מגדל פיז״ה המוטה

 מדוע קיים פער יוצא דופן בקריאה דיגיטלית בין דוברי עברית לדוברי ערבית?

סלמאן מצאלחה || מגדל פיז״ה המוטה

לו הייתי חסיד תאוריות קונספירציה הייתי ממהר להאשים את ביל גייטס, מיקרוסופט ומערכת החלונות שלה בהכשלת התלמידים הערבים. שכן, שוב נתבשרנו על מצבה העגום של מערכת החינוך בכלל, והמגזר הערבי בפרט. הבשורה הגיעה הפעם עם פירסום תוצאות מבחני פיז”ה הבינלאומיים. מבחנים אלה בודקים אוריינות תלמידים בני 15 במקצועות המתמטיקה, המדעים והקריאה. ולאחרונה נוסף עוד תחום חדש הבודק אוריינות בקריאה דיגיטלית.


משרד החינוך שמיהר להתהדר בשיפור שהשיגו ,כביכול, תלמידי ישראל זורה חול בעיני הציבור. השיפור שעליו מצביעים הוא שולי. זאת ועוד, התוצאות האחרונות מלמדות על התרחבות הפערים בין דוברי עברית לדוברי ערבית. דו”ח הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה) מצביע על פער של כ- 100 נקודות בין דוברי עברית לדוברי ערבית בכל תחומי האוריינות. המצב אף מחמיר בבקריאה הדיגיטלית שבה עומד הפער על 155 נקודות.

בראמ״ה ניסו להמתיק את הגלולה המרה באמצעות תרגיל שמדיף ריח רע. הם כביכול מדווחים על התוצאות בצורה קורקטית, אך דואגים להוסיף עוד פיסקה תמוהה שמנוסחת בזו הלשון: ״לו היו מציינים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות לפי הישגיהן, אזי הישגיהם של התלמידים דוברי העברית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה-15 (מתוך 64), ואילו ההישגים של התלמידים דוברי הערבית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה-56 (מתוך 64)”. במלים אחרות, אפשר להרגיע את הציבור ״שלנו״. שכן, בהשוואה לשאר המדינות אנחנו, היהודים, נמצאים במקום טוב והערבים הם שמורידים את הדירוג שלנו.

מדוע קיים פער יוצא דופן בקריאה דיגיטלית? חריגה בסדר גודל כזה דורשת הסבר משכנע.

יש לציין, כי בנוסף להסברים הרגילים - והנכונים בחלקם - שמייחסים את הפער בהשגים לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, קיימים הסברים נוספים שאיש אינו נותן את הדעת עליהם. שכן, גם התלמידים הערבים ממדינות המפרץ העשירות לא השיגו תוצאות מרשימות במבחני פיז״ה והם נמצאים בתחתית הרשימה, בדומה לתלמידים הערבים בארץ.

ובכן, לתוצאות הלא מלבבות האלה ישנן עוד סיבות. מבדיקה שערכתי אני יכול להצביע על בעיה רצינית בתרגום הטקסטים לשפה הערבית. לא זו בלבד שקיימות לא מעט טעויות בתרגום הטקסטים לשפה הערבית, אלא שבנוסף לכל זה מתברר, כי שפת הטקסטים בערבית היא מסורבלת, מפותלת ולא קולחת. ישנו גם שימוש מאוד לקוי בסימני הפיסוק, סימנים שאמורים לארגן את הטקסט ולסייע בהבנת הכתוב.

על כל האמור לעיל, קיימת גם צרה צרורה נוספת. הצרה הזו קשורה לשימוש במחשבי פי.סי ובחלונות של ביל גייטס. בל ייראה הדבר חסר חשיבות בעיניכם, כיוון שהוא קשור בין השאר לקריאה הדיגיטלית. הדבר מסביר את הקפיצה בפער, המגיע לכדי 150 נקודות, בין דוברי עברית לדוברי ערבית.

בכדי להעמיד את הקוראים על חומרת הבעיה הזו, הם מתבקשים לתאר לעצמם מצב שבו כל האינטרנט בשפה העברית מופיע על צגי המחשב בכתב רש״י. במקרה כזה, הקריאה הדיגיטלית בעברית היתה הופכת משימה בלתי אפשרית, כמעט.

ובכן, נכון שאין כתב רש״י בערבית, אבל מערכת החלונות של מיקרו-סופט משתמשת בפונטים ערביים גרועים ביותר, מעייפים את העיניים וכמעט בלתי קריאים. ובדומה לעברית, כשיש צורך בהוספת ניקוד שמסייע לקריאה ערבית קולחת נופל הניקוד על האות, משבש אותה ומוסיף עוד קושי לפענוח הכתוב. מערכת חלונות זו הינה מערכת סגורה ולא ניתן להוסיף לה פונט ערבי תקין, יפה ונוח לקריאה.

אפשר לפתור את הבעיה על-ידי דרישה אולטימטיבית ממיקרוסופט להחלפת הפונטים הערביים הבלתי קריאים המשמשים במערכת החלונות. שאם לא כן, כל הערבים עוברים לשימוש במקינטוש. את המעבר הזה אני עשיתי מזמן.
*

For English, press here