלף עדים על המהות הדתית שבשורש היהדות, שאינה שונה ממהותן של דתות אחרות. מהות זו מנתצת לרסיסים כל טיעון ציוני הקשור למדינת ישראל ומדינת הלאום היהודי. אין בדברים האלה כדי לשלול את קיומו של עם יהודי היסטורי השייך לאזור הזה, אך יש להבדיל בין העם היהודי ההיסטורי הזה לבין היהדות כדת, שאליה יכולים להסתפח בני עמים אחרים, כפי שקרה במרוצת ההיסטוריה.

כדי להדגים את המורכבות הזאת אציג את ההנחה הבאה: אם מחר בבוקר יחליטו מיליון סינים או יפנים להתגייר על־פי ההלכה האורתודוקסית המחמירה ויתחילו לקיים את מצוות היהדות, הרי שבעיני שומרי הסף של היהדות הם ייחשבו יהודים לכל דבר מבחינה דתית. אולם בהסתפחותם ליהדות מתגיירים אלה לא יפסיקו להיות יפנים או סינים מבחינה לאומית וגזעית. זאת ועוד, התגיירותם לא תשייך אותם בשום צורה שהיא לעם היהודי ההיסטורי השייך למקום הזה, קל וחומר שלא תיתן להם עילה לתבוע זכויות היסטוריות כאן.

מסוג שיח כזה איש לא יוצא נקי, כמובן. ולכן, מן הראוי לשים לו קץ.
*
פורסם: הארץ,   29.05.2013