יום רביעי, 26 בפברואר 2014

מגדל פיז״ה המוטה

 מדוע קיים פער יוצא דופן בקריאה דיגיטלית בין דוברי עברית לדוברי ערבית?

סלמאן מצאלחה || מגדל פיז״ה המוטה



לו הייתי חסיד תאוריות קונספירציה הייתי ממהר להאשים את ביל גייטס, מיקרוסופט ומערכת החלונות שלה בהכשלת התלמידים הערבים. שכן, שוב נתבשרנו על מצבה העגום של מערכת החינוך בכלל, והמגזר הערבי בפרט. הבשורה הגיעה הפעם עם פירסום תוצאות מבחני פיז”ה הבינלאומיים. מבחנים אלה בודקים אוריינות תלמידים בני 15 במקצועות המתמטיקה, המדעים והקריאה. ולאחרונה נוסף עוד תחום חדש הבודק אוריינות בקריאה דיגיטלית.


משרד החינוך שמיהר להתהדר בשיפור שהשיגו ,כביכול, תלמידי ישראל זורה חול בעיני הציבור. השיפור שעליו מצביעים הוא שולי. זאת ועוד, התוצאות האחרונות מלמדות על התרחבות הפערים בין דוברי עברית לדוברי ערבית. דו”ח הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה) מצביע על פער של כ- 100 נקודות בין דוברי עברית לדוברי ערבית בכל תחומי האוריינות. המצב אף מחמיר בבקריאה הדיגיטלית שבה עומד הפער על 155 נקודות.


בראמ״ה ניסו להמתיק את הגלולה המרה באמצעות תרגיל שמדיף ריח רע. הם כביכול מדווחים על התוצאות בצורה קורקטית, אך דואגים להוסיף עוד פיסקה תמוהה שמנוסחת בזו הלשון: ״לו היו מציינים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות לפי הישגיהן, אזי הישגיהם של התלמידים דוברי העברית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה-15 (מתוך 64), ואילו ההישגים של התלמידים דוברי הערבית היו דומים להישגי מדינות המדורגות סביב המקום ה-56 (מתוך 64)”. במלים אחרות, אפשר להרגיע את הציבור ״שלנו״. שכן, בהשוואה לשאר המדינות אנחנו, היהודים, נמצאים במקום טוב והערבים הם שמורידים את הדירוג שלנו.

מדוע קיים פער יוצא דופן בקריאה דיגיטלית? חריגה בסדר גודל כזה דורשת הסבר משכנע.

יש לציין, כי בנוסף להסברים הרגילים - והנכונים בחלקם - שמייחסים את הפער בהשגים לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, קיימים הסברים נוספים שאיש אינו נותן את הדעת עליהם. שכן, גם התלמידים הערבים ממדינות המפרץ העשירות לא השיגו תוצאות מרשימות במבחני פיז״ה והם נמצאים בתחתית הרשימה, בדומה לתלמידים הערבים בארץ.

ובכן, לתוצאות הלא מלבבות האלה ישנן עוד סיבות. מבדיקה שערכתי אני יכול להצביע על בעיה רצינית בתרגום הטקסטים לשפה הערבית. לא זו בלבד שקיימות לא מעט טעויות בתרגום הטקסטים לשפה הערבית, אלא שבנוסף לכל זה מתברר, כי שפת הטקסטים בערבית היא מסורבלת, מפותלת ולא קולחת. ישנו גם שימוש מאוד לקוי בסימני הפיסוק, סימנים שאמורים לארגן את הטקסט ולסייע בהבנת הכתוב.

על כל האמור לעיל, קיימת גם צרה צרורה נוספת. הצרה הזו קשורה לשימוש במחשבי פי.סי ובחלונות של ביל גייטס. בל ייראה הדבר חסר חשיבות בעיניכם, כיוון שהוא קשור בין השאר לקריאה הדיגיטלית. הדבר מסביר את הקפיצה בפער, המגיע לכדי 150 נקודות, בין דוברי עברית לדוברי ערבית.

בכדי להעמיד את הקוראים על חומרת הבעיה הזו, הם מתבקשים לתאר לעצמם מצב שבו כל האינטרנט בשפה העברית מופיע על צגי המחשב בכתב רש״י. במקרה כזה, הקריאה הדיגיטלית בעברית היתה הופכת משימה בלתי אפשרית, כמעט.

ובכן, נכון שאין כתב רש״י בערבית, אבל מערכת החלונות של מיקרו-סופט משתמשת בפונטים ערביים גרועים ביותר, מעייפים את העיניים וכמעט בלתי קריאים. ובדומה לעברית, כשיש צורך בהוספת ניקוד שמסייע לקריאה ערבית קולחת נופל הניקוד על האות, משבש אותה ומוסיף עוד קושי לפענוח הכתוב. מערכת חלונות זו הינה מערכת סגורה ולא ניתן להוסיף לה פונט ערבי תקין, יפה ונוח לקריאה.

אפשר לפתור את הבעיה על-ידי דרישה אולטימטיבית ממיקרוסופט להחלפת הפונטים הערביים הבלתי קריאים המשמשים במערכת החלונות. שאם לא כן, כל הערבים עוברים לשימוש במקינטוש. את המעבר הזה אני עשיתי מזמן.
*

For English, press here

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים